אד נאוסאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונח אד נאוסאם (בלטינית ad nauseam; תרגום מילולי - עד בחילה; תרגום פונקציונלי - עד זרא) הוא תואר פועל המתייחס לפעולה המתבצעת שוב ושוב עד שיש בה כדי לגרום לתחושת בחילה אצל הנחשפים לביצועה. לדוגמה: הצגה חוזרת ונשנית של טענה או בקשה ("הטענה נטענת אד נאוסאם"; טענה כזו קרויה בלטינית Argumentum ad nauseam); דיון מתמשך ומייגע שלא מתווספות בו טענות חדשות ("הדיון מתקיים אד נאוסאם"); פרסום בלתי פוסק של מוצר בכל הזדמנות ("פרסום אד נאוסאם")[1].

טענה הנטענת אד נאוסאם היא, כאמור, טענה הנטענת שוב ושוב עד שלאיש אין עוד עניין לדון בתקפותה, בנכונותה או בכוח השכנוע שלה. לעתים, אך ודאי לא תמיד, נעשה שימוש בטענות אד נאוסאם כחלק מאסטרטגיה של "הוכחה באמצעות טענה" (proof by assertion). הוכחה באמצעות טענה היא כשל לוגי שבו מתבצעת חזרה על פרופוזיציה מסוימת למרות שהיא נסתרת. במקרים מסוימים, החזרה מתבצעת עד שמעיין הטענות הסותרות מתייבש, ובנקודה זו היא הופכת ל"עובדה" משום שאיש אינו חולק עליה עוד. במקרים אחרים, החזרות הרבות מובאות כסימוכין לנכונות הטענה.

הכשל הלוגי משמש לעתים ככלי רטורי בידי פוליטיקאים. בצורתו הקיצונית, הכשל הלוגי יכול לשמש לצורך שטיפת מוח. שיטה זו מגולמת בביטוי המיוחס ללנין לפיו שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך לאמת.[2]

דוגמה:

• "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" (המימרה הקבועה בה היה מסיים קאטו הזקן את נאומיו כקנסור בפני הסנאט הרומי).