אברהם זיידה הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אברהם זיידה הלר (25 בינואר 1894 – 22 בדצמבר 1990), ראש ישיבה בצפת ומפעילי הציבור הבולטים בעיר.

תוכן עניינים 1 חייו 2 התרת עבודות ביצורים בשבת ובחג במלחמת השחרור 3 יציאה נגד ביזת רכושם של תושבי צפת הערבים הנמלטים 4 חייו המאוחרים 5 לקריאה נוספת: מכתביו

[עריכה] חייו

הרב הלר נולד בצפת, דור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר (העליר), רבה של צפת במאה ה-19, מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר.

אברהם הלר למד ב"חדרים" ולאחר-מכן אצל הרידב"ז בישיבתו ובישיבת "בית חתם סופר" בצפת. הרב הלר הוסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבנים מרכזיים נוספים, וניהל עמם דיאלוג בענייני הלכה בעל-פה ובכתב.

בשנת 1914 נשא הרב הלר לאישה את פרידה לבית ברזל, והזוג הביא לעולם חמש בנות.

עם פטירת אביו זאב - שייסד את ישיבת חתם סופר, בשנת 1919, התאחדו שתי הישיבות רידב"ז וחתם סופר לישיבת חתם סופר-רידב"ז והרב אברהם הלר התמנה לעמוד בראשם.

במקביל לעמידתו בראש הישיבה, הרב הלר הקדיש מזמנו לעסקנות ציבורית ענפה, במסגרתה טרם רבות לייסוד שכונת "צופיה" על הר כנען, ארגון סניף תנועת "המזרחי" בצפת ועמידה בראשו.

במרץ 1938 במהלך נסיעה במונית מחיפה לצפת, הותקפה המונית בה נסע הרב הלר על ידי כנופיית פורעים ערבים, סמוך לכפר שזור. הרב הלר היה, באורח נס, לניצול היחיד מבין נוסעי המונית, שנטבחו כולם באכזריות רבה.

כפעיל ציבור וכיו"ר סניף "המזרחי" בעיר, עסק בשירות מטעם "ההגנה" בגיוס כספים לרכישת נשק, וזכה באות "ההגנה" על פועלו. בזמן מלחמת השחרור, עמד בראש "וועדת המצב" המקומית ובמקביל כיהן כיו"ר וועדת הגיוס, והתעמת עם משתמטי גיוס ומשפחותיהם שאיימו עליו ברצח.

[עריכה] התרת עבודות ביצורים בשבת ובחג במלחמת השחרור

הרב אברהם הלר פרץ לתודעה הציבורית במלחמת השחרור, בזכות פסק הלכה תקדימי בתחום פיקוח נפש. כאשר המטה האזורי של הפלמ"ח ביקש לבצר את צפת בערב פסח 1948 שחל בשבת, פסק הרב הלר עם הרב אפרים וינגוט כי יש לאפשר עבודות ביצורים למרות החג והשבת. בספרו "הקרב על צפת – אגדה ומציאות" תיאר הרב הלר את הלכי נפשו לאחר פניית המטה בבקשה שיתיר עבודה בחג ובשבת: "בקשה שזו שבאה אליי במפתיע, עוררה בי סערת נפש עזה ולבטים קשים; מימיי לא עמדתי בפניי הצורך להכריע במהירות כה רבה בשאלה כבדת-משקל ורבת-אחריות כזו, אחריות הלכתית חמורה של רב בישראל, להורות ליהודים כי יעשו שבתם וחגם חול ולצאת לעבודה..." הרב הלר התקשה להכריע האם הפסקת עבודת הביצורים מהווה מקרה של פיקוח נפש הדוחה שבת, אך לאחר ששקל את היבטיו הביטחוניים החמורים של המצב הגיע למסקנה כי "עבודות אלו לא זו בלבד שמותרות הן בשבת, אלא שיש בהן גם משום מצווה וחובה, וכי אף אני בעצמי חייב להשתתף בהן הפעם".

ביום שישי, ה-23.4.1948, יום לפני ערב הפסח, פרסם הרב הלר את פסיקתו בהודעה פומבית לציבור. הרב הלר שכנע את עמיתו, הרב וינגוט להצטרף בחתימתו לפסיקה. וזו הייתה לשון ההודעה:

ב"ה, עיה"ק צפת ת"ו, ערב פסח תש"ח

הודעה

"היות שנתברר לנו, כי כמה עבודות ביצורים בעירנו יש בהן משום פיקוח נפשות, לכן אנו מודיעים: שמותר ואף מצווה וחובה להמשיך בעבודות הביצורים הנ"ל, למחר ביום שבת קודש וחג הפסח הבע"ל, והשי"ת ברחמיו המרובים יצילנו מכף כל אויבינו, ויוציאנו מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה, במהרה בימינו אמן".

הלר הגדיל לעשות והוביל את תושביה הדתיים של צפת לעבודות הביצורים, השרה על הסובבים אותו אמונה וביטחון, ועודד את הלוחמים והתושבים המותשים.

להחלטתם של הלר ווינגוט ולפעילותו הנהגתית של הלר היה משקל מכריע בעמידתה של העיר מול כוחות סורים, לבנונים ועיראקים סדירים. בעקבות פסיקתו היה מקורב לראשי הפלמ"ח וזכה באות הקוממיות.

