רוק ישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח רוק ישראלי מתייחס לסצינה מקומית שהחלה כמה שנים אחרי היווצרות הרוק באנגליה ובארצות הברית בשנות השישים. בתחילה התבסס הרוק הישראלי על יצירה זרה, אך במשך השנים הפך הרוק הישראלי לז'אנר השולט במוזיקה הפופולרית בישראל, והחלה יצירה ייחודית במגוון סגנונות רוק, חלקם בשילוב אלמנטים מקומיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות הרוק בישראל
במשך שנים ניטש ויכוח על דבר קיומו של רוק עברי. היצירה הישראלית עברה דרך ארוכה מהשלב בו רוק נחשב לסגנון זר ואף שלילי (להקת הביטלס לא הורשתה על ידי שר החינוך דאז להופיע בארץ כדי לא "להשחית את הנוער"), לעשייה מקורית ומקובלת על ידי הציבור הרחב.
[עריכה] שנות השישים - תחילת הדרך
בראשית הדרך היה הרוק תרבות מוקצה בישראל, שבשנות ה-60 הייתה עדיין חברה מגויסת וסגורה יחסית להשפעות תרבותיות מערביות. חלוץ הרוק הישראלי והראשון שהקליט רוק בעברית היה בצלאל יונגרייז, שבשנת 1962 הקליט את השיר "ילדונת". האמנים המבוססים בישראל אז התייחסו לרוק'נ'רול כאל שגעון חולף וקוריוז, ולכל היותר הקליטו גרסאות פרודיות של שירים בסגנון רוק.
להקות הרוק הראשונות בישראל היו "להקות הקצב", שהחלו לפעול באמצע העשור במועדוני לילה ודיסקוטקים. תחילה ברמלה ומעט אחר כך גם במתחם המוסכים ובתי המלאכה של רחוב המסגר בתל אביב. הקהל שגדש את המועדונים היה בעיקר מקרב ילדי העולים יוצאי המעברות של שנות ה-50 ובני מעמד הפועלים, וכך גם המוזיקאים שהיו חברים באותן להקות ראשונות, שהודרו מן הלהקות הצבאיות ומהתרבות הממלכתית הממוסדת שזכתה לדומיננטיות בשיח הציבורי וברדיו של אותן שנים. להקות אלה ביצעו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים של להקות רוק פופולריות כמו הביטלס, הצלליות ועוד. בין הלהקות שבלטו בגל הראשון של להקות הקצב היו "האריות" של האחים שוקי וחיים אלגרנטי, "הצ'רצ'ילים" עם חיים רומנו ומיקי גבריאלוב, "השמנים והרזים" עם הסולן עוזי פוקס, "הסגנונות" עם הגיטריסט אבי קרפל, "הבמה החשמלית" עם הגיטריסט שלמה מזרחי, "זהר השביעי" עם המתופף והמלחין זהר לוי, וכן להקות נוספות כמו "הגולדסטארים", "הסינג-סינג", "הכוכבים הכחולים" עם גרי אקשטיין, "העכבישים" ורבות אחרות. להקות אלה מיעטו להקליט חומרים מקוריים אך קיימים מספר תקליטונים של הלהקות הבולטות של התקופה. התיעוד החשוב ביותר של סצינת הקצב הישראלית באותן שנים נמצא באלבום "פסטיבל הקצב הישראלי" (הד ארצי) המתעד מופע בהשתתפות להקות רבות שנערך בחסות השבועון "העולם הזה" בנובמבר 1968 באולם הסינרמה בתל אביב.
לקראת סוף העשור השתכללה סצינת להקות הקצב ואף זכתה למעט לגיטימציה, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מוזיקאים מערביים החלו להגיע לישראל והשפעות מהפכת הפופ החלו לחלחל לתרבות המקומית. בזמן המלחמה, הוקמה להקת על בארץ - שכללה את אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס, שקראו לה "החלונות הגבוהים". את רוב שירי הלהקה כתבו משוררים כמו יורם טהרלב, חיים חפר ורחל למרות שני שירים מקוריים של איינשטיין, והלחנים של קראוס. האלבום יצא חודשיים לפני המלחמה, ונחשב לאלבום הפופ העברי הראשון. הוא כלל הרבה להיטים, שהגדול ביניהם, אינך יכולה, נחשב לאחד משירי הרוק הראשונים בארץ. הלהקה לא החזיקה מעמד הרבה זמן והתפרקה ב1968.
