עז הבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | יעל |
| מין: | עז הבר |
| שם מדעי | |
 Capra aegagrus |
|
עז הבר (שם מדעי: Capra aegagrus), מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבר נחשבת לאבי עז הבית. אורך חייה נע בין 12 ל-20 שנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים פיזיים ומראה
אורך ממוצע של גוף עז הבר הוא 1.30 מטר וגובהו מטר אחד. צבעה חום-אפור עם כתמים שחורים על הרגליים, החזה והפנים. לזכר קרניים ארוכות וכפופות לאחור שאורכן עד מטר אחד. לנקבה יש קרניים קטנות שאורכן עד 20 סנטימטרים.
[עריכה] התנהגות ומזון
עז הבר היא בעל חיים צמחוני הניזון בעיקר מעלי עצים. היא מרבה לטפס ולדלג על צוקים והרים שמהווים מכשול לאויביה כמו הנמר. בנוסף ליכולתה של עז הבר לטפס על הרים רמים ותלולים עז הבר מטפסת על העצים כדי להגיע לעלים המשובחים ביותר. עז הבר חיה בעדר המונה בין 5 ל-20 פרטים, המורכב מזכר יחיד ומספר נקבות עם הגדיים שלהן. לאחר שהזכר מזדקן מחליף אותו זכר צעיר וחזק יותר, והזכר הזקן עוזב את העדר וחי בבדידות או מצטרף לעדר זכרים.
עז הבר מתרבה בחודשי האביב. הזכר מרביע את נקבותיו, והן ממליטות בדרך כלל גדי אחד ולפעמים תאומים. גדי העזים נגמל מהנקה בגיל של שישה חודשים. בניגוד לעופר (צבי צעיר), השוכב ללא תזוזה מרבית היום גם כאשר אמו הולכת לאכול, גדי עזי הבר עוקב אחר אמו כמעט מיד אחרי שהוא נולד, בדומה לאפרוח. הנקבה מגיעה לבגרות מינית בסביבות גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי, ואילו הזכר מגיע לכך בהגיעו לגיל 3.5 שנים עד 4.
[עריכה] טקסטונומיה ותפוצה
במין עז הבר קיימים כשישה תת מינים:
- עז בזואר (Capra aegagrus aegagrus)
- עז סינדה (Capra aegagrus blythi)
- עז צ'ילטן (Capra aegagrus chialtanensis)
- קרי-קרי או עז כריתית (Capra aegagrus cretica)
- עז הבית (Capra aegagrus hircus)
- עז בארדד (Capra aegagrus turcmenica)
לעז הבר תפוצה רחבה מאוד, החל באירופה וכלה באסיה. עז הבר מוגדר כמין שמצבו פגיע מבחינת שכן תפוצתו היחסית מועטה, אולם תת מינים מסוימים מוגדרים כמצויים.
[עריכה] עז הבר בישראל
בארץ ישראל היה חי תת המין הסורי ,אולם הוא נכחד מהארץ ככל הנראה בתקופת הצלבנים.
עז הבר עצמו נכחד מהארץ, כמו כל הפרסתנים הגדולים, בשל ציד וביות. בסוף המאה ה-20 החי בר הביא עזי בר מקפריסין תמורת עדר של צבאים, במסגרת תוכנית להשבת החיות שנכחדו מן הארץ. במהלך שריפה שהשתוללה בכרמל נספו חיות רבות בחי-בר שהיו כלואות בכלוביהן אך זכרי עזי הבר בעלי יכולות הקפיצה קפצו מעל גדרותיהם וברחו וכיום הם מתגוררים בהר הכרמל. מדי שנה בתקופת הייחום אוכלוסיית הזכרים שברחו "קופצת לביקור" בכלוב עזי הבר במטרה להרביע את הנקבות ולאחר מכן חוזרת חזרה לטבע.
