אוטובוס ילדי אביבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים התרחש ב-22 במאי 1970 ליד קיבוץ אביבים על הגבול בין ישראל ללבנון. חוליית מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" ירו אל עבר אוטובוס שהסיע את ילדי מושב אביבים והרג 12 מהנוסעים, בהם 9 ילדים.

התוקפים בחנו היטב את הכביש במשך מספר שבועות לפני התקיפה והמארב תוכנן בקפדנות רבה.

ב-22 במאי 1970 בשעות הבוקר המוקדמות יצא האוטובוס ממושב אביבים, כאשר הוא מסיע תלמידים אל שני בתי ספר אזוריים, כמו שהוא נהג לעשות בכל יום. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא חזרה אל הכביש המוביל למושב דוב"ב ואז כאשר הגיע לנקודת המארב, פתחו המחבלים לעברו בירי אוטומטי מאסיבי משתי צידי הדרך. הנהג היה בין אלו שנהרגו במכת האש הראשונה, כמו גם שני המבוגרים הנוספים באוטובוס, כל שלושת המבוגרים נהרגו בעת שהאוטובוס התרסק אל הסוללה בצידי הכביש, בזמן שהיורים ממשיכים כל העת לירות אל תוך הרכב.

עד אשר כוחות ההצלה הגיעו מאביבים, המחבלים הספיקו לברוח מהמקום. בנוסף לקח זמן רב מדי עד אשר האמבולנסים והכוחות הצבאיים הגיעו, דבר אשר נתן לתוקפים זמן מספיק לברוח אל תוך לבנון ולהיעלם וגרם לכך שכאשר האמבולנסים הגיעו היה מאוחר מדי כדי להציל חלק מהילדים אשר מתו מהפציעות האנושות. באוטובוס היו כ-30 ילדים מכיתות א' עד ג', מורות ושני מבוגרים נוספים. 9 ילדים נהרגו (בין הגילים שש עד תשע), 3 מבוגרים נהרגו (ביניהם נהג האוטובוס) ו19 ילדים אחרים נפצעו באופן רציני מן הירי.

הילדים שנהרגו נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין של צפת. במושב הוקמה אנדרטה לזכרם.

אירוע חבלני זה והתגברות פעולות הטרור באזור הגבול עם לבנון בשנות השבעים בכלל הובילו לבסוף למבצע ליטני בשנת 1978 במהלכו פלש צה"ל לדרום לבנון כדי לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון ובכך להפחית את פעילותם כנגד ישראל.