סקוויה נאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח גרוע, עודף מידע, שמות באנגלית שאינם נחוצים, בדיקת העובדות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| תת-משפחה: | סקווים |
| סוג: | סקוויה |
| מין: | סקוויה נאה |
| שם מדעי | |
 Sequoia sempervirens |
|
סקוויה נאה או "סקוויית החוף" (שם מדעי: Sequoia sempervirens) היא מין עץ בתת המשפחה סקווים. עצי הסקוויה הנאה גדלים בקליפורניה שבארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור העץ ותכונותיו
מין עצים זה, כמו סקוויה ענקית הוא ירוק-עד, ובניגוד למטסקוויה הנשירה כמו ברוש קירח. כותרת העץ היא כצורת חרוט באיזון לענפים מעט נפולים. עובי קליפת הגזע יכול להגיע ל-30 ס"מ (מחצית מאשר בסקוויה ענקית), רך למדי וסיביו בגוון אדום-חום בוהק כאשר העץ בריא ורענן, אך במצב בליה הם כהים יותר.
שורשי העץ צדיים, בעלי פריסה נרחבת ורדודים. אורך העלים נע בין 15 ל 25 מ"מ, בעצים צעירים ובחוטרים הגדלים בצילם של עצים בוגרים, ובין 5 ל 10 מ"מ בחוטרים הגדלים בשמש מלאה בצמרתם של עצים בוגרים ובצורת קשקשים. צבעם ירוק כהה עם פסי נקבוביות (משמשