ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
שיחה:תל אביב-יפו – ויקיפדיה

שיחה:תל אביב-יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיזם ביקשתם קיבלתם ערך זה עבר בדיקה ושיפור במסגרת מיזם "ביקשתם, קיבלתם!"
ערך זה הוצע כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
הערות, תגובות, וביקורת עניינית יתקבלו כולן בשמחה בדף שיחה זה.

תוכן עניינים

[עריכה] תמונה

התמונה החדשה שהתווספה לראש העמוד בעייתית, אינה ברורה ואינה איכותית - להסיר, לדעתי

כצעד ראשון הזזתי אתה להמשך הדף - במקום שבו הייתה ממש שיבשה את מבנה הדף. דוד שי 07:55, 4 אוקטובר 2005 (UTC)


כיצד משנים את הטבלה לצמיתות? ישוב צריך להיות יישוב, ואוכלוסיה צריכה להיות אוכלוסייה. אריה ז. ויקימילונאי 10:05, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

באמצעות הבוט של קוסטלו. דוד שי 10:08, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

[עריכה] שרונה בתל אביב?

הועבר מדלפק היעוץ:

בדו"ח שכתב נעמן בלקינד לבריטים הוא כתב, בין השאר, ש"מאחד-עשר תותחי-ההרים נשלחו שמונה לחזית, דרומה, ושלושה לשרונה, שכונת תל אביב". מה בין שרונה לתל אביב? מישהו יודע לעזור? אחיה פ. 20:30, 15 נובמבר 2005 (UTC)

שרונה היתה מושבה גרמנית באיזור הצפוני לתל אביב של אותה תקופה ("אחוזת בית"), שהסתיימה באיזור רחוב אלנבי של ימינו. כיום שרונה נקראת בשם "הקירייה". דרור 20:54, 15 נובמבר 2005 (UTC)
ואללה? תמיד חשבתי ששרונה הייתה הרבה יותר צפונית. כל יום לומדים משהו חדש. לילה טוב, אחיה פ. 21:00, 15 נובמבר 2005 (UTC)
יש ישוב בשם שרונה בגליל התחתון, זה כנראה המקור לבלבול. טרול רפאים

שרונה ממוקמת בין הרחובות (בשם הנוכחי) שאול המלך וחשמונאים. עד כמה שידוע לי לא הגיעה עד רחוב אלנבי (בשמו הנוכחי). חלק מבתי השכונה הוכרזו "בתים לשימור" בגלל הצורה הארטקטונית. כיום כדי להרחיב את רחוב קפלן הזיזו (פשוטו כמשמעו) את הבתים כדי לאפשר הרחבת הכביש ברחוב קפלן . Rubinjo 21:29, 15 נובמבר 2005 (UTC)

למען הבהירות - שרונה הגיע עד רחוב החשמונאים בנקודתה הדרומית ביותר, וכך היתה צפונית לאחוזת בית שהגיעה עד רחוב אלנבי בנקודתה הצפונית ביותר. דרור 22:03, 15 נובמבר 2005 (UTC)
אולי כדאי לצייר מפה :-) Yonidebest Ω Talk 22:47, 15 נובמבר 2005 (UTC)
ובכלל, הערך שרונה מדבר על היישוב המודרני, למרות שרוב הלינקים שמובילים אליו מדברים על המושבה הטמפלרית... הפרדת ערכים, מישהו? יש מספיק סיפורים מעניינים על שרונה הטמפלרית, נאצים במרכז תל אביב, אוצר מטבעות זהב שהיה קבור באחד הקירות... יש מה לכתוב אם מישהו מכיר את כל הפרטים. --עירא 09:41, 31 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] נווה צדק יוק?

לדעתי, מן הראוי להזכיר בהסטוריה של תל אביב את הקמת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו שקדמו לאחוזת בית, ובראשן נוה צדק.--Nitsansh 20:42, 26 דצמבר 2005 (UTC)

ראה נווה צדק וגם רשימת השכונות י.ש. 11:50, 24 מאי 2006 (IDT)

[עריכה] יש להפריד בין תל אביב ליפו

אדם אדום 18:28, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

נגד. קיים ערך יפו לגבי יפו העתיקה וכיום מדובר בעיר אחת ואין להפריד ביניהן. אסף 18:29, 24 באוגוסט 2006 (IDT).
מסכים עם אסף. pacmanשיחה 18:30, 24 באוגוסט 2006 (IDT)
זו ממש לא עיר אחת, זה כמו להגיד שחולון ובת ים הן עיר אחת, זה שהערים מאוחדות תחת עירייה אחת זה אך ורק מסיבות פוליטיות ופרקטיות שנראו נכונות בשנות החמישים (ואולי גם היום). תשאל כל אחד ביפו והוא יגיד לך שאלו שתי ערים נפרדות. בכל מקרה, אין שום הגיון בשני ערכים תל אביב-יפו ויפו. בין אם זו עיר אחת ובין אם לא, זה לא הגיוני מכיוון שלערים יש היסטוריה שונה לחלוטין והערך תל אביב-יפו מציג רק את ההסטוריה של תל אביב (בלי יפו) והערך יפו מציג את ההסטוריה של יפו בנפרד. אז:
  • אם אנחנו רוצים להציג אותה כעיר אחת, צריך להיות ערך אחד שמחולק לשניים (תל אביב+יפו).
  • אם אנחנו רוצים להציג אותן כשתי ערים, צריכים להיות שני ערכים (תל אביב+יפו) וערך משותף על העיר כיום. אדם אדום 18:38, 24 באוגוסט 2006 (IDT)
אם אין תגובה, אני מפרש את זה כהסכמה... אדם אדום 18:56, 24 באוגוסט 2006 (IDT)
אין בערך שום דבר שמתייחס ליפו. הערך הזה הוא פשוט על העיר תל־אביב. אני בעד לשנות את שמו ל"תל־אביב", ולציין גם בערך הזה וגם ביפו שהן מהוות חלק מעיריית תל־אביב-יפו. דניאלשיחה 16:05, 28 באוגוסט 2006 (IDT)
נגד נחרץ. ואדם אדום, ברגע שהובעה התנגדות מפורשת פעם אחת, חוסר תגובה בהמשך בוודאי שלא מתפרש כהסכמה. בוודאי לא כאשר אתה כותב את זה פחות מ-20 דקות אחרי שהגבת. אסף 18:38, 28 באוגוסט 2006 (IDT).

