פובליוס טרנטיוס אפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פובליוס טרנטיוס אפר (לטינית: Publius Terentius Afer) היה מחזאי בתקופת הרפובליקה הרומית שהתמחה בקומדיות, ביניהן "הסריס". טרנטיוס חי בשנים שסביב 195 עד 159 לפנה"ס, בתקופת "ראשית" השירה הלטינית.

טרנטיוס היה עבד משוחרר ממוצא אפריקאי, ומכאן השם Afer. את שמו הרומי, כמו גם חינוכו, קיבל מן המשפחה שברשותה היה ושוחרר על ידיה. לאחר שחרורו מן העבדות בילה בקרב האצולה הרומית הצעירה, ועבד במסגרת "החוג הסקיפיוני", שהתרכז סביב סקיפיו איימיליאנוס, חצר תרבותית, בה התרכזו משוררים, פילוסופים והיסטוריונים. טרנטיוס התמחה בתרגום קומדיות הלניסטיות, של המחזאים היווניים מנאנדרוס ואפולודורוס מכריסטוס ללטינית, תוך היצמדות לעלילה המקורית, הקפדה על שפה צחה ודמויות אמינות. בסך הכל חיבר שש קומדיות, שהוצגו בשנים 166-160 לפנה"ס. כולן נשתמרו, בעוד יצירות אחרות מהתקופה ידועות רק מתוך כתבי אחרים. בהיותו בן כ-25, יצא ליוון, ומת בשלב כלשהו במסע.

המחזות נשארו מקובלים לאורך הדורות. הם נמצאו במאות כתבי יד מימי הביניים והרנסאנס, הודפסו לראשונה בשטרסבורג ב-1470 ואחד מהם הוצג בפירנצה ב-1475. Hroswitha of Gandersheim, חלוצה במחזאי אירופה, כתבה במאה ה-10 גרסאות נוצריות ליצירות טרנטיוס. כתיבתו הלטינית של טרנטיוס שימשה ללימוד השפה בבתי ספר.