פאול ויטגנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאול ויטגנשטיין (11 במאי 1887 – 3 במרץ 1961), פסנתרן יליד אוסטריה.

ויטגנשטייין איבד את זרועו הימנית במלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לנגן בקונצרטים כשהוא משתמש בידו השמאלית בלבד, ואף זכה שמספר מלחינים בולטים ייכתבו יצירות במיוחד עבורו.

[עריכה] ביוגרפיה

ויטגנשטיין נולד בווינה, שנתיים לפני אחיו לודווויג, לימים, אחד מגדולי הפילוסופים של כל הזמנים. אביו, התעשיין קרל ויטגנשטיין, נהג לארח אישים בולטים מהתרבות הגרמנית, ובהם המלחינים יוהנס ברהמס, גוסטב מאהלר וריכארד שטראוס, כאשר עם האחרון נהג פאול הצעיר לנגן דואטים.

פאול ויטגנשטיין למד אצל מלווין ברי ולאחר מכן אצל הפסנתרן הפולני הווירטואוזי תאודור לשטיצקי. הופעתו הפומבית הראשונה הייתה ב-1913 וזכתה לביקורות אוהדות. שנה אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נקרא לשירות צבאי. ויטגנשטיין נפצע ונשבה בזמן ההתקפה האוסטרית על הרוסים בפולין, והיה הכרח לקטוע את זרועו הימנית. בזמן שהתאושש מהפציעה גמר אומר להמשיך לנגן בפסנתר תוך שימוש בידו השמאלית בלבד.

עם תום המלחמה החל ויטגנשטיין ליישם את תוכניתו כשהוא לומד בשקדנות, מעבד קטעי מוזיקה לנגינה ביד שמאל בלבד ולומד קטעים חדשים שחוברו עבורו על ידי אחד ממוריו, יוזף לבור (שבעצמו סבל מעיוורון). הוא שב להגיש קונצרטים, וזכה שנית באהבת הקהל ובפרסום. לאחר מכן פנה למלחינים מפורסמים יותר בבקשה לכתוב יצירות במיוחד עבורו. בנג'מין בריטן, אריך וולפגנג קורנגולד, פאול הינדמית וריכארד שטראוס כתבו יצירות עבורו, ומוריס ראוול כתב את היצירה עמה ויטגנשטיין מזוהה יותר מכל, הקונצ'רטו לפסנתר ליד שמאל. גם סרגיי פרוקופייב כתב עבורו את הקונצ'רטו הרביעי, אך ויטגנשטיין לא אהב את היצירה ומעולם לא ניגנה בפומבי.
רוב היצירות שחוברו במיוחד לויטגנשטיין מבוצעות כיום על ידי פסנתרנים ששתי ידיהם תקינות, כמו גם על ידי פסנתרנים שאיבדו את יכולת השימוש ביד ימין מסיבה זו או אחרת, כגון לאון פליישר.

משפחתו של אביו של ויטגנשטיין התנצרה שלושה דורות לפני שוויטנגשטיין נולד ומשפחת אמו היו נוצרים מזה שני דורות, אך על פי חוקי נירנברג הם סווגו כיהודים. בשל עליית המפלגה הנאצית לשלטון וסיפוח אוסטריה, ניסה פאול לשכנע את שתי אחיותיו לעזוב את וינה (לודוויג כבר התגורר באנגליה כמה שנים), ללא הצלחה, כיוון שסירבו להאמין כי "משפחה מכובדת" כשלהם מצויה בסכנה של ממש. פאול, שכבר לא הורשה להגיש קונצרטים פומביים תחת המשטר הנאצי, היגר לארצות הברית ב-1938. משם, בצוותא עם לודוויג, עלה בידו תוך שימוש בהון המשפחתי (שרובו הוחזק מחוץ לאוסטריה) ובקשרים משפטיים להשיג לאחיותיו מעמד של אזרחים שאינם יהודים.

פאול ויטגנשטיין התאזרח בארצות הברית ב-1946. הוא בילה שם את שארית חייו, בעיקר כשהוא מלמד. הוא מת בניו יורק ב-1961.