אסף צודק. ודניאל - התוכל להצביע על פסקאות בהם מקומה של יפו לא נכלל בסטטיסטיקה הכוללת? אקלים? תעסוקה? ספורט? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 18:51, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

דבר ראשון: לא מיהרתי לשנות כ"כ מהר, פשוט אחרי כמה ימים לא היתה תגובה, אז חשבתי לציין את זה (למה התוקפנות?). דבר שני: בהיסטוריה אין שום איזכור של יפו. אדם אדום 02:44, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
גם אין שום איזכור על ראשי עיריית יפו, היחס הוא כאילו ראשי עיריית תל אביב היו מאז ומתמיד גם ראשי עיריית יפו, מה שלא נכון לפני 1948. אדם אדום 02:47, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

מובן שבערך יפו ראוי לעסוק בהיסטוריה של העיר עד לאיחודה עם תל אביב, כולל שמות ראשי העיר (לאחר שאדם אדום ימצא אותם). אינני רואה בעיה בכך שבערך זה תופיע גם ההיסטוריה של יפו עד עצם היום הזה, כאשר מדובר בנושאים הקשורים ספציפית ביפו כשכונה של תל אביב (שיקום השטח הגדול, צינור הביוב העילי המדהים וכדומה). גם לאחר איחודה עם תל אביב, יפו היא שכונה גדולה (למעשה אוסף של שכונות), וכשם שאנו עוסקים בשכונות אחרות, ראוי לעסוק גם בה. אין להפריד בין תל אביב ליפו, כאילו לא היה איחוד מעולם, אך גם אין למחוק את קיומה של יפו כמתחם מוניציפלי עצמאי. דוד שי 05:55, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אני רואה שהתפרצתי לדלת פתוחה, משום שהערך יפו כתוב בדיוק כפי שהצעתי, כולל סעיף העוסק ביפו בימי המדינה, המתאר את קורותיה עד עצם היום הזה. דוד שי 06:29, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
מבקש רשות להוסיף:"
ערך זה עוסק בתל אביב-יפו. אם התכוונתם ליפו, ראו יפו.". אדם אדום 16:05, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
לא. אין טעם בפירוש נוסף הזה. עיש בתוך הערך עצמו הפניה לערך יפו היכן שצריך. לב - שיחה 16:10, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
אז לפחות להפוך את המילים הראשונות בערך מתל אביב-יפו ל תל אביב-יפו. אדם אדום 16:12, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
אין צורך בכך. יש הפניה לערך יפו בהיסטוריה של העיר. לב - שיחה 16:14, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אבל זה בכל זאת שתי ערים שאוחדו, יפו היא לא רק שכונה שמהווה חלק ממהסטוריה של ת"א. אדם אדום 16:20, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

בידיוק בשביל זה יש לנו את הערך יפו. אני עדיין לה מבין מה הלהט שלך להפריד בין יפו לתל אביב? לב - שיחה 16:29, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
אני מסכים עם לב. מי שמתענין במיוחד ביפו יגיע לערך המתאים גם בלי המאמצים המיוחדים שמבקש אדם אדום. דוד שי 17:01, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
יש הרבה אנשים ביפו שלא יסכימו לקביעתך שמדובר ב"שכונה של תל־אביב". לדעתי ראוי לפחות לציין בפסקת הפתיחה ש"תל־אביב-יפו" היא שם העירייה שמהווה איחוד של שתי ערים במקום לטעון (בצורה מאוד מלאכותית) שפשוט יש עיר כזאת. תל־אביב ויפו הן בפירוש לא עיר אחת, אלא רשות מוניציפאלית אחת, המורכבת משתי ערים.
ולגבי הערתו של צ'כלברה, איזה אקלים אפשר כבר לכתוב על תל אביב שלא נכתב על יפו? את אותו דבר אפשר לכתוב גם בהרצליה ובראשון לציון. ולגבי אוכלוסייה של שתי הערים קצת קשה למצוא נתונים כי הן מאוגדות כרשות מקומית אחת, ואפילו בכל תל־אביב-יפו לא ידוע מה מספר התושבים בגלל מספר העובדים הזרים הרבים.
מה שאני רוצה לומר הוא, שהערך מציג את המצב כאילו תל־אביב-יפו היא עיר אחת, במקום רשות מוניציפלית שמאגדת בתחומה שתי ערים, וזה פשוט לא נכון, זה הכול. דניאלשיחה 17:45, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
האם תוכל להביא אסמכתא כלשהי לקביעה "תל־אביב ויפו הן בפירוש לא עיר אחת, אלא רשות מוניציפאלית אחת, המורכבת משתי ערים"? לנקוב בשמו של ראש העיר יפו? דוד שי 19:20, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
מכיוון שאין לי רשימה של ראשי עיריית יפו לדורותיהם, זה אומר שיפו אינה עיר? :) דניאלשיחה 19:30, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
יפו הייתה עיר כשם שטקסס הייתה מדינה. היו פעם נשיאים לרפובליקה של טקסס, ולאחר איחודה עם ארצות הברית, הפכה למדינה באיחוד (סטטוס שהוא פחות ממדינה עצמאית), כשם שיפו היא כיום שכונה של תל אביב, שהוא סטטוס מופחת מעיר עצמאית. אלמוג 19:32, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
זה לא נכון, אבל מאחר וכבר החלטתם והנושא אינו בוער בעצמותיי, עשו ככל העולה על רוחכם. :) דניאלשיחה 19:56, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

למה לא לעשות שלושה ערכים תל אביב, יפו ותל אביב-יפו, הערך תל אביב-יפו יפנה ל"ערכים מורחבים".. לכל עיר יהיה את ההיסטוריה (כמו כן "אתרים היסטוריים"), תרבות, קבוצות הספורט, "נתונים סטטיסטיים" שכונות.. וכו'. כעת הערך הזה מזכיר רק את ת"א.. כמו שיש יהוד-מונוסון, יהוד ונוה מונוסון.. שמופי 12:39, 27 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] לא הבנתי איך לוס אנג'לס היא עיר תאומה...

