אברהם טביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אברהם טביב (1889 - 22 באפריל 1950), יו"ר מייסד של התאחדות התימנים בישראל בארץ וחבר הכנסת הראשונה.

טביב נולד בח'דאן אלשם, תימן וגדל במשפחה מסורתית. בתימן למד בחדר והשתלם בצורפות ובתיקון נשק. לפרנסתו עבד כשוחט.

בשנת 1909 עלה ארצה עם משפחתו בשיירה הראשונה של עולי תימן במסגרת העלייה השנייה. לאחר עלייתו התיישב בראשון לציון ועבד כפועל ביקב וכשומר בכרמים. בתקופה זו הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר" והחל לפעול בקרב עולי תימן. בשנת 1918 נבחר לוועד המושבה.

פעילותו הציבורית הקיפה מגוון רחב של פעולות במישור הארצי. עבור עולי תימן הניח את היסוד להקמתן של שכונות שיבת ציון, נווה ציון, נחליאלי ומחנה יהודה. בשנים 1920 - 1931 ושוב בין 1944 - 1948 כיהן כציר באסיפת הנבחרים. כמו כן השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית (1920) ונבחר בשנת 1925 למרכז החקלאי של ההסתדרות. מטעם ההתאחדות נשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.

בשנת 1923 הקים טביב את התאחדות התימנים, בראשה עמד עד לפטירתו. עד לשנת 1927 ייצג את ההתאחדות בוועדת העלייה של הנהלת הסוכנות היהודית.

למפא"י הצטרף בשנת 1945 ומטעמה נבחר לכנסת הראשונה. כחבר כנסת היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים. במהלך כהונתו נפטר והוחלף על ידי יצחק קנב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אברהם טביב באתר הכנסת