קשת רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קשת רובינסון היא קשת אשר נבנתה בתקופת בית המקדש השני והייתה חלק מגרם מדרגות שהביא מבקרים לתוך רחבת הר הבית. שרידי הקשת נמצאים בדרומו של הכותל המערבי. ראשיתה של קשת זו נראית גם כיום מימין לעלייה לשער המוגרבים בתוך מתחם חפירות הכותל הדרומי. קוטרה של הקשת היה 13 מטרים, ורוחבה של הדרך שעברה על הקשת - כ-15 מטרים, משקלה משוער לכדי 1600 טון, דבר הניכר במרצפות המרוסקות של הרחוב ההרודיאני שנחשף מתחת לשרידי הקשת, וכלול בגן העופל.

על פי הדעה המקובלת, הקשת נבנתה על ידי המלך הורדוס בעת הקמת הסטיו המלכותי והכותל הדרומי במהלך עבודות הרחבת הר הבית. האדריכל טוביה שגיב, טוען שהכותל המערבי נבנה לאחר חורבן בית המקדש על ידי אדריאנוס קיסר, ולשיטתו, גם קשת רובינסון נבנתה על ידו.

[עריכה] גילוי הקשת

הקשת התגלתה על יד החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון ב-1838 אשר סבור היה שהיא חלק מגשר קשתות (בדומה להנחה הרווחת לגבי קשת וילסון), אשר חיבר את הסטיו המלכותי לעיר העליונה (תחום הרובע היהודי של ימינו) ולא קשת יחידה. לאחר גילוי בסיס המדרגות במהלך חפירות הכותל הדרומי לאחר מלחמת ששת הימים התברר כי מדובר בגשר שאפשר למבקרים בהר הבית לעלות מרחוב הגיא (הטירופיאון - עמק עושי הגבינה) לסטיו המלכותי.

ככל הנראה הקשת הייתה למעשה ה"מחלף" הראשון שנבנה בהיסטוריה.

[עריכה] לקריאה נוספת

• אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.