קרב יער טאוטובורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב יער טאוטובורג - קרב שבו הובס הצבא הרומי על לגיונותיו השבעה עשר, השמונה עשר והתשעה עשר על ידי שבטים גרמאניים. בשנת 9 לספירה הוביל ארמיניוס החרוסקי צבא של גרמאנים, והציב מארב מתוחכם נגד חיל הרומים של פובליוס קווינקטיליוס וארוס. עקב תבוסה זו, בה הושמדו 10 אחוזים מהצבא הרומי, קיסר רומא אוגוסטוס נטש את תוכניותיו להרחיב את גבולותיה אל מעבר לנהר הריין.
למרות השם, מקום הקרב אינו ידוע בוודאות, וישנם כמה ערים ואזורים במערב גרמניה בהם הקרב יכול היה להתרחש. לפי חפירות וממצאים אחרונים, יש הסבורים שהקרב התרחש באזור העיר אוסנברוק (Osnabrück).
קרב טאוטובורג משתייך לאותם אירועים היסטוריים שמועלים שוב ושוב להשגת מטרות בקונטקסט המודרני. התעמולה הגרמנית-לאומית הפליגה בשימוש בניצחון על הרומים כדי להראות את עליונותם של השבטים הגרמאניים. היום נושא קרב זה עודנו טעון ומעלה איתו רגשות מעורבים. שאלת המיקום מעורבת באינטרסים מקומיים של ערים ואזורים שמחפשים את הרווח הכלכלי.
[עריכה] רקע היסטורי
צבאו של וארוס היה חלק מהמבצע הרומי להרחיב את הגבולות מזרחית לנהר הריין וצפונית להרי האלפים או לנהר הדנובה. בשנת 15 לפנה"ס עמדו דרוסוס וטיבריוס, בניו החורגים של הקיסר אוגוסטוס, בראש הפיקוד על צבא לגיונות רומים שנשלחו להילחם בשבטי הרי האלפים. לאחר מכן קיבל דרוסוס את הפיקוד על מסעות גלוי באזור הריין והאלבה. דרוסוס פיקד על מסעות אלה משנת 12 לפנה"ס עד למותו בשנת 9 לפנה"ס. מאגם אייסל (Ijsselmeer) יכול היה הצי הרומי לבוא לעזרת הכוחות הקרקעיים. מטרת רומי הייתה להעביר אליה את השליטה המלאה באזורים הגרמאניים. לשם כך בנו הלגיונרים מבצרים וחיפשו גרמאנים שהיו מוכנים לשתף עמם פעולה.
השבט הגרמאני של המרקומנים עם מנהיגם, מארובוס, החל להוות איום על רומי. גאיוס סטורנינוס (Gaius Sentius Saturninus) פיקדו על צבא של 12 לגיונות שהיו אמורים להילחם במרקומנים. מהלך זה נדחה בשל מרד שבטי בפאנוניה (כיום הונגריה) נגד הרומאים. פובליוס קווינקטיליוס וארוס נבחר להיות מפקד הכוחות באזור נהר הריין.
[עריכה] וארוס נגד ארמיניוס
וארוס שליט הפרוביניקיה, היה אמור להשליט את החוק הרומי באזור הגרמאני ולגבות מסים לפי חוק זה. היסטוריונים רומים האשימו את וארוס בחוסר רגשות כלפי המינהגים של המקומיים וחוסר מקצועיות כמצביא, אך אין לראות ברישומים אילו עובדות גמורות כי וארוס נהפך לשעיר לעזאזל של התבוסה הרומית.
ארמיניוס, בן לאצילי השבט הגרמאני חרוסקי, נשלח לרומי, שם עלה בסולם דרגות הקצונה וזכה באמונם של הרומאים. הידע שלו ובקיאותו בצבא הרומי אפשרו לו להכות בו קשות. עקב חוסר שביעות הרצון של השבטים הגרמאניים מהתנהגותו של וארוס, יכול היה ארמיניוס לבנות ברית בין החרוסקים, הברוקטרים, החאטים והמארסר. היה ביכולתו של ארמיניוס להראות לגרמאנים את נקודות החולשה של צבא רומי.
בין וארוס לארמיניוס שררו יחסים טובים ביותר לכאורה. ארמיניוס היה אורח קבע אצל שולחנו של המצביא הרומי. לפי ההיסטוריון הרומי, טקיטוס, סגסטס (Segestes) הגרמאני הזהיר את וארוס מתעלולי ארמיניוס, אך זה שכנע את שליט הפרוביניקיה שסגסטס שומר לו טינה, כי ארמיניוס התחתן עם בתו, תוזנלדה (Thusnelda), למרות התנגדות אביה.
[עריכה] המלכודת של וארוס
כמו קודמיו בתפקיד, העביר וארוס השאנן את תקופת הקיץ עמוק בתוך שטח שבט החרוסקים שנכבש לא מזמן. המבצר בו שכן וארוס עם שלושה מלגיונותיו היה על גדות נהר הוֶזר (Weser). שני הלגיונות האחרים נותרו על גדות הריין.
בזמן חזרת הכוחות למבצרם החורפי ארבו הגרמאנים לשיירה. וארוס תכנן לחזור לבסיסו קאסטרא וטרה (Castra Vetera) שנמצא ליד העיר קסאנטן (Xanten). במסעות מסוג זה היה נהוג להשתמש בדרכים הצבאיות וזו הייתה גם כוונתו של וארוס, אך בשל חדשות על מרד מקומי ושולי נאלץ הצבא לפנות לדרך לא ידועה לו. ארמיניוס ומושבעיו הקדימו את הכח כדי לחפש עזרה אצל משתפי הפעולה הגרמאנים לכאורה. וארוס המשיך לצעוד עם כוחותיו ונפל במלכודת של ארמיניוס.
הלגיונרים שצעדו בשטח זר להם,עם ביצות ויערות סבוכים , היו מטרה קלה לאורבים להם. ארמיניוס נמנע מלהלחם חזיתית ברומאים. הוא המתין לרגע המתאים, בו הרומאים יפסידו את עליונותם הטקטית. הגרמאנים תקפו את האגפים בקבוצות צפופות ביותר, וגרמו ללגיונרים לצאת מן המערך הצבאי המתורגל. הם בודדו את הפרשים ולחמו בהם אחד אחד. הגרמאנים השתדלו להפריד את פלוגות הלגיונרים ולהילחם בהן בנפרד. יש לזכור שלא היו אלה רק לוחמים גרמאנים פרימיטיביים רגילים, אלא לוחמים מיומנים שאומנו ברומי. הקרב ארך ארבעה ימים ושלושה לילות בהם וארוס נכשל בנסיונו להגיע לנהר הריין. בשני הלילות הראשונים הצליחו הלגיונות לבנות מחנה שטח מבוצר אך ביום הרביעי לקרב הם הובסו. וארוס ובכירי קציניו שלחו יד בנפשם.
