אות השירות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אות השירות בישראל הוא אות המוענק לנספחים צבאיים זרים המשרתים בישראל, לקראת סיום שליחותם בארץ. על ייסוד האות החליטה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ב-19 בדצמבר 2006 והחלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 11 בינואר 2007 ^[1].

[עריכה] זכאות לאות

האות יוענק לנספח הצבאי הזר בתום שירותו, בתנאי ששירת שנתיים לפחות בישראל, כביטוי סמלי וכהוקרה על שירותו בישראל. ראש אגף התכנון בצה"ל רשאי, בנסיבות חריגות, לאשר הענקת אות השירות בישראל לנספח צבאי זר, אשר שרת בישראל תקופה קצרה יותר. ההחלטה להעניק את אות השירות בישראל תתואם מבעוד מועד עם הזכאי לקבלתו - כדי לקבל את הסכמתו או אישור הנחוץ לו לשם קבלת האות ממדינתו.

נספחים צבאיים עד דרגת קולונל יקבלו את האות מידי ראש חטיבת תכנון אסטרטגי ושיתוף פעולה צבאי באגף התכנון של צה"ל. לנספחים צבאיים זרים בעלי דרגה הגבוהה מקולונל, יוענק האות על ידי ראש אגף התכנון בצה"ל.

ראש חטיבת תכנון אסטרטגי ושיתוף פעולה צבאי בינלאומי יהיה מוסמך, באישור הרמטכ"ל, לשלול מנספח את אות השירות בישראל אם ישתכנע כי הנספח פגע בביטחונה של מדינת ישראל או בחוקיה, או התבטא באופן פוגעני נגד העם היהודי ומדינת ישראל.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ החלטת ממשלה 1010(סט38/).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• החלטת הממשלה על אות השירות בישראל