שוק שחור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השוק השחור הוא כינוי לפעילות כלכלית הכוללת עסקאות ופעולות לא חוקיות. למרות שהכינוי מתייחס לעתים למסחר בסחורות אשר במהותן אינן חוקיות כמו סמים או סחורה גנובה, הוא לרוב מתייחס למסחר בסחורות אשר ניתן לרוכשן באופן חוקי אך המדינה מטילה מגבלות על המסחר בהן. הביטוי "שוק שחור" מרמז לסוג העסקאות הללו, הנעשות ב"חושך", מחוץ לטווח הראייה של החוק.
שוק שחור מתפתח כאשר השלטון מחוקק מגבלות על ייצור ואספקה של מוצרים ושירותים הסותרים את ביקושי השוק.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיבות להווצרות שוק שחור
ישנן מספר סיבות להווצרות שוק שחור:
- המדינה אוסרת את המסחר במוצר מבוקש כמו אלכוהול, סמים, זהב ומטבע חוץ.
- המדינה מגבילה את הכמות של המוצר שניתן להשיג באופן חוקי. ההגבלה יכולה להיות ישירה, על ידי הגבלת הכמות שאדם רשאי לקנות מהמוצר או עקיפה על ידי קביעת מחיר מקסימום של המוצר הרבה מתחת למחיר שיווי המשקל של המוצר ובכך לגרום למחסור במוצר בשוק החוקי. השוק השחור נוצר כדי לספק את עודף הביקוש ולרוב מחיר המוצר בשוק השחור גבוה מהמחיר החוקי.
- המדינה גורמת לייקור משמעותי של המוצר, למשל על ידי הטלת מיסים גבוהים, הטלת מגבלות קשות על איכות המוצר או הצבת דרישות יקרות על העוסקים במסחר במוצר. כך למשל, שוק הדלק בישראל, בו מוטלים מיסים גבוהים על הדלק ומגבלות רבות על בעלי תחנות הדלק, יוצר שוק שחור של תחנות דלק פיראטיות. השוק השחור ייווצר רק אם העלויות הנוספות בגלל הסיכון, והירידה במחיר בגלל האיכות הנמוכה יותר של המוצר, נמוכים מהעלויות המוטלות בגלל המגבלות של המדינה. במיוחד מוכרים מקרים של שוק שחור כאשר יש הבדלים משמעותיים במיסוי על מוצר בין מדינות שכנות. בארצות הברית, ישנן מדינות שכנות אשר ההפרש במיסוי ביניהן על אלכוהול וטבק מאפשר רווח של שני מיליון דולר בהבדלי מיסוי בהעברת משאית אחת בין המדינות.
[עריכה] מחירי השוק השחור
על המחירים בשוק השחור פועלים מספר גורמים סותרים:
- מכיוון שהפעילות בשוק השחור איננה חוקית, ספקים, סוחרים ומתווכים העוסקים במסחר לוקחים לעצמם תוספת סיכון, דבר המעלה את מחירי הסחורות בשוק השחור.
- במקרים מסוימים, פעילות האכיפה של המדינה כלפי המסחר בשוק השחור אפקטיבית, דבר הגורם לצמצום אספקת המוצר. על פי חוקי ביקוש והיצע, כאשר חל קיטון בהיצע (והפיכת המוצר לנדיר יותר), המחירים עולים. ככל שהמדינה מצליחה יותר באכיפת ההגבלות המחירים יעלו.
- העוסקים בשוק השחור אינם משלמים מיסים, אינם נזקקים לרישיונות ולא חלות עליהם מגבלות אחרות של המדינה, דבר המוריד את העלויות שלהם ובהתאם לכך את המחירים. כאשר מדובר בסחורה גנובה, גם עלויות הייצור אינן חלות על המוכר.
- הסחורות בשוק השחור הן לעתים באיכות ירודה לעומת סחורות מקבילות בשוק המסחר החוקי. למשל, הסחורה מגיעה ללא אחריות, לרוב ללא סימון מקור וללא בקרת איכות של הרשויות, דבר הפועל להורדת מחיר המוצר.
במקרים שבהם יש למוצר שוק חוקי, היחס בין מחיר המוצר באופן חוקי למחירו בשוק השחור תלוי בסיבות להיווצרות השוק השחור. אם השוק השחור נוצר היות שהמדינה אוכפת מחיר נמוך ומחסור במוצר, הרי שהמחיר בשוק השחור יהיה גבוה מהמחיר החוקי ולרוב יהיה גבוה מהמחיר של שיווי המשקל אילולא המדינה אכפה מחיר נמוך.
לעומת זאת, כאשר השוק השחור נוצר משום שהמדינה מעמיסה מיסים גבוהים או דרישות רבות על המוכרים, מחיר השוק השחור יהיה נמוך מהמחיר החוקי, בגלל איכותו הנמוכה של המוצר בשוק השחור, לעומת המוצר החוקי.
[עריכה] הקונים בשוק השחור
ברוב המקרים, הקונים בשוק השחור עושים זאת מכיוון שהם אינם יכולים להשיג את המוצר שהם מעוניינים בו באופן חוקי, או שאינם יכולים להשיג את הכמות שבה הם מעוניינים. בזמן קיצוב, למשל, אדם יקנה בשוק השחור מזון שהוא אינו יכול להשיג באופן חוקי. בעת הגבלה על מסחר במטבע חוץ, אדם יקנה בשוק השחור את מטבע החוץ שאינו יכול להשיג באופן חוקי.
במקרים אחרים, למשל בשוק הדלק, אנשים פונים לשוק השחור מכיוון שהמוצר יותר זול. אף על פי שמחיר הסחורה הלא חוקית נמוך יותר, רוב הקונים יטו לקנות סחורה חוקית מספקים חוקיים מכמה סיבות:
- אפשרי שהקונה יבטח בספקים חוקיים יותר מאשר בספקים המוכרים סחורה לא חוקית, מכיוון שקל יותר ליצור עמם קשר במקרה שבו נמצאו פגמים במוצר וקל יותר לבקש ממנו דין וחשבון.
- אפשרי שהקונה מרגיש כי השוק השחור פועל באופן לא מוסרי, במיוחד כאשר יש חשש שהסחורה גנובה.
- לעתים הרכישה בשוק השחור מהווה עבירה פלילית. גם אם הקנייה בשוק השחור חוקית, אנשים רבים יעדיפו שלא להתעסק עם אנשים העוסקים בסחר לא חוקי.
ישנם מקרים, למשל בקניית כלי נשק וזהב, שאדם יפנה לשוק השחור למרות שהוא יכול להשיג את המוצר באופן חוקי, מתוך רצון להימנע ממעקב אחרי הפעולות שלו. במקרים אחרים אדם יפנה לשוק השחור היות ששירותו מהיר יותר ללא תורים וללא בירוקרטיה לקבלת אישורים.
[עריכה] מדיניות כלפי שוק שחור
קיומו של שוק שחור נחשב לבעייתי מכמה סיבות. ראשית, עצם קיומה של פעילות שאינה חוקית גורם לזלזול בחוק. שנית, במקרים רבים הפעילות בשוק השחור מעבירה לידי גורמים פליליים כספים רבים המשמשים לביצוע פעולות בלתי חוקיות חמורות יותר.
ישנן שתי גישות סותרות למאבק בשוק השחור. גישה אחת גורסת שיש להלחם בשוק השחור בכוח רב ובענישה מרתיעה כלפי הסוחרים בשוק השחור, על מנת לעקור אותו מהשורש. במקרים רבים אף הופעלו עונשי מאסר ארוכים ואפילו עונש מוות כלפי הפועלים בשוק השחור. גישה זאת רווחת בהתייחס לסמים ורווחה בעבר במדינות טוטליטריות כמו ברית המועצות. עם זאת, כמעט ולא היה מקרה שבו הצליחה מדינה לחסל את השוק השחור של מוצר מסוים, או אף לצמצמו באופן דרסטי.
הגישה השנייה גורסת שעל המדינה לפעול לצמצום המגבלות על המסחר המעודדות פעילות בשוק השחור.
גישה נוספת היא שיש לצמצם את הביקוש למוצרי השוק השחור, למשל על ידי תעמולה המציגה את המוצר כשלילי או את הפעילות בשוק השחור כבלתי מוסרית.
[עריכה] דוגמאות לשווקים שחורים
תקופת היובש בתחילת המאה ה-20 בארצות הברית היא דוגמה קלאסית לפעילות השוק השחור. ארגוני פשיעה רבים ניצלו את ההזדמנויות הרווחיות שנוצרו בשוק השחור בעקבות האיסור על ייצור האלכוהול ומכירתו. מאחר שרבים בציבור ביקשו להמשיך לצרוך אלכוהול, פאבים העוברים על החוק שגשגו, וארגונים כגון המאפיה הפכו לחזקים באמצעות השוק השחור בה סחרו באלכוהול.
דוגמה קלאסית נוספת היא מדינת בורמה תחת שלטונו של ני וין. עקב הפיכת מדינתו לסוציאליסטית, המדינה הפכה לאחת המדינות העניות בעולם, ורק השוק השחור וההברחות שהשתוללו סיפקו את צורכיהם של אזרחי המדינה.
יש הטוענים כי המלחמה בסמים יצרה אפקט דומה עבור סמים כמו מריחואנה, הרואין וקוקאין במדינות רבות בימינו. חרף מאמצי רשויות החוק למנוע אספקה של סמים לא חוקיים, הביקוש נשאר גבוה, דבר המעודד ארגוני פשיעה להמשיך בפעילותם הפלילית. עוד ניתן לטעון כי בעוד שרשויות החוק מצליחות לתפוס את מפיצי הסמים הלא חוקיים, הביקוש לסמים אלו מבטיחים כי מחירי השוק השחור יעלו, דבר המעודד כניסה של מפיצים חדשים לשוק.
באופן דומה, מאחר שזנות אינה חוקית במקומות רבים על אף הביקוש הרב במשק לשירותים מסוג זה, מתפתח בדרך כלל שוק שחור בשירות זה.
בעתות מלחמה, ישנן מדינות המנסות לגייס משאבים לניהול המדינה על ידי כפיית מחירים נמוכים על מוצרי הצריכה. דבר זה גורם לשגשוג השווקים השחורים. הקיצוב והפיקוח על המחירים אשר נאכפו במדינות רבות במהלך מלחמת העולם השנייה עודדו פעילות רחבת היקף בשוק השחור. קיצוב לבדו גורם להתפתחות השוק השחור, וכך קרה בישראל בעקבות מדיניות הקיצוב בשנות ה-50. גם במדינות קומוניסטיות כגון ברית המועצות השוק השחור נטה לשגשג בשל המחסור החריף במוצרי צריכה.
[עריכה] השוק השחור בישראל
תקופת הצנע: בישיבתה הראשונה של הממשלה הנבחרת הראשונה ב-26 באפריל 1949 אושרה תוכנית הקיצוב הידועה בכינוייה תוכנית הצנע, שמטרתה הייתה לספק לכל תושב מינימום של מצרכי יסוד.
התוכנית שהייתה מלווה בפיקוח, מומשה על ידי משרד האספקה והקיצוב בראשות השר דב יוסף.
במקביל למדיניות הרשמית התפתח שוק שחור, בו היה ניתן לרכוש מוצרים יקרי מציאות כמו ביצים, קמח, סוכר, חמאה, שוקולד ובשר (בעיקר בשר עוף).
השוק השחור התפתח על אף הפעלת מנגנון פיקוח משומן שעצר אוטובוסים לביקורת ובדק תיקים של עוברים ושבים. היו גם מאמצים הסברתיים אדירים אליהם הצטרף בן-גוריון שטען בנאום ששודר ברדיו כי השוק השחור משמש מקור ועידוד לגניבות, מערער את היסודות המוסריים הציבוריים ובעיקר מעמיד בסכנה את קיום המשק. בן-גוריון אף הקים את "המטה למלחמה בשוק השחור" בו היה חבר גם הוא עצמו. עם הזמן הלכה והתרחבה פעילותו של השוק השחור וגבר היקפו. השוק השחור נעלם באופן מעשי בתקופה שלאחר מבצע קדש כאשר מצרכי היסוד הוסרו מהפיקוח.
מקורות השוק השחור היו מגוונים, החל בעולים שקיבלו מצרכים אליהם לא היו רגילים וניסו להחליף אותם במצרכים דרושים (למשל, עולי בולגריה שלא ידעו מה לעשות עם סולת אבל נזקקו לשמן בכמות הגדולה מההקצבה), דרך אנשים שגידלו מעט ירקות או תרנגולות בחצרם, דרך חקלאים שסחרו בעודפי תוצרת שיכלו להעלים מהפיקוח (בעיקר במושבים שמוקמו באזור הגבול) או כאלו שעבדו במקומות אליהם הגיעה תוצרת חקלאית (בעיקר תנובה והמשביר המרכזי) וכלה בהברחות ממש (פחות של אוכל ויותר של מוצרי מותרות כמו שעונים).
שוק המט"ח: שוק שחור נוסף שהתפתח במדינת ישראל היה שוק מטבע החוץ. עד שנות התשעים של המאה ה-20 נאסר על אזרחים לקנות מטבע חוץ ללא אישור ולא תמיד נתנו אישורים מספקים למבקשים. בעקבות זאת התפתח שוק שחור של מטבע חוץ אשר הסמל התקשורתי שלו היה סוחרים העומדים ברחוב ליליינבלום בתל אביב ומבצעים עסקאות המרת מטבע חוץ. בעקבות האינפלציה הגבוהה בשנות השמונים של המאה ה-20, הצורך בקניית דולרים היה כה נפוץ שהעיתונים הגדולים היו מפרסמים מידי יום את שער השוק השחור של הדולר בעמוד הראשון של העיתון. עם התרת מסחר חופשי במטבע חוץ, ומתן אישור לפתיחת נקודות המרת מטבע שלא במסגרת הבנקים, ירד הצורך בשוק השחור למטבע חוץ, אולם השימוש בו לא פסק לגמרי וגם בשנת 2007 אנשים רבים, למשל במגזר החרדי, מעדיפים להמיר מטבע זר בשוק השחור הרחוק מעיני הרשויות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חסל את השוק השחור!, באתר ynet
- השוק השחור: המרד העממי הראשון, באתר ynet