[עריכה] יציאה נגד ביזת רכושם של תושבי צפת הערבים הנמלטים

בשבועות העוקבים במאי 1948, עם המשך הקרבות בעיר, נמלטו תושביה הערבים, כשהם מותירים אחריהם את כל רכושם. עם בריחתם, פשטו רבים מתושביה היהודים של צפת על הבתים הנטושים של עשירי צפת הערבית, ובזזו את רכושם. גל הביזה לא נפסק גם עם כניסת השבת. הפלמ"ח נדרש לעצור, לעתים תוך שימוש בירי באוויר, את הבוזזים.

הרב הלר הגיב בחריפות ובזעזוע לנוכח מעשי בני קהילתו, ובתגובה יצא ב-16.5.1948 בגילוי-דעת פומבי, עליו החתים את עמיתו הרב וינגוט. גילוי דעת זה מגנה את חילול השבת, אך עיקר חשיבותו בגינוי מעשי הביזה עצמם, ובקריאה לשמור על "קדושת המוסר היהודי" גם בעת מלחמה, וגם מול האויב. גילוי הדעת בכתב ידו של הרב אברהם זיידה הלר מוצג כיום במוזיאון "בית המאירי" בצפת, וזו לשונו:

ז' באייר תש"ח.

אחים יקרים וחביבים!

עם שחרורה של עירנו הקדושה, כשליבנו מלא הלל והודיה להשי"ת (להשם יתברך) על גאולתנו ופדות נפשנו, אנו מלאי צער וכאב על אשר לא הצלחנו להתעלות עם השעה הגדולה הזאת ולהימנע מכמה תקלות חמורות וחזיונות מבישים שנתגלו בחיינו.

השעה היא שעת חירום חמורה, ותורת ישראל שהיא תורת-חיים, מתירה לעשות בשבת למען המאמץ המלחמתי עבודות כאלו שיש בהן משום פיקוח נפשות, ולכן הודענו בשעתו, כי מותר להמשיך בעבודות מסוג זה גם בשבתות. אולם לצערנו הרב, נמצאים אנשים החושבים שהותרה הרצועה ח"ו (חס וחלילה, והם מחללים את השבת בפרהסיא להנאתם ולנוחיותם, ללא שום קשר עם המאמץ המלחמתי. ועבירה גוררת עבירה. בכיבוש הארץ עם יהושע, נמצא רק איש אחד שנכשל ולא התגבר על יצר הביזה, ואילו כאן נמצאו עשרות אנשים אשר לא ידעו לשלוט ביצרם, ומבלי להתחשב עם קדושת השבת יצאו לשלול שלל ולבוז בז בעצם יום השבת. וכמה מכאיב ומצער הדבר, אשר בנינו היקרים היודעים ללחום בגבורה ובמסירות נפש למען העם והארץ, אינם יודעים לשלוט ביצרם ולשמור על קדושת השבת וקדושת המוסר היהודי.

אין אנו עם של "ועל חרבך תחייה" ואין אנו חיים על השלל והביזה!

אחים יקרים! ידענו לעמוד בגבורה ובכבוד בניסיון המצור, נדע גם לעמוד בניסיון השחרור!

נזכור נא את צווי תורתנו הקדושה "והתקדשתם והייתם קדושים". נתקדש נתעלה וניטהר כדי להיות ראויים לשעה הגדולה הזו, אשר גדולים וטובים ממנו לא זכו לה. נדע נא לא רק למות בקדושה, אלא גם לחיות בקדושה. נשמור נא על קדושת השבת ועל קדושת המוסר היהודי ואז נזכה בוודאי לראות בישועת ה', ובעזרת צור ישראל וגואלו נדביר את אויבינו וננחל את ארצנו.

הרב א.ז הלר הרב א. ויינגוט

[עריכה] חייו המאוחרים

לאחר מלחמת השחרור שימש הרב הלר כראש המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים ובמרכזם "הרב המנהיג והרופא" על תולדות חייו ופועלו של רב-סבו רבי שמואל הלר (העליר) (1989).

הלר זכה בחייו לקבל את אות מגן צפת, אותה ענד לו מפקד הפלמ"ח לשעבר יגאל אלון, ולאחר מותו, קיבל את אות יקיר צפת (בשנת 2003).

בשנותיו האחרונות התגורר הרב הלר במרכז הארץ, אולם ביקש להיטמן עם מותו בעיר הולדתו, צפת.

הרב הלר נפטר ב-ד' בטבת ה'תשנ"א (22.12.1990) בשיבה טובה, והוא בן 96. מאות מתושבי צפת, בעיקר ותיקיה, לוחמי ההגנה והאצ"ל, ליוו אותו בדרכו האחרונה, בגשם סוחף, לבית העלמין הישן של צפת, בו נטמן לצד אבותיו. ראש עיריית צפת דאז, זאב פרל, הספיד את הרב הלר ואמר כי היה "מגיבורי העיר ומגניה".

אברהם זיידה הלר היה לסמל של סובלנות, מתן כבוד והקשבה לזולת.

[עריכה] לקריאה נוספת: מכתביו

• הרב אברהם זיידה הלר, הקרב על צפת - אגדה ומציאות, בהוצאת חברי ארגון ההגנה בצפת בסיוע עיריית צפת, דפוס פרידמן, צפת, 1973.
• הרב אברהם זיידה הלר, הרב המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר, מחשבת הוצאה לאור, 1989.