עקב חורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עקב חורף

מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
סוג:	עקב
מין:	עקב חורף
שם מדעי
Buteo buteo (‏ליניאוס, 1758)
תחום תפוצה
ירוק כהה: במהלך השנה כולה ירוק בהיר: אזור קינון כחול: תפוצה בחורף

עקב חורף, Buteo buteo, הינו דורס יום חולף וחורף בישראל, ממשפחת הנציים ובסוג עקב. בלעז נקרא עקב אירופאי או עקב מצוי.

[עריכה] תפוצה

המין נפוץ בכל אירופה , מרכז אסיה עד למזרח סיביר ויפן. מספר פריטים נודדים אף לאפריקה, צפון הודו, בורמה, מלזיה וסין. הוא לא חובב קור, וינטוש אזור מחייה או ירד בגבהים עם ירידת הטמפרטורה. שוכן באזורים הרריים ומישוריים כאחד, וזקוק לסביבה מיוערת כדי לבנות את קינו.
עקב חורף הוא המין השני בתפוצתו באירופה, אחרי בז מצוי, באירופה וברוסיה משערים כי מתרבים לפחות מיליון זוגות פוריים.

[עריכה] מראה

העקב הוא עוף דורס ממוצע בגודלו, כאשר אורכו של בוגר: 57-45 ס"מ ומוטת הכנף: 130-110 ס"מ. בתעופה יזוהה על יד כנפיו הרחבות וזנבו הקצר והפרוס, כנפיו חומות באזור הכתף ולבנות מפוספסות באזור החזה, קצות כנפיו כהות עד שחור. ממבט עילי גבו וראשו חומים.
לעקב חורף מספר מופעי ניצוי, באירופה ניתן לזהותו בטעות כאית צרעים או כעקב מכנסיים.

[עריכה] התנהגות

העקב אינו חי בלהקות, אך סביר שמספר פריטים, 15 לכל היותר, יחברו יחד בנחלה שופעת מזון או לצורך נדידה. העקב בהיותו עוף איטי, מפסיד במאבקי טריטוריה לעופות קטנים אך מהירים ותוקפניים ממנו, כבזיים, ועורביים שונים, המתקיפים אותו בזוגות או בשלישיות כדי להתיש את העוף הגדול מהם, ומסוגלים אף להורגו בטופריהם ובמקורם.

העקב מרבה לדאות, ומשתמש בתרמיקות (מערבולות אוויר המסתובבות על צירן) כדי לחסוך באנרגיה ולהתקדם במרחב השמיים.

קולו של העקב מזכיר יללת חתול ונשמעת: "פי-איי" מתמשך, שנשמע בעיקר בשעת דאייה. בקן נשמעים לעתים שריקות וצפצופים.

בגלל גודלו הבינוני ואופיו, עקב החורף הוא לעתים הבחירה הראשונה באימוני בזיארות (ציד באמצעות עופות דורסים). הוא עצלן ודורש אימון ממושך ולכן מתאים למתחילים בענף, שאחר כך עוברים לאמן עופות מהירים ופעילים יותר.

[עריכה] תזונה

המזון נצרך בהתאם לפאונה המקומית, מתבסס בעיקר על ארנבאים, שפנאים, עכבריים ומכרסמים שונים, חדפיים, ואף טורפים קטנים כסמוריים.

העקב מעופף איטי, על כן מאתר את טרפו בשעת מנוחה על עצים בשטח פתוח, ואז שועט עליו ולוכדו. הוא ידוע כדורס סובלני המסוגל לחכות שעות עד להופעת טרפו, צבע נוצותיו מסווה אותו בין העצים.

לעתים יאתר מזון בתעופה או בחיפוש על הקרקע. לעקב שיטה ייחודית ללכוד רמשים ותולעים, הוא מגיע לשדות חרושים ומעובדים, ואז "רוקד" מעלה ומטה קרוב לקרקע, ומדמה בקול משק הכנפיים וברוח הנוצרת ירידת גשם. מבחר השדה שיוצא מהקרקע לכבוד הגשם, נטרף חיש על ידו.

