אחווה (אגודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחווה הוא ארגון אחוותי - אגודה חשאית דתית שמטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.

הארגון נוסד בירושלים בשנת תרנ"ה (1895), ובהמשך נפתחו סניפים גם ביפו, תל אביב, צפת, טבריה, חברון, פתח תקוה, חיפה, ניו יורק ולונדון.

חברי האגודה שנקראו "אחים", ביקשו לעזור לצעירים שמצד אחד הם מוסריים מאוד אך מצד שני חלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה, ובמתן אשראי.

בשנת תרס"ה הציעו חלק מחברי האגודה לייסד לעצמם שכונה בירושלים, ובשנת תרס"ו נרכש על שם שני חברי האגודה בעלי נתינות עות'מאנית, מגרש לצורך בניית שכונת "אחווה". עבודת בניית השכונה הוטלה על חברי האגודה הקבלנים אברהם המבורגר וחותנו יעקב משה מן, וכעבור שנתיים השכונה הוקמה. השכונה ממוקמת בירושלים בין שכונת זיכרון משה ובין רחוב מלכי ישראל.

בספר התקנות לייסוד השכונה נכתב: "ובאנו בברית לכונן לנו מקום מושב משנים ועשרים בתים, בית וחצר לכל אחד, עם בית כנסת הבנוי כמו רמים לתורה ולתפילה... וקראנו שם המושבה שערי אחוה, למען יהיה השם הזה לנו אות לטובה, כי מפעל זה יהיה לנו כמו שער גדול פתוח לרווחה".

בשנת 1899 נוסדה גם ביפו שכונת "שערי-אחוה", מזרחה לנוה צדק ושכונת נווה שלום.

בשנת 1905 הקימו אנשי האגודה ביפו תלמוד תורה שבו שילבו עם לימודי הקודש מעט לימודי חול. למקום קראו "חדר אחוה", ורבים מבני הציבור החרדי המקומי תמכו בו. בשנת תרס"ח למדו בו כשמונים תלמידים. למנהל ה'חדר' מונה ד"ר יוסף זליגר בתמיכת רבה של יפו - הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שמו של המוסד שונה ל"תחכמוני", והוכנה תוכנית שכללה גם לימודים על-תיכונים.