אחדות מהלהקות המקומיות צירפו מוזיקאים אנגליים לשורותיהם ונוצרו הרכבים חדשים על בסיס כמה מהלהקות המקוריות. בגל השני של להקות הקצב התבלטו שלוש להקות עיקריות כמובילות סצינת הרוק המקומית: הצ'רצ'ילים, שפעלו עתה כהרכב של חמישה נגנים עם הזמר הקנדי סטן סולומון והגיטריסט הבריטי יוצא הטורנדוס רוב הקסלי, היוו את הצלע ההרפתקנית ביותר של הרוק הישראלי עם שילובים חדשניים בין רוק פסיכדלי לבין מרכיבים של מוזיקה ים-תיכונית וערבית. ב-1970 יזם המנצח נועם שריף קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם הצ'רצ'ילים, ועבודותיהם המשותפות עם אריק איינשטיין, אושיק לוי ואמנים נוספים מהזרם המרכזי בפופ הישראלי העניקו חותמת כשרות לסצנת הרוק אותה ייסדו. האריות יצרו לרוב פופ מצעדים, למרות שגם להקה זו הייתה חדשנית מאוד לזמנה, ובין היתר הייתה הלהקה הישראלית הראשונה שהתנסתה ברגאיי ("Give me"). ב-1968 זכו האריות להיות להקת הקצב הישראלית הראשונה שהצליחה להכניס שיר משלה למצעד הפזמונים הבריטי ("Our love's a growing thing"). את משולש הקצב הישראלי של אותן שנים משלימה הסופרגרופ עוזי והסגנונות שנוצרה כשסולן השמנים והרזים עוזי פוקס הצטרף ללהקת הסגנונות בהנהגתו של אבי קרפל. כותב השירים העיקרי בלהקה היה הקלידן הבריטי אייב אורצ'ובר. סגנונה היה המגוון ביותר ונשען, מלבד פופ בריטי בנוסח הביטלס גם על סול אמריקני והתאפיין בעיבודים מורכבים ועשירים לכלי נשיפה בנוסח דם יזע ודמעות, שיקגו ואחרים.
בתפר שבין שנות ה-60' וה-70' החלה התעניינות ברוק מצד האמנים המצליחים של הממסד המוזיקלי ורבים מהם השתעשעו בהקלטת שירים בסגנון הרוק ובעבודה משותפת עם להקות הקצב. רן אלירן, יוצא הצמד "רן ונמה", הקליט בשנת 1969 מספר שירים עם "זהר השביעי" של זהר לוי, אריק לביא השתמש בשירותי הגיטרה של יצחק קלפטר בשיר "שיר סתיו", ודני בן-ישראל, לשעבר כוכב להקת פיקוד צפון הקליט אלבום רוק אוואנגרדי עם הבמה החשמלית. מי שעשה את הצעד המשמעותי ביותר לקראת אימוץ הרוק כאסתטיקה דומיננטית במוזיקה הישראלית היה אריק איינשטיין, שבשנת 1969 הפך את הצ'רצ'ילים ללהקת הליווי הקבועה שלו בהופעות ובתקליטים. עם הצ'רצ'ילים, איינשטיין הקליט תקליט שנחשב בעיני רבים לאלבום הרוק העברי הראשון, בו הורגשו ההשפעות מחו"ל (היה לנו טוב היה לנו רע) והגיטרות (כשאת בוכה את לא יפה). שני תקליטים של איינשטיין במשותף עם שלום חנוך ((1969), "שבלול" (1970), "פלסטלינה" (1970)) ועוד תקליט עם הצ'רצ'יל מיקי גבריאלוב ("בדשא אצל אביגדור" (1971)) נחשבים לפורצי דרך באופן שבו מיזגו לחנים ועיבודים של רוק עם טקסטים בעברית, והיו מהפכניים הן בתפיסה המוזיקלית הרעננה שהציגו והן במעבר שייצגו משירה לאומית מגוייסת כפי שהתבטאה בלהיטי הלהקות הצבאיות ששלטו בכיפה בעשור הקודם לשירים אישיים.
[עריכה] שנות השבעים
בתחילת שנות השבעים החלה להתפתח סצינת הרוק המתקדם הישראלי. אחד האמנים הראשונים היה שלמה גרוניך, שבשנת 1971 שחרר את אלבומו "למה לא סיפרת לי?". להקת רוק מתקדם נוספת בשנות השבעים הייתה ששת.
בשנת 1978 הוציא רמי פורטיס את אלבום הבכורה שלו פלונטר. האלבום נחשב כפורץ דרך וכאחד האלבומים המשפיעים ביותר בתולדות הרוק העברי, במיוחד בזכות השפעת הפאנק הכבדה באלבום.
בשנות השבעים קמו להקות רבות. מהן, ניתן לציין את תמוז שזכתה להצלחה ואת אחרית הימים ושמיים שזכו להצלחה פחותה ואף התקיימו זמן קצר בלבד. הלהקה המצליחה ביותר בשנות השבעים, הייתה להקת כוורת אשר שילבה רוק והומור ייחודי. בסוף שנות השבעים התבלטו זמרים ששרו וניגנו רוק, ואף זכו להצלחה: שלום חנוך, אריאל זילבר, צביקה פיק (בשילוב עם מוזיקת פופ), אפרים שמיר, יצחק קלפטר וגרי אקשטיין.
