שטפן וולפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטפן וולפה (גרמנית: Stefan Wolpe, 25 באוגוסט 1902 - 4 באפריל 1972) היה מלחין יליד גרמניה.
וולפה נולד בברלין. מגיל ארבע-עשרה למד בקונסרבטוריון של ברלין, והמשיך את לימודיו בבית הספר הגבוה למוזיקה בשנים 1920-1921. למד קומפוזיציה אצל פרנץ שרקר והיה גם תלמידו של פרוצ'ו בוזוני. במקביל למד גם בבאוהאוס ופגש כמה מן הדאדאיסטים. וולפה כתב מוזיקה לפואמה "אנה בלום" של קורט שוויטרס.
המוזיקה שוולפה כתב בין 1929 ל-1933 הייתה אטונאלית, בשיטת שנים-עשר הטונים של ארנולד שנברג. עם זאת, אולי בהשפעת המוזיקה המגויסת (Gebrauchsmusik) של פאול הינדמית וכסוציאליסט נלהב בעצמו, כתב כמה יצירות לאיגודי פועלים וללהקות תיאטרון קומוניסטיות. למענם כתב בסגנון נגיש יותר ושילב בו יסודות של ג'אז ומוזיקה פופולרית. שיריו נעשו פופולריים והתחרו באלה של האנס אייזלר.
כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה, וולפה, יהודי וקומוניסט מושבע, נמלט ממנה ועבר דרך רומניה ורוסיה בדרכו לאוסטריה בשנים 1933-1934. באוסטריה פגש את אנטון וברן ולמד אצלו. בהמשך עבר לארץ ישראל, שם שהה בשנים 1934-1938 וכתב שירים פשוטים לקיבוצים. עם זאת, המוזיקה שכתב לביצוע באולמות קונצרטים נשארה מסובכת ואטונאלית. אולי בשל כך לא חודש חוזה העבודה שלו לשנת הלימודים 1938-1939.
ב-1938 היגר וולפה לארצות הברית והתיישב בניו יורק. שם התרועע בשנות ה-50 עם הציירים האקספרסיוניסטים המופשטים. משנת 1952 עד 1956 היה מנהל מוזיקלי בקולג' "בלק מאונטיין" וכן הרצה בקורסי קיץ בדרמשטט, גרמניה. בין תלמידיו היו מורטון פלדמן, רלף שייפי, דייויד טיודור וצ'ארלס וואורינן.
יצירותיו מאותה תקופה היו לעתים בשיטת שנים-עשר הטונים, פעמים אחרות דיאטוניות, לעתים התבססו על סולמות ערביים, מקאמים ששמע בארץ ישראל ולעתים השתמש בשיטה אחרת של ארגון טונאלי. המוזיקה שלו הייתה קיצונית, אבל נמנעה מן הפונקטואליות של מלחינים כמו פייר בולז (ביצירותיו מ-=1951-1953) והשתמשה במקומה במחוות ביטוי קונבנציונליות יותר.
וולפה חלה במחלת פרקינסון בשנת 1964. הוא מת בניו יורק ב-1972. אליוט קרטר ספד לוולפה במילים הבאות: "קרינה כשל כוכב שביט, שכנוע פנימי עמוק, מסירות קנאית, חשיבה נוקבת ברמות רבות של רצינות והומור, בשילוב עם הרפתקנות ומקוריות עוצרות נשימה, אפיינו את חייו הפנימיים והחיצוניים של שטפאן וולפה, כפי שהם מאפיינים את יצירותיו."
[עריכה] לקריאה נוספת
- Stefan Wolpe: Das Ganze überdenken. Vorträge über Musik 1935-1962 Hg. v. Thomas Phleps (Quellentexte zur Musik des 20. Jahrhunderts Bd. 7.1). Saarbrücken: PFAU-Verlag 2002, 262 S.
- Thomas Phleps: "An Anna Blume" - Ein vollchromatisiertes Liebesgedicht von Kurt Schwitters und Stefan Wolpe. In: Zwischen Aufklärung & Kulturindustrie. Festschrift für Georg Knepler zum 85. Geburtstag. Band I: Musik/Geschichte. Hg. v. Hanns-Werner Heister, Karin Heister-Grech u. Gerhart Scheit. Hamburg: von Bockel 1993, S. 157-177.
- Thomas Phleps: Stefan Wolpe – Von Dada, Anna & anderem. In: Neue Zeitschrift für Musik 155. 3/1994, S. 22-26.
- Thomas Phleps: Stefan Wolpes "Stehende Musik". In: Dissonanz/Dissonance Nr. 41, August 1994, S. 9-14.
- Thomas Phleps: Stefan Wolpe – Drei kleinere Canons in der Umkehrung zweier 12tönig correspondierender Hexachorde für Viola und Violoncello op. 24a. In: Klassizistische Moderne. Eine Begleitpublikation zur Konzertreihe im Rahmen der Veranstaltungen "10 Jahre Paul Sacher Stiftung". Hg. v. Felix Meyer. Winterthur: Amadeus 1996, S. 143f.
- Thomas Phleps: Wo es der Musik die Sprache verschlägt... – "Zeus und Elida" und "Schöne Geschichten" von Stefan Wolpe. In: Neue Zeitschrift für Musik 158. 6/1997, S. 48-51.
- Thomas Phleps: "Outsider im besten Sinne des Wortes". Stefan Wolpes Einblicke ins Komponieren in Darmstadt und anderswo. In ders. (Hg.): Stefan Wolpe: Das Ganze überdenken. Vorträge über Musik 1935-1962. (Quellentexte zur Musik des 20. Jahrhunderts Bd. 7.1). Saarbrücken: PFAU-Verlag 2002, S. 7-19.
- Thomas Phleps: Music Contents and Speech Contents in the Political Compositions of Eisler, Wolpe, and Vladimir Vogel. In: On the Music of Stefan Wolpe: Essays and Recollections. Ed. by Austin Clarkson (= Dimension & Diversity Series 6). Hillsdale, NY: Pendragon Press 2003, S. 59-73.
- Jeffrey Sussman: He Taught the Birds to Sing. Jewish Currents Magazine and The East Hampton Star.
