רפיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברפיח, עיר ברצועת עזה. אם התכוונתם לקרב שהתחולל בסמוך לרפיח בתקופה ההלניסטית, ראו קרב רפיח.

רָפִיחַ (בערבית رفح, רַפַח) היא עיר השוכנת על הגבול שבין רצועת עזה למצרים, חלקה העיקרי בשטח רצועת עזה וחלקה הקטן בשטח מצרים. תושביה ערבים מוסלמים, מרביתם פליטים פלסטינים.

ברפיח פועל מעבר גבול בין ישראל למצרים, והוא משמש בעיקר את תושבי רצועת עזה.

[עריכה] היסטוריה

במקום שבו נמצאת רפיח שכנה עיר קדומה חשובה על "דרך הים", ששימשה מקום לקרבות של צבאות שבאו ממצרים לארץ ישראל או מארץ ישראל למצרים. העיר מוזכרת בתעודות מצריות מתקופת פרעה סתי הראשון (המאה ה-14 לפנה"ס). בשנת 925 לפנה"ס עצר בה צבאו של שישק במסעו לארץ ישראל. בשנת 720 לפנה"ס כבש אותה סרגון השני, מלך אשור. בשנת 100 לפנה"ס כבש אותה אלכסנדר ינאי, והרס אותה.

בתקופה הביזנטית שכן בעיר הגמון. בשנת 634 נכבשה על ידי הערבים שהפכו אותה לעיר מסחר פורחת, והתפתחה בה קהילה יהודית גדולה. העיר חרבה בסוף המאה ה-12.

ב-1917 נכבשה רפיח על ידי הבריטים, ובתקופת המנדט הבריטי שימשה את מחנות הצבא הבריטי, שתרמו לפיתוחה. בין שאר המחנות הוקם בה מחנה מעצר, שאליו הועברו רבים מעצורי "השבת השחורה". בשנת 1922 מנתה אוכלוסיית רפיח 600 תושבים, ובשנת 1948 הגיעה האוכלוסייה ל-2,500 תושבים.

במהלך מלחמת העצמאות התנהלו מסביב לעיר קרבות בין צה"ל לצבא המצרי, ומשיקולים מדיניים נסוגו כוחות צה"ל מסיני, והעיר עברה לשלטון מצרים. בצמוד לעיר הוקמו שני מחנות פליטים: מחנה קנדה בצפון העיר ומחנה רפיח בדרומה. בשנת 1967 מנתה אוכלוסיית רפיח 55,000 תושבים.

במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הייתה העיר אזור קרבות שדרכו פרץ צה"ל (בעיקר אוגדה 77 ואוגדה 84) לצפון סיני. בעקבות מלחמת ששת הימים עברה העיר לשלטון ישראל. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים ונסיגת צה"ל מסיני נחצתה העיר, וחלקה שממערב לקו הגבול הבינלאומי עבר לשליטת מצרים. כדי להתגבר על פיצול העיר, חפרו מבריחים, מתחת לגבול הבינלאומי, מנהרות שקישרו את שני חלקי העיר ושימשו להברחת סחורות ואנשים.

עם הקמת הרשות הפלסטינית הועברה העיר לשליטת הרשות, כשלכל אורך הגבול הבינלאומי נקבעה רצועה צרה ("ציר פילדלפי") שבשליטת ישראל. רצועה זו נועדה ליצור חיץ בין רצועת עזה ובין מצרים. חיץ זה נוצר במידה חלקית בלבד, משום שמנהרות המבריחים, שעברו מתחת לחיץ זה, שימשו להברחת אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. אזור "ציר פילדלפי" היווה בכל שנות אינתיפאדת אל-אקצה אזור לחימה בין צה"ל לפלסטינים. ב-12 במאי 2004 נפגע נגמ"ש של צה"ל שנסע בציר פילדלפי ועסק בפיצוץ מנהרות, וחמשת חייליו נהרגו. בעקבות זאת יצא צה"ל ל"מבצע קשת בענן" - מבצע רחב היקף ברפיח, שבו, על-פי הודעת מפקד אוגדת עזה, נהרגו 41 מחבלים ו-12 אזרחים, אותרו שלוש מנהרות ונהרסו 56 בתים. הנזק שנגרם לפלסטינים גרר ביקורת בינלאומית. המבצע העלה לסדר היום את בעיית "ציר פילדלפי" בתוכנית ההתנתקות. ב-23 בינואר 2008 פרצו הפלסטינים ברפיח מצד ישראל את הגבול עם מצרים במעבר רפיח בעזרת כוח אדם, ובכך איפשרו למצרים להעביר מזון ואולי אף נשק לרצועת עזה.