אהרן לוין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אהרן לוין (י"ד בחשון ה'תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז ה'תש"א, לבוב), איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור (ה'תרס"ד-ה'תרפ"ז) ושל ריישע (Rzeszów) (ה'תרפ"ז-ה'תש"א).
בן הרב נתן לוין, רבהּ של ריישע.
הרב אהרן לוין היה ממנהיגי היהודים בפולין, בשנת ה'תרס"ד נתמנה כרבה של קהילת סמבור שבגליציה, בהיותו בן 24 שנים בלבד. נחשב לנואם ולמנהיג בחסד, והשפעתו הציבורית חרגה הרבה מעבר לאגודת ישראל וקהילות החרדים שבפולין, שלהן השתייך באופן טבעי. בשנת ה'תרע"ג, כשנה לפני מלחמת העולם הראשונה, הוכתר בידי קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון בתואר הכבוד של יועץ הקיסר. בימי המלחמה ניצל מעמד זה לשם עזרה לפליטים היהודים בווינה ובגליציה, ומונה על ידי ממשלת אוסטריה לפקח על מחנות הפליטים בניקולסבורג, בברוק, בפוהרליץ ובגייאה.
בבחירות לסיים הפולני בשנת 1922 הועמד הרב מסמבור בראש רשימת המועמדים של "הבלוק היהודי", שהיה חלק מברית המיעוטים שיזם יצחק גרינבוים במטרה להגדיל את ייצוג המיעוטים בכלל ואת ייצוג היהודים בפרט בבתי הפרלמנט של פולין. נבחר כמועמד ללא צביון מפלגתי כציר הסיים, אך השתייך לקבוצת צירי הסיים אשר נמנו עם שורות אגודת ישראל.
היה נציג "הבלוק היהודי" בוועדות התרבות, הדת והחינוך של הסיים, ונודע במאבקו התקיף בעד ביטול עונש המוות והוצאתו מחוקת פולין החדשה. בשנת ה'תרפ"ג נבחר על ידי צירי הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה, "'נשיא המועצה המרכזית העולמית של אגודת ישראל" (כיום: הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל).
בבחירות לסיים בשנת 1927 לא נבחר לכהונה נוספת, עקב הווטו אשר הטיל יצחק גרינבוים על שיתוף מועמדים מטעם אגודת ישראל במסגרת ברית המיעוטים שייסד. בתגובה למעשה זה, העמידה אגודת ישראל בבחירות של שנת 1930 את הרב לוין הפופולרי כמועמד במחוז הבחירה של גרינבוים בוורשה; ואכן, הרב לוין הביס בבחירות אלו את גרינבוים ונטל את מושבו בסיים. כיהן כחבר בסיים עד לבחירות בשנת 1935.
בשנת ה'תרפ"ז, לאחר פטירת אביו, התמנה כרבה של קהילת ריישע, ואחר כך גם כחבר במועצת העיר. מאוחר יותר צורף גם כחבר בנשיאות "אגודת הרבנים של ורשה", אשר שימשה גוף מחליף לרב הראשי של ורשה, אשר לא מונה שנים רבות בשל בעיות חוקתיות.
בבחירות לסיים שנערכו בשנת 1935 לא נבחר, היות שנדרש אישורו של "חבר אלקטורים" אשר מונו על ידי הרשות המקומית להגשת מועמדות, והאישור להיות מועמד ברשימת מועמדים כלשהיא לקראת בחירות אלו לא ניתן לו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב לוין ללבוב, ושם נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג ביום ו' בתמוז ה'תש"א.
בנו, הרב ד"ר יצחק לוין, אשר שרד את השואה, מכהן כיום כנציג "אגודת ישראל" על יד מוסדות האו"ם.
 |
אייכה? איפה אתן מעצמות אירופה ואמריקה? למה אתם שותקים עמי תבל, כששוחטים לעיניכם את העם הקטן שנתן לכם את ספר הספרים, התנ"ך? למה אין אתם מושיטים לנו יד לעזרה? - - - אך דעו! שאם אתם לא תעזרו לנו, יתעורר עמנו בעצמו לבנות החרבות, והיה הדם לכם לאות על הבתים, הדם הנשפך של קדושנו יהיה לאות לנו לבנות את הבתים הנחרבים בארץ ישראל - - - |
 |
[עריכה] שיר שכתב הרב לוין, בתקופה הקשה של ימי השואה:
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
- אליך ה' אשא נפשי
- בחסדך כל היום בטחתי
- אתה ה' כבודי ומרים ראשי
- עליך יהבי השלכתי
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
- הופעת מהר פארן חוקים להורות
- פקודים ישרים אותנו למדת ומצוות
- לפניך נגלו תעלומות וכל נסתרות
- רם אתה ועיניך בכל משוטטות
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
- ראשון אתה לכל נוצר נאזר בגבורה
- גדולים מעשיך, מאוד עמקו מחשבותיך
- לך נאה הלל ושירה, תודה וזמרה
- השמים יגידו צדקך, ישמיעו תהלתך
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
- נאמן אתה לשלם לכל פועל
- זכר כל היצור בא עדיך
- ואם אין לאיש גואל
- רחם תרחמנו כגודל חסדך
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
- חזק לבבי והמצא לי רווחה
- שמחני בישועתך שוכן מרומים
- והעלנו לציון ברנה ולירושלים בשמחה
- ושבתי בבית ה' לאורך ימים
-
- אילותי, לעזרתי חושה !