ניו יורק נשמע יותר הגיוני. "העיר הגדולה" ו"הבירה", קיים בארץ ובארה"ב. ניו יורק / ת"א, וושינגטון / ירושלים. מה זה בגלל המיקום? (מערב)--OhadAston 02:54, 9 בדצמבר 2006 (IST)

ערים תאומות נוצרות על-פי הסכמה בין ראשי הערים, ולא על-פי מאפיינים מחייבים כלשהם. אם יש לך טענה בעניין זה, שלח מכתב לרון חולדאי. דוד שי 07:25, 9 בדצמבר 2006 (IST)

אם כבר, זה לא נשמע תמוהה שתל אביב ועזה ערים תאומות?! יסמין 20:03, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

[עריכה] יהודים או דרוזים?

בערך נאמר:

רוב תושבי תל־אביב-יפו הם דרוזים.

האם אין הכוונה ליהודים במקרה הזה?(לא שחלילה יש לי משהו נגד דרוזים כי אם ההפך הוא הנכון) --Yakov1122 01:26, 23 בדצמבר 2006 (IST)

תוקן, תודה על תשומת הלב. יות ≈שחייה≈ 03:21, 23 בדצמבר 2006 (IST)

[עריכה] מקור השם

"לאחר זמן מצאו כי תל־אביב מוזכרת גם בספר יחזקאל ג' ט"ו, כמקום שבו ישבו הגולים לבבל על נהר כבר."

האמנם זה אך מקרה שהתרגום הוא ממש כשם מקום תנ"כי? דוד 21:32, 28 בדצמבר 2006 (IST)

אני מחדש את השאלה - האם סוקולוב בחר את השם "תל אביב" לספרו של הרצל בלי לדעת שביטוי כזה כשמו של מקום מופיע בספר יחזקאל? ואם כן, האם מייסדי העיר לא הבחינו בכך בעת שנתנו את השם לעיר ב-1910? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:36, 14 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] תל אביב הקטנה

ביטלתי את ההפניה מ"תל אביב הקטנה" ל"תל אביב יפו". ראשית, המונח "תל אביב הקטנה" מתייחס לזמן ולמקום ספציפיים - לגרעין של תל אביב מהקמתה ועד סוף שנות ה-20. שנית, את המונח הנוסטלגי הזה טבעו דן בן אמוץ וחיים חפר במסגרת מופע שכתבו לרגל חגיגות היובל לייסוד תל אביב. המחזה זכה להצלחה כל כך גדולה עד שהיום השירים שבו נחשבים מעין "שירי עם", בלי שזוכרים את מקורם. בכל מקרה, המונח הזה ראוי לפחות לערך אחד, ואולי שניים (אחד על המופע והאחר על המקום והתקופה עצמם). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:42, 14 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] תיקונים שונים

  1. הכיתוב מתחת לתמונה צריך לתאר את מה שמופיע בתמונה. פרטים נוספים אמורים להופיע בגוף הערך. מתחת לתמונת מסגד חסן בק נכתב שהוא שימש עמדה לצלפים ערבים במלחמת העצמאות. זאת רק אפיזודה (חשובה ככל שתהא) בהיסטוריה של המסגד, והיא צריכה להופיע בגוף הערך ולא בתיאור התמונה.
  2. אם ידוע מספר הנרצחים בפרעות תרפ"א, יש לציין אותו, ולא לכתוב "עשרות". העתקתי את המספר מהערך שעוסק בפרעות ההן.
  3. מדינת ישראל הוכרזה ביום שישי, ה-14 במאי 1948 בשעה 16:00. ולא ב-15 במאי.
  4. הביטוי "הכפרים התרוקנו מתושביהם" אינו ראוי. הכפרים ננטשו עקב מלחמה, ותושביהם לא נעלמו סתם כך.
  5. "יפו קלטה המוני עולים חדשים, אך נשאר בה מיעוט של ערבים" - קודם כול צריך להסביר מה קרה לרוב תושבי יפו הערבים. אחר כך צריך לציין שבעיר נשארו חלק מתושביה הערבים, ולבסוף יש לציין את קליטת העולים. זה הסדר הכרונולוגי, והוא גם מסביר למה הערבים ביפו היו פעם רוב והיום הם מיעוט. בנוסף, אין צורך לכתוב "המוני עולים". אפשר להסתפק ב"עולים רבים".
  6. ממילא רוב ערביי ישראל הם מוסלמים. לא מדובר במאפיין מיוחד של ערביי יפו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:47, 25 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] שרונה כשכונה?

בעקבות העריכה האחרונה בערך, האם שרונה יכולה להיחשב כשכונה? אם מתכוונים להוסיף את הערך לרשימת השכונות, לדעתי צריך לשנות את הכיתוב בהתאם לנווה עופר, ז"א "הקריה-בעבר שרונה-מושבה טמפלרית" ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:35, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

כמובן שלא. היא לא שכונה ואף פעם לא הייתה שכונה. האיזור נקרא היום הקריה וחלקו הדרומי, שכבר מזמן אינו מחנה צבאי, נקרא "איזור/מתחם דרום הקריה". שיניתי את הפסקה לתבנית, הכי טוב. המידע על שרונה נמצא בערך על הקריה ובמקומות רבים נוספים. השמח בחלקו (-: אמצו פורטל! 15:51, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

[עריכה] עודף רשימות

הערך סובל מעודף ברשימות: כ-50% ממנו מורכב מרשימות של ערים תאומות (כולל עיר תאומה אחת ששייכת לישות עוינת), אתרים ומוסדות בעיר, ורשימה גדולה של בתי ספר על ייסודים. אה ואין לשכוח את הגלריה (הנחמדה) של תל אביב בבולי ישראל - פרק שאין מקביל לו בערים אחרות, לא בארץ ולא בעולם. וזה עוד אחרי שהורדתי את רשימת השכונות, שנמצאת כבר בפורטל.

