קארלסרוהה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרלסרוהה | |||
|---|---|---|---|
|
|||
 |
|||
| מדינה | באדן-וירטמברג, גרמניה | ||
| מחוז | עיר עצמאית (ללא מחוז) | ||
| שטח | 173,46 קילומטרים רבועים | ||
| תאריך יסוד | 24 ביולי 1847 | ||
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
282,595 (נכון לשנת 2003) 1.638/קמ"ר |
||
| http://www.karlsruhe.de | |||
מיקומה של קרלסרוהה על מפת גרמניה |
|||
קרלסרוהה (Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן. העיר שוכנת בצפון מדינת באדן-וירטמברג, סמוך לגבול גרמניה-צרפת. אחרי שטוטגרט ומנהיים קרלסרוהה היא העיר השלישית בגודלה במדינת באדן-וירטמברג, עם שטח של כ-173 קמ"ר.
קרלסרוהה היא הבירה ההיסטורית של מדינת באדן. בעיר שוכן בית המשפט העליון של גרמניה ובית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה.
משמעות השם קארלסרוהה הוא "מנוחת קרל", על שם מייסד העיר, קרל וילהלם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה כללית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] יהודי קארלסרוהה
[עריכה] היסטוריה
היהודים הגיעו לקארלסרוהה כבר ב-1720, כאשר בשנה זו מנתה הקהילה היהודית 9 משפחות בלבד. ב-1722 העניק הרוזן של קארלסרוהה ליהודי העיר כתב חסות מיוחד למשך 30 שנה, שקבע בין היתר כי זכות ישיבתם של היהודים במקום מותנית בבעלות על רכוש ששוויו 500 גולדן לפחות.
ב-1723 נפתח בית עלמין יהודי בעיר. בשנת 1725 כבר היה ברשות הקהילה בית כנסת עם מקווה ובניין נוסף, ששימש בית חולים ואכסנייה לעניים. ב-1733 היוו היהודים 12% מהאוכלוסייה, כ-280 נפשות מתוך 2400. עם גידולו של היישוב היהודי התפרסמו הגבלות שנועדו לבלום ריבוי ניכר של ציבור יהודי. ב-1734 התנה השליט את זכותם של יהודים חדשים לבנות בית בקבלת היתר מפורש ממנו. זמן מה אחר כך התלוננו התושבים בפני השליט על ריבוי היהודים בעיר.
בתוך כמאה שנה, בשנת 1825, גדלה אוכלוסיית העיר הכללית ל-22 אלף איש, ובמקביל גדלה האוכלוסייה היהודית מ-280 ל-900 נפש. בשנת 1826 נסגר בית העלמין הישן ונפתח בית עלמין חדש. ב-1865 נפתח בית ספר יסודי פרטי לנערים חרדים, בשנת הלימודים הראשונה למדו בו 51 תלמידים.
בתחילת המאה ה-20 הייתה בקארלסרוהה קהילה יהודית גדולה, מפוארת ומבוססת, עם מעל 3300 תושבים יהודים (נכון לשנת 1925).
הנהגת הקהילה היהודית הייתה מורכבת מוועד הקהילה בן שבעה חברים. בתפקיד הרב ראשי של הקהילה שימש ד"ר הוגו שיף, ועוזרו היה הנס אנדורן.
ברשות הקהילה היו מבני ציבור ורכוש רבים: בית כנסת ראשי ומפואר, מבנה למקווה טהרה, שני בתי עלמין (ישן שהיה סגור, וחדש), ספרייה, בניין ובו בית ספר לדת, אולם תפילה, לשכת סעד ובית תמחוי, שני בתי אבות, בית חולים וקופ"ח לילדים, בית משרדי הקהילה ועוד כמה בניינים.
"יהודי המזרח" היו מאורגנים כקהילה נפרדת, בראשותו של פנחס גורדון. היה להם בית כנסת משלהם וכמה אגודות.
[עריכה] הקהילה היהודית בצל עליית הנאציזם
עוד לפני עליית הנאציזם עמדה הקהילה היהודית במקום בצל יחס עויין ואנטישמי מצד האוכלוסייה המקומית.
מוקד הפעילות האנטישמית היה בית הספר הטכני הגבוה. ב-1923 הופצו במקום כרוזים אנטישמיים, לרגל מינויים של שני מרצים יהודים. ביוני באותה שנה מחו הסטודנטים על מינויו של הפרופסור לכימיה מקס מאייר מברלין, בעקבות כך דחה מקס את המינוי. התושבים הגרמנים האשימו את היהודים גם במחסור באוכל, הם ציירו צלבי קרס על הכבישים, לכלכו את בתי הכנסת ואת מצבת הזיכרון. רוב עיתוני העיר גינו את המעשה.
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, בשנת 1933, ניהלו אישי מפלגה בכירים מסע הסתה מוגבר כנגד היהודים. ב-1934 נאם בקרלסרוהה יוליוס שטרייכר שקרא לחרם על עסקים יהודים, ולאלימות פיזית נגד היהודים. בספט' 1935 החריף מסע ההסתה והוחמרו הרדיפות. בפתחי עסקים של תושבים יהודים ניצבו המשמרות הנאציים, ש"הפגינו" ובפועל מנעו את כניסת הלקוחות. החרם האנטי יהודי, שתחילתו בפיטורי יהודים ממוסדות ציבור, הלך והחמיר. במהלך שנת 1935 נאלצו סוחרים יהודיים רבים במקום להודיע שלא יוכלו לעמוד בתשלום חובותיהם.
קהילת קארלסרוהה נערכה להתמודדות עם המצוקה החומרית הגוברת, עם החרם והרדיפות. הוגברה הפעילות לסיוע בהגירה לא"י, ונערכו נסיונות מצד הקהילה להסבה מקצועית לתחומים שבהם ניתן היה עדיין לעסוק, כחינוך ותרבות.
הגירושים של התושבים היהודים מקארלסהוסה החלו ב-1940. 1280 יהודים גורשו עד שנת 1945 מהעיר, מהם 893 למחנה גירס.
בשנת 1933 מנתה אוכלוסיית קארלסרוהה 146 אלף איש, ומתוכם היו בעיירה מעל 3300 יהודים, כ- 2.1% מהאוכלוסייה. ב-1939, במקביל לגידול באוכלוסייה הגרמנית בעיירה במהלך המלחמה, ירד מספר התושבים היהודים, וב-1945 נותרו בה רק כ-18 אנשים יהודים בלבד. רוב יהודי המקום נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם.
לאחר המלחמה היהודים חזרו להתיישב בעיירה באיטיות, וכיום יושבים בה כ- 200 יהודים. במקום נמצא סניף של חב"ד. אך הקהילה היהודית המפוארת שהייתה במקום אינה קיימת עוד.
[עריכה] דמוגרפיה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
| מספר תושבים יהודים לפי שנים | |
| שנה | מספר יהודים |
| 1825 | 893 |
| 1860 | 1062 |
| 1875 | 1488 |
| 1900 | 2577 |
| 1910 | 3058 |
| 1925 | 3386 |
| 1933 | 3199 |
| 1935 | 2770 |
| 1937 | 2600 |
| 1939 | 1319 |
| 1941 | 133 |
| 1945 | 18 |
| 1946 | 63 |
| 1960 | 171 |
| 1965 | 219 |
| 1970 | 261 |
| 1980 | 259 |
| 2005 | 800 |