בעיתות רעב יצוד גם עופות חלשים וינבור בפגרים.
כמות המזון הממוצעת ליום היא 140 גרם בקירוב, היא משתנה בהתאם לעונה, לטמפרטורה ולגודל העוף.

בעבר היה ניצוד המין על ידי ציידי פסיוניים, שחשבו שהמין מזיק להצלחת שללם. אך רק לעתים רחוקות ניזון המין מעופות אלו, ומספריו מעטים מידי כדי להזיק.
אותו הדין גם לגבי שומרי עדרים, מאחר ולעתים רחוקות מאוד תוקף המין טלאים וגדיים צעירים, לרוב הוא "מחכה" לתמותם הטבעית. כיום עקב חורף הינו עוף מוגן ברוב ארצות אירופה ואסורה הפגיעה בו לפי חוק.

האוכלוסייה היציבה של המין באירופה, סבלה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 מירידה דרסטית במספריה, זאת בעקבות התפרצות המיקסומטוזיס (מחלה שהוצגה לאירופה על ידי האדם ופוגעת רק בארנבאים) בצרפת ובאנגליה, שחיסלה תוך פחות מעשור כ-95% מהארנבאים במדינות אלו. העקבים לא נפגעו ישירות מהמחלה, אלא מהמעבר לאכילת פגרי הארנבים שרוססו בחומרי הדברה.
האוכלוסייה במערב אירופה שוקמה וחזרה למספריה הראשוניים רק בשנות ה-80 של המאה ה-20, עם חזרתם של הארנבים.

[עריכה] רבייה

העקב הוא מונוגמי. סבורים כי זוגות עקבים נפרדים לעתים נדירות, וכי הזיווג הינו לכל חייו. כמרבית העופות הדורסים, הצלחת הרבייה תלויה בעיקר באספקת המזון, ופחות תלויה במזג האוויר ובהפרעות סביבתיות נוספות כרעש, זיהום, חשמל וכולה.

בעונת הרבייה נחזה בעקב מבצע תצוגות תעופה ייחודיות: מעוף יחידי אקרובאטי הכולל נסיקה כמעט אנכית, או מעוף זוגי המשלב נגיעות כנף וצווחות רמות.

העקב מגיע לבגרות המינית כבר בשנתו הראשונה, אך שכיח יותר שיתרבה פעם ראשונה רק בשנתו השלישית. קן חדש נבנה כל שנה על צמרות העצים. בכל הטלה 3-2 ביצים המוטלות בהפרשים של 3 ימים אחד מהשני. הדגירה נעשית על ידי הנקבה בלבד. הגוזלים מסוגלים לעוף כעבור 7 שבועות מבקיעתם ו-6 משבועות לאחר כך כבר עצמאים לחלוטין.

[עריכה] תתי מין ותפוצתם

B. b. buteo - מרבית אירופה – מפינלנד בצפון, עד טורקיה במזרח ובדרום וספרד במערב. חורף מדרום אזור זה, כולל בישראל.
B. b. vulpinus - צפון סקנדינביה, מערב רוסיה, קווקז, ומרכז אסיה. חורף בדרום סהרה ובדרום אסיה.
B. b. arrigonii - קורסיקה וסרדיניה.
B. b. rothschildi - האיים האזוריים.
B. b. insularum - האיים הקנריים.
B. b. menetriesi - אזור הקווקז ומזרח טורקיה.
B. b. bannermani - קייפ ורדה
B. b. refectus - מערב סין וההימלאיה
B. b. touoshimai - איי מריאנה
B. b. oshiroi - איי יפן הדרום-מערביים (דייטו וריוקיו)
B. b. japonicus - מונגוליה, מנצ'וריה, יפן, טיבט והודו. חורף בדרום אסיה.