בעבר גם ירושלים סבלה מהבעיה, ולבסוף הרשימות הוצאו מהערך לפורטל. צריך להחליט אילו מהרשימות להשאיר כאן (אם בכלל), אילו להעביר לפורטל, ואילו לפזר במקומות אחרים (יתכן למשל שבתי ספר על יסודיים יכבידו על הפורטל ומקומם בקטגוריה משלהם). ערן 11:02, 29 בספטמבר 2007 (IST)

מסכים בהחלט. חלק ממטרת הפורטל היא למנוע את אותן הרשימות (חוץ מהבולים שזה דווקא באמת נחמד בסוף הערך). בכלל, הערך הזה צריך לעבור שכתוב קל והרחבה. אני מוכן בתקופה הקרובה להעביר את רוב הרשימות לפורטל בצורה מסודרת ונסות להפוך פסקאות כמו אתרים ומתחמים לפסקאות כתובות. השמח בחלקו (-: הצטרפו למיזם הפורטלים! 11:05, 29 בספטמבר 2007 (IST)

[עריכה] מה דעתכם על להפוך את הערך לערך מומלץ

לדעתי הוא מתאים לתואר.

נ"ב, תיקנתי את העיצוב הלקוי. אלירן 14:41, 6 באוקטובר 2007 (IST)

[עריכה] הוספת תמונה

יצא לי הערב לצלם תמונה של תל-אביב בשקיעה, מצפון. אני מציע לשיפוטכם האם לשלבה בערך (כן, אני קצת משוחד, בכל זאת. אבל התמונה יצאה כה צבעונית, במיוחד בהתחשב באיכות המצלמה...): התמונה.
Pelegs 17:04, 7 בדצמבר 2007 (IST) אני בעד לשלב, תמונה ממש יפה!--Gp 11:57, 8 בדצמבר 2007 (IST)

[עריכה] רחובות בתל אביב

האם יש למישהו מושג כמה רחובות יש בתל אביב. ניסיתי לחפש בכל ערך אפשרי ולא מצאתי. אני צריכה את הנתון לעבודה על תל אביב בביה"ס. מירב.

[עריכה] ביקשתם קיבלתם

ראו שיחה:תל אביב-יפו/מיזם שיפור. השמח בחלקו (-: 23:03, 4 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] העברה מהערך

לא היה מקום לרשימה והפורטל כבר רווי. להלן רשימתמוסדות החינוך שהועברה מגוף הערך:

בתי-ספר על-יסודיים
  • ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל)
  • לחמן
  • מגדלות
  • מכללת אמי"ת תל אביב
  • מפתן אלון
  • מקצועי הולץ
  • מרכז נוער ע"ש מצקין
  • מרכז עירוני לנוער מע"ן
  • מרכז שיקום נוער ת"א
  • נעמ"ת תל אביב
  • סדל"ם עתיד
  • עירוני ד'
  • עירוני ה'
  • עירוני ו' - ביאליק רוגוזין
  • עירוני ז'
  • עירוני ח' ראשית
  • עירוני ט'
  • עירוני י' אליאנס
  • עירוני י"א
  • עירוני י"ב
  • עירוני י"ד
  • עירוני י"ז ישורון
  • עמל טכנולוגי
  • עמל ליידי דייוויס
  • עמל מקס פיין
  • שבח מופת
  • תורה ומלאכה ע"ש פנקס
  • תיכון בית יעקב
  • תיכון חדש ע"ש רבין
  • תיכון טכנולוגי נעמ"ת יפו
  • תיכון פיטמן
  • תיכון רון (נסגר)
  • תיכון תל אביב
  • תיכון אליאנס

אולי מישהו ירצה את הרשימה בעתיד. השמח בחלקו (-: 22:32, 10 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] עזה

אם "ברית הערים" הוקפאה, למה עזה עדיין מופיעה בתוך רשימת הערים התאומות, ורק מי שיטרח לקרוא את ההערות יראה שבעצם (כרגע) היא לא? יש לי תחושה שייקח קצת זמן עד שתחזור להיות תאומה. הדס - שיחה 19:17, 1 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] טבלת הטמפרטורות

הטבלה מטעה. נתוני הלמ"ס מתייחסים לממוצע חודשי של טמפרטורה יומית מקסימלית ומינימלית. גיליתי את זה משום שרציתי לבדוק אם האורע שהיה בסוף מרץ (41 מעלות) חריג במיוחד. --Yoavd - שיחה 08:00, 31 במרץ 2008 (IDT)

נסה להמשיך מה שהתחלתי בשיחת תבנית:מזג אוויר. יוסאריאןשיחה 20:27, 28 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] הערות ודיון מרשימת ההמתנה למומלצים

אחד הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה ששודרג ושופץ בחודשים האחרונים לאור ידיעה זו. סודרו רוב ערכי המשנה שלו והפורטל הנלווה ונראה לי שהגיע הזמן (לא יודע אם נספיק אבל עוד פחות משבועיים יום הולדת 99 שמח!) לתת בו פוש אחרון של הגהה ועריכה ולהעמיד אותו בכבוד לצד המתחרה. השמח בחלקו (-: 19:17, 12 באפריל 2008 (IDT)