[עריכה] שנות השמונים
בשנות השמונים פעל מספר מצומצם של להקות רוק פופולריות, ביניהן הקליק, משינה, בנזין, ותיסלם. בנוסף פעלו להקות כמו פופלקס, פוליאנה פרנק ונוער שוליים שהתקשו לפרוץ למרכז הבמה ונעלמו לאחר זמן קצר יחסית, אך השאירו את חותמם. סיפורים מהקופסא של פורטיס נחשב כהאלבום המשפיע והחשוב ביותר של הרוק הישראלי בשנות השמונים ובכלל כאחד מהאלבומים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים.
[עריכה] שנות התשעים ואילך
שנת 1991 הייתה שנת הפריצה של להקות וזמרי הרוק האלטרנטיבי, בראשותם של רמי פורטיס, ברי סחרוף ואביב גפן, ולהקות צעירות כמו איפה הילד?, זקני צפת, רוקפור ומופע הארנבות של ד"ר קספר זכו לפופולריות רבה. תפקיד מהותי בדרכן של להקות ואמנים אלו מילא מועדון רוקסן, שנתן במה לאמני רוק, ורוק אלטרנטיבי, מוכרים, וכאלו שבתחילת דרכם, וכך איפשר חשיפה מהירה ללהקות חדשות, וטיפח קהל מאזינים לסגנונות אלו. מאז התפרקו רבות מהלהקות של דור זה, אך חבריהן ממשיכים לפעול במסגרות שונות ומהווים את קהילת המוזיקה הישראלית בת ימינו.
בתחום ההארד רוק/הבי מטאל יש לציין את סטלה מאריס מחיפה, אשר החלה את דרכה בתחילת שנות התשעים ופרסמה, בין היתר, את הבלדה "שימי נר על החלון", שהפך ללהיט ואת השיר "אשתר" שאף הופיע ב-MTV. יותר מאוחר סטלה מאריס השתלבה במיינסטרים של המוזיקה הישראלית, כמו גם סולנה שיצא לקריירת סולו, פבלו רוזנברג.
למרות משברים ותקופות שפל בעולם הרוק הישראלי (כמו אסון פסטיבל ערד ב-1995, אחריו ירדה הפופולריות של אירוע זה), במשך העשור הבא הפך הרוק בישראל ליצירה מרכזית ומקובלת, וקמו להקות חשובות כמו המכשפות, היהודים ומוניקה סקס.
בין להקות הרוק הפופולריות בישראל בשנות האלפיים יש לציין את בית הבובות, המנגנת רוק מלודי עם דגש על גיטרה אקוסטית ואת סינרגיה, הנוטה לכיוון של ניו מטאל מלודי.
[עריכה] רוק מחתרתי
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
סצינת הרוק המחתרתי הישראלי כולל יוצרים והרכבים עצמאיים רבים, שפועלים בעיקר בתל אביב ושזוכים מדי פעם להכרה משמעותית. פעמים רבות הם מתאפיינים בקו טקסטואלי חריג, ובסאונד שונה מהמיינסטרים, ומושמעים בתחנות רדיו כמו 88FM או קול הקמפוס. ביניהם ניתן למנות את מוזיקאי הרוק יובל גורביץ', שהוציא שני אלבומים במסגרת הלייבל אירסיי (earsay) של האוזן השלישית; את להקת הסירקוס-רוק פלסטיק פיקוקס בניצוחו של איתן רדושינסקי שהוציאה גם היא אלבומים במסגרת לייבל זה; ואת אורי קליאן, סולן להקת חופש שהוציא אלבום בכורה ב-2008 בהוצאה עצמית.
מאז שנות השמונים, לישראל הייתה סצנה מחתרתית פעילה של אמנים אלטרנטיביים שניגנו דת' מטאל (Death metal), דום מטאל, בלאק מטאל ופאנק (Punk). להקות המטאל הישראליות הידועות ביותר הינן סיילם ואורפנד לנד המשלבות מטאל ואלמנטים מזרחיים עם מילים המתמקדות בנושאים ישראליים ויהודיים, ולהקת הבלאק מטאל מלכאש. המיזוג בין מוזיקה יהודית מזרחית ומטאל נקרא "מטאל אוריינטלי" והוא מזוהה בעולם עם סצנת המטאל הישראלית. שני שירים של סיילם, "העיירה בוערת" ו"אל תסתר", מושרים בעברית, וכך גם "נורא אל נורא" של אורפנד לנד. בתחום המטאל הפופולרי יותר (הארד רוק) יש לציין את קרוספייר, לאוד נ' קלייר וריח מטאל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נחומי הר-ציון, ניצני הרוק הישראלי
- רוקיל, פורטל מוזיקת רוק ישראלי
| רוק | |
|---|---|
| בלוז רוק • גלאם רוק • גראנג' • פולק רוק • רוק אינסטרומנטלי • רוק אלטרנטיבי • רוק גותי • רוק מתקדם • רוק פסיכדלי • רוק קל • רוק קלאסי |
|
| סצנות אזוריות | |
| בריטפופ • הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי • רוק ישראלי | |
| סגנונות מהם נוצר הרוק | זרמים שיצאו מתוך הרוק |
| קאנטרי • בלוז • רוק אנד רול | הבי מטאל • פאנק |
| ערכים נוספים | |
| פופ • להקות רוק | |