לטעמי פרק הבולים מיותר. נוי - שיחה 17:29, 16 באפריל 2008 (IDT)
לקראת יום הולדת 100. ‏IdoZi‏ • שיחה 14:08, 23 באפריל 2008 (IDT)
פרק הבולים נמצא בערך המון זמן. אני לא חושב שהוא מפריע כשהוא בסוף הערך, בטח לא מזיק, אבל לא נראה לי שהוא סוגיה מרכזית בבחינת הערך כמומלץ. שבועיים, אין לאף אחד דעה או הערה נוספת בנושא הערך? ירושלמים, איפה אתם?! השמח בחלקו (-: 19:40, 27 באפריל 2008 (IDT)
אני קורא את הערך, נראה מרתק. הבעיה היחידה שעולה לי בראש כרגע היא תבנית השכתוב שמתנוססת בגאון מעל הערך יפו. נוי - שיחה 20:07, 27 באפריל 2008 (IDT)
זו אכן בעייה. השמח בחלקו (-: 20:10, 27 באפריל 2008 (IDT)
לדעתי זהו ערך פשוט מופתי. מקיף ומעניין. עם זאת, אני חושב שרצוי להוסיף קצת על החשבתה (לא בהכרח בצדק) של תל אביב לבועה מנותקת משאר הארץ והפיכתה לסמל לאדישות ולנהנתנות אנוכית. נוי - שיחה 20:49, 27 באפריל 2008 (IDT)
כתושב גאה של העיר, אני מוחה על הטענה האחרונה. מי שמנותק משאר הארץ והוא סמל לאדישות ולנהנתנות אנוכית זה כל שאר הארץ חוץ מתל אביב. ובמיוחד רמת גן!
ועכשיו ברצינות: אנחנו נסתבך עם טענות לא מבוססות או בעיקר מבוססות סטריאוטיפים. זה נכון שיש איזושהי תפישה כזו בחברה אך גם היא מתייחסת ברמה הכללית יותר לטיפוס של ישראלי מסויים שכמותו יש גם בערים נוספות במרכז הארץ ולא אגזים ואומר שגם בירושלים. ועוד יותר ברצינות: יש תופעה די מעוותת כיום, בעקבות ירי הקסאמים בדרום והקטיושות בצפון, שתל אביב נתפשת כמעין "בועה" בטוחה שבתוכה חבורה גדולה של ניהליסטים. בלי קשר לכך שיש למצוא פתרון מיידי לבעיות הבטחון בצפון ובדרום, הציבור הישראלי שוכח מאוד מהר את העבר הקרוב ונהנה מאוד להטיל דופי במי שכרגע "טוב לו", כביכול. סקאדים, פיגועי התאבדות שבועיים... כלא היו מעולם. מטבעה של עיר גדולה שתכיל הרבה "באבל-בויס" ושיתרכז בה גם הרבה עושר, המושך תשומת לב רבה. הערך עוסק בעיר בעלת היסטוריה, גאוגרפיה ואתרים רבים. לדעתי אין מקום לאמירה כזו גם כהערה סתמית בערך. את הדיון הכללי אפשר להמשיך בכיכר העיר (זו עם הברווז). השמח בחלקו (-: 21:23, 27 באפריל 2008 (IDT)
קראתי בינתיים עד פרק הדמוגרפיה (אמשיך מחר), ויש לי שתי הערות: 1. המשפט על יפו בסוף פרק המבוא, ראוי שיישען על בסיס מוצק יותר. 2. האם הנתונים בפרק הדמוגרפיה הם מהשנתונים המוזכרים בסופו? אם כן, אולי עדיף לציין זאת בהערת שוליים בראשית הפרק במקום "ראו גם". חוץ מזה, ממה שנוכחתי עד כה, ערך ראוי ביותר. כמעט שקלתי לחזור ולגור בעיר, עד שהגעתי לתל אביב-יפו#אקלים, ועוד הזרוע נטויה. עידושיחה 01:14, 28 באפריל 2008 (IDT)
ערך יפה מאוד שמכסה בצורה טובה נושא מאוד מורכב. לגבי הערך יפו - מדוע לא לשחזר לגירסא הטובה האחרונה? נכון שחבל על העבודה של זה שהוסיף את המידע, אבל עושה רושם שיש שם המון שגיאות וניסוחים לא ברורים. 77.124.99.121 19:04, 28 באפריל 2008 (IDT)
הערות נוספות: 1. בפרק התחבורה לא מוזכרת התחבורה הימית - אמנם יש התייחסות לנמל יפו החשוב במקום אחר, אבל כדאי להזכיר גם פה שבעבר היה נמל יפו המרכז החשוב, עד שדעך לו בעקבות הקמת נמלים גדולים יותר. כדאי להזכיר גם את המרינה, שמהווה למעשה את המקום היחידי שבו ניתן להיכנס לתל אביב בדרך הים. 2. עוד בפרק התחבורה - כדאי להוסיף על השינוי בתוואי הרכבת, שבעבר הגיעה עד יפו. 3. גם בפרק התחבורה וגם בפרק העסקים יש נתונים שונים, שיש לציין את מקורם, וגם לאיזה שנה הם עדכניים. 4. בפרק האדריכלות כתוב ש"בשנים האחרונות מתבצעת פעילות שימור מקיפה". הביטוי "בשנים האחרונות" לא כל כך מקובל, הייתי משנה את זה בעצמי לו ידעתי האם נכון יותר לומר שהפעילות החלה בשנות ה-80 או בשנות ה-90. 5. בפרק הספורט כדאי להזכיר את משחקי המכביה שנערכו בעבר בתל אביב, ואולי גם אירועי ספורט בינלאומיים שנערכו בה, כמו הפיינל פור ב-1994 וב-2004. 6. אני דווקא סבור שפרק הבולים מאוד מרענן. 7. הבועה התל אביבית היא נושא לערך בפני עצמו, שלכשייכתב, ניתן יהיה להתייחס אליו גם בערך זה. הנושא חשוב, אבל הערך טוב גם בלעדיו. עידושיחה 21:34, 28 באפריל 2008 (IDT)
סופסוף דיון ער! (שמישהו יפנה אותנו לדף שיחה מתאים...) 4. תיקנתי בהתאם. 5. הוספתי אבל לא מרגיש בסדר, רצוי שעוד אנשים יעברו. אגב, ממתי המכביות ברמת גן? 1-3. בכל פרק התחבורה צריך לשמור על איזון בין הפסקה לבין הערך המורחב. אני רואה בערך המורחב חלק מהערך הראשי ומועמדתו להמלצה וההערות נכונות כמובן אליו. ראה גם את שיחה: תחבורה בתל אביב. באופן ספציפי לגבי תחבורה ימית בימינו, אני לא מסכים. המרינה היא יותר פונקציה של פנאי לעומת תחבורה. השמח בחלקו (-: 22:34, 28 באפריל 2008 (IDT)
אכן יש בעיה בתחבורה בתל אביב (תרתי משמע). בכל אופן, היו לי עוד שתי הערות כמה פסקאות למעלה, והייתה גם הערה 3 על הנתונים. עידושיחה 01:33, 29 באפריל 2008 (IDT)
הדיון הזה יועבר על ידי ירון לדף השיחה כשהערך יעבור להצבעה, ככה שזה לא כל כך משנה. לדעתי עדיף כאן. זה מושך יותר משתתפים. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:35, 29 באפריל 2008 (IDT)
לעידו: לגבי נתונים סטטיסטיים המוזכרים, אין לי מושג. אני מקווה שמי שהכניסם עשה זאת על סמך מקור אמין שחבל שלא פורט. צריך למצוא מה לעשות עם זה ולהפיק גם לקח כללי להוספת נתונים כאלה בערכים אחרים ובעתיד. אני אנסה למצוא מקורות ולהוסיף או לעדכן בהתאם. כנ"ל לגבי האמירה בנושא יפו בפסקה הראשונה, שעל אף שהיא נראית הגיונית ומשתמעת מתוך ההיסטוריה האורבנית עצמה, צריך יהיה הערת שוליים עם הסבר ו/או הפניה למקורות. השמח בחלקו (-: 21:35, 29 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] שוליותה של יפו וחסרים נוספים

לדעתי הערך בעייתי, מבחינה זו שהוא נקרא תל אביב-יפו ובפועל עוסק בתל אביב, כאשר יפו רק נזכרת בו באקראי מדי פעם. בפתיח מדובר על יפו כאיזה סרח עודף שנדחף בכוח לתוך העיר אף שאינו באמת שייך, ומכאן ואילך זוהי ההתייחסות אליה לאורך הערך. פרק ההיסטוריה מתחיל בסוף המאה ה-19 כרקע ללידתה של תל אביב, פרקים אחרים בערך מתעלמים לחלוטין מיפו (בולט במיוחד בפרק "אתרים חשובים בעיר", שנותן אזכור קצר לשוק הפשפשים ביפו וזהו, והפרק "המתאר העירוני", שבו היא פשוט אינה קיימת). אז נכון שיש ערך נפרד יפו, אבל זה לא פוטר אותנו מלהתייחס אליה בערך תל אביב-יפו, בוודאי בפרקי ההיסטוריה, המתאר והאתרים החשובים.
הערה נוספת שלי היא פרק "דמוגרפיה וסטטיסטיקה" - שנראה כיצירה מפוארת של בוט היישובים, עם מעט מאוד מגע יד אנוש. יש הרבה מה לומר על הדמוגרפיה של העיר, שעל פי המקורות החיצוניים שאליהם מפנה הפרק מתאפיינת בכמה אלמנטים ייחודיים יחסית ליתר הארץ כגון שיעור גבוה של משפחות חד-הוריות, בודדים ורווקים, שיעור נמוך של משפחות עם ילדים, ריבוי קשישים ופטירות לעומת מיעוט ילדים ולידות, ועוד. גם הפרק "עסקים, מסחר ותעסוקה" סובל מאותה בעיה - מסירה לקונית לקורא של כמה מספרים יבשים ומשמימים, ללא סקירה מילולית טובה של משמעות העניין; כאילו נשכח בערך שאחד מתפקידיה העיקריים של תל אביב (במידה רבה הרבה יותר מהיותה חלון תצוגה לאדריכלות) היא היותה מרכז הכלכלה, המסחר והעסקים של ישראל. גם פרק התרבות והאמנות יכול להיות קצת יותר מעניין מרשימת המוזיאונים והתיאטראות שהוא מהווה כרגע. בקיצור, עבודה יפה מאוד שעשה השמב"ח בקידום הערך, אבל יש עוד כברת דרך לעשות לפני הכרזה כמומלץ. מגיסטרשיחה 10:10, 7 במאי 2008 (IDT)

הרבה דברי טעם. בטרם נארכב דיון זה לשיחה:תל אביב-יפו/מיזם שיפור כיוון שהמלאכה כנראה עוד רבה וחבל להעמיס על דף ההמתנה, אתייחס למספר נקודות:
אם מתפרש מהטקסט כאילו יפו היא "סרח עודף" של תל אביב, הרי חייבים לתקן זאת. אני לא רואה באיזה נוסח הדברים מתפרשים ככאלו אך אין ספק, ואת זה הערך כן מנסה להציג, כי יפו עודנה ישות עירונית נפרדת גם אחרי כמעט 60 שנות איחוד. מי שגר ביפו לעולם יציג עצמו כתושב יפו ולא כתושב "תל אביב-יפו". ולא רק הערבים ביפו אלא גם היהודים ביפו, שמהווים כמובן רוב. גם כל עסק שמציג את כתובתו הרשמית, כותב "רחוב **** מס' ##, יפו". כל נושא האיחוד המוניציפלי הוא אכן סוגייה המסבכת את מבנה הערכים. על אף שהוסכם בעבר כי אין מקום לערך נפרד על "תל אביב" בלבד, בהחלט יש להמשיך ולתת את הדעת לנושא מבנה הערך ומערך הערכים שמסביבו. לפי דעתי, הפרקים המרכזיים בערך מתייחסים ליפו באופן הבא:
  1. שם - לא רלוונטי מלבד בנושא השם המאוחד - מוזכר.
  2. היסטוריה - הפרק הרגיש ביותר מבחינה זו. מביא את ההיסטוריה העברית שאליה נתפרה במקביל ההיסטוריה של יפו. בערך המורחב על היסטוריית תל אביב מובא היבט זה בהרחבה וההתייחסות להיסטוריה של יפו טרם הציונות מופיעה בנפרד בערך על יפו, כפי שצריכה להיות. אשמח לשמוע דעות נוספות.
  3. גאוגרפיה ואקלים - שני נושאים שמראש מתייחסים ליפו ות"א כיחידה אחת. לדעתי אין שום בעייה.
  4. דמוגרפיה - אכן דורש ליטוש נוסף על ידי בן אנוש ואכן יש מקום להרחבה בהקשר היפואי, כמו גם להערות הנוספות שהעירו עידו ומגיסטר.
  5. המתאר העירוני - תל אביבי לגמרי. תידרש התייחסות למתאר העירוני של יפו בערך הנפרד והתייחסות עמוקה יותר לקשר הפיזי-אורבאני בין ת"א ויפו.
  6. תחבורה - מהבחינה הזו דין יפו כדין שאר השכונות והרובעים של של העיר. נדרש אבל טיפול בפן ההיסטורי בערך תחבורה בתל אביב.
  7. עסקים, מסחר ותעסוקה - נדרשת הרחבה ללא קשר לעניין יפו. בנושא ההיסטוריה קיימת כבר התייחסות לנושא עיר הנמל ההיסטורית ומשמעותיה הכלכליות - אפשר ורצוי להרחיב.
  8. אתרים חשובים בעיר - לפי דעתי קיימת התייחסות פרופורציונלית ליפו אך אוסיף את יפו העתיקה כפסקה בפני עצמה עם הפניה לערך מורחב. נראה לי נכון. יש התייחסות שווה ליפו גם בפסקאות המשנה של השווקים (שמגיסטר הזכיר), חוף הים ושל השדרות, לרבות סיפור שדרות ירושלים.
  9. אמנות, תרבות וחינוך - לא יודע מה לומר. אין צורך להתחיל ולהכניס לכאן את מה שראוי להתרכז בו בערכים אמנות ישראלית, תרבות ישראלית ועוד. אני לא רואה בעייה ברשימה. דרושות כאן עוד דעות.
  10. ספורט - התייחסות שווה ליפו כחלק טבעי מן העיר. אפשר בלי קשר להרחיב.
  11. תיירות - כנ"ל.
  12. עירייה - נדרשת סקירה רחבה יותר. אולי התייחסות למנהלת רובע יפו ומעמדה.
המודגשים הם כמובן הנושאים העיקריים לטיפול. כל עזרה תתקבל בברכה. קרדיט מיוחד מגיע גם למשתמש:Eyal72 שעיבה במקצועיות חלקים גדולים ומשמעותיים מהתוכן. השמח בחלקו (-: 12:09, 9 במאי 2008 (IDT)
אתן כאן את דעתי בעניין ההיסטוריה, משום שנדמה לי שביתר הנושאים אנו תמימי דעים. על פי הערך כרגע, הקורא למד שתל אביב-יפו היא עיר שנוסדה בתחילת המאה ה-20 כעיר בשם תל אביב, ובהמשך התפתחותה סופחה אליה העיר העתיקה הסמוכה יפו (ראו בערך נפרד, כי זו בעצם עיר אחרת). לדעתי, על הערך ללמד את הקורא שתל אביב-יפו היא עיר שתחילתה לפני אלפי שנים כעיר נמל עתיקה בשם יפו, ולעיר זו היסטוריה עשירה לאורך תקופות רבות (על כך תוכלו לקרוא בערך המורחב: יפו), ובתחילת המאה ה-20 קם ליפו פרבר בשם תל אביב, אשר צמח במהרה לכרך שבלע לתוכו את יפו. אני מקווה שאתה רואה את ההבדל בעומק הפרספקטיבה ההיסטורית שאליו אני מנסה לכוון. מגיסטרשיחה 23:37, 9 במאי 2008 (IDT)
מתוך הפתיח:
תל אביב נוסדה באופן רשמי בשנת 1909 כ"אחוזת בית" אך חלק משכונותיה היהודיות היו עוד קודם לכן שכונות לווין של עיר הנמל הערבית יפו הנמצאת מדרום-מערב לתל אביב. במהלך המאה ה-20 גדלה משמעותית העיר תל אביב לעומת יפו שמספר תושביה אף קטן וב-1949,[1] לאחר הקמת המדינה, אוחד שטחה עם העיר תל אביב ונוצרה "עיריית תל אביב-יפו". ליפו היסטוריה נפרדת בת יותר מ-3,000 שנים, אולם במאה ועשרים השנים האחרונות שזורים יחדיו פרקים מסוימים בתולדות שתי הערים. עם זאת, יפו הייתה ועודנה ישות עירונית נפרדת מתל אביב במובנים רבים, חרף נסיונות שונים לאחדם לעיר אחת.
למעט המשפט האחרון אותו נשים רגע בצד, אני לא מוצא בעייה בנוסח המשתדל להגדיר היטב את מבנה ההסיטוריה המשותפת של תל אביב-יפו. אשמח אם תציע גרסה נוספת. בברכה, השמח בחלקו (-: 16:19, 10 במאי 2008 (IDT)
לשמב"ח - בקטע המדובר דנים מספר פעמים בתל אביב וביפו כערים נפרדות - "תל אביב נוסדה ... חלק משכונותיה ... היו עוד קודם לכן שכונות ... של עיר הנמל הערבית יפו הנמצאת מדרום-מערב לתל אביב", "במהלך המאה ה-20 גדלה משמעותית העיר תל אביב לעומת יפו..." "...שזורים יחדיו פרקים מסוימים בתולדות שתי הערים". יוסאריאןשיחה 10:19, 12 במאי 2008 (IDT)
לפיכך ובהתאם לזאת אני מנצל הזדמנות זו ומצטרף לדעת התומכים בפיצול והעברת רוב רובו המכריע של ערך זה לערך תל-אביב. איחוד הערים תל-אביב ויפו לרשות מוניציפלית אחת נעשה מסיבות פוליטיות ופרקטיות ואינו תקף לעניין הערך האנציקלופדי עליהן. הדיון כאן והפסקה שמצטט שמב"ח רק מדגישים את המלאכותיות של האיחוד בערך. . יוסאריאןשיחה 10:12, 12 במאי 2008 (IDT)

פיצול הערכים איננו הפתרון. ערים רבות מספור בעולם מורכבות מאיחוד של רשויות מוניציפליות היסטוריות נפרדות, וברור שמאפייני שוני מסוימים בין חלקי עיר ממשיכים להתקיים גם לאחר איחודה. זה מצדיק לכל היותר ערך מורחב נפרד על קטע מהעיר שמאפייניו ההיסטוריים והאחרים מצדיקים זאת, ואכן בצדק קיים ערך נפרד יפו, ועדיין נדרש ערך מקיף ויסודי על הישות העירונית והמוניציפלית הבלתי זניחה הקרויה תל אביב-יפו.
לדעתי, על הפתיח לומר משהו מעין:

ראשיתה של העיר הידועה כיום כתל אביב-יפו בעיר הנמל העתיקה יפו. יפו, הנחשבת אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, נזכרת רבות בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ולאורך דורות שימשה כשער כניסה ימי לארץ ישראל. תל אביב נוסדה באופן רשמי בשם "אחוזת בית" בשנת 1909 כעיר עברית לצידה של יפו הערבית, ובתוך ארבעה עשורים צמחה לכרך שהאפיל בגודלו על יפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה "עיריית תל אביב-יפו" המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עוד נהוג להתייחס ליפו כישות עירונית נפרדת מתל אביב.

זה לגבי רוחו של הפתיח. חשוב יותר הוא פרק ההיסטוריה, ששם יש להתחיל אותו בתת-פרק קצר הסוקר בתמציתיות את אלפי שנות ההיסטוריה של יפו (עם הפניה לערך מורחב: יפו), ואז להמשיך לשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (עם הפניה לערך מורחב: היסטוריה של תל אביב - שבו, אכן, מתאים שיפו תוזכר כרקע כללי בלבד). מגיסטרשיחה 10:47, 12 במאי 2008 (IDT)

ערכתי בשלב זה את הערך ברוח הערותי אלה. נדרשת עדיין השלמה בתחום ההיסטוריה של יפו. מגיסטרשיחה 12:38, 14 במאי 2008 (IDT)
סליחה על התגובה המאוחרת, איכשהו לא שמתי לב להמשך הדיון עד שנעשו העריכות בערך. לדעתי הצעת הנוסח הזו, שאני רואה שכבר יושמה, בהחלט מוצלחת יותר. הייתי אף מוסיף במשפט אחד בפסקת הפתיחה את נושא השכונות הראשונות דוגמת נוה צדק שהתחילו למעשה כשכונות יהודיות של יפו והתאחדו לאחר מכן עם אחוזת בית לעיר "תל אביב". בברכה, השמח בחלקו (-: 13:35, 14 במאי 2008 (IDT)
הוספתי. מגיסטרשיחה 14:24, 14 במאי 2008 (IDT)
תבורך! השמח בחלקו (-: 16:25, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] המתאר העירוני

אני מתקשה להבין את המשפט "משהתאחדו כל שכונות ונוצרה העיר תל אביב, מתארה העירוני לא כלל שלד עירוני מסודר, אשר צורתו הכללית נשתמרה עד היום באזור דרום-מרכז העיר". נראה לי שהוא סובל מכשל תחבירי אחד או יותר. מגיסטרשיחה 15:47, 14 במאי 2008 (IDT)

נדמה לי שזיהיתי אפילו כשל לוגי אחד. יוסאריאןשיחה 15:54, 14 במאי 2008 (IDT)
ה"משורר" התכוון לומר שחוסר הסדר שאפיין את העיר עקב היעדר תכנון נשמר להפליא במשך 100 שנות קיומה של העיר. זה לא כשל לוגי, אלא פרדוקס המאפיין את המציאות - גם אי-סדר הוא סוג של סדר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:57, 14 במאי 2008 (IDT)
אכן לכך התכוון המשורר פחות או יותר. הסיפור הוא כדלקמן, אודה למי שיצליח לתמצתו לכדי פסקה קצרה וברורה בערך:
השכונות היהודיות מחוץ לחומות יפו נבנו כל אחת בפני עצמה, ללא תיכנון כולל. כלומר לא היתה תכנית מתאר מחוזית/עירונית שהגדירה ברמת המקרו את מבנה העיר משום שלא היתה שום עיר. כל שכונה תוכננה בפני עצמה על סמך הקרקעות הזמינות שהיו ברשות אנשיה ונוצר מעין אוסף שכונות שהתגבש לכדי עיר חסרת שלד. מה שנקרא היום "שכונת נוה צדק" הוא בעצמו אגב אוסף של כמה שכונות שהתלכדו עוד אז. המשפט המצוטט מהערך בא להדגיש את המשמעות של תוכנית גדס משנות ה-20 (ובאופן שונה גם תכניות שכונות הפועלים של דרום העיר פלורנטין ונוה שאנן) שהמשיכה את המרקם העירוני המבורדק ויצרה ממנו שלד עירוני מסודר שעל בסיסו המשיכה העיר לצמוח. גם לשכונות הדרום החדשות תוכנן שלד עירוני מאוד ברור וחיבור אל המרקם הישן.
אותן שאריות למתאר העירוני ההיסטורי, של השטחים הבנויים עד שנות ה-20, ניכרות עד היום במפת העיר של האיזור שבין אלנבי, דרך יפו והים. וכמובן כל איזור יפו בכללותו שעל מתארו העירוני יש לדון בנפרד. דוגמא מעניינת לחיבור המרקמים העירוניים היא רחוב אלנבי בחלק שמצפון לשוק: ממזרח שכונת "לב העיר" עם גריד רחובות מסויים ואופי בנייה דומה לזה שנבנה גם עד שנות ה-60 וממערב גריד הרחובות של כרם התימנים, באוריינטציה אחרת לגמרי, שהיא בכלל המשך המרקם העירוני של שכונת מנשייה ההרוסה. במפות ישנות אפשר לראות את רשת הרחובות של מנשייה ואת כרם התימנים כהמשך ישיר לאותה רשת. השמח בחלקו (-: 16:25, 14 במאי 2008 (IDT)
שמא תרצה לומר "משהתאחדו כל השכונות ונוצרה העיר תל אביב, נעדר מתארה העירוני שלד עירוני מסודר, שכן כל שכונה התפתחה עד אז כישות עצמאית עם מאפיינים משלה. מארג הרחובות באזור דרום-מזרח העיר של היום משקף היטב מאפיין זה של היעדר יד תכנונית מכוונת. כאשר המשיכה העיר להתפתח צפונה ומזרחה בעזרתן של ידיים מכוונות, תוכננה התפתחות זו כהמשך לגרעין מארג הרחובות הקיים, שעל בסיסו נבנה שלד עירוני מסודר שיוכל לשאת את המשך התפתחות העיר". מגיסטרשיחה 17:17, 14 במאי 2008 (IDT)
נשמע מעולה. השמח בחלקו (-: 18:15, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] היסטוריה אפשר לצמצם

מכיון שהפסקה על היסטוריה מפנה לערך מורחב אפשר לצמצם אותה בצורה משמעותית. כך הערך כולו יהיה קריא יותר והמידע יהיה מרוכז במקום אחד ולא יווצרו חוסר התאמות. אני מציע להשאיר סיכום של עד כארבע שורות בלי חלוקה לתקופותנמר ערבות סיבירי - שיחה 01:58, 23 במאי 2008 (IDT)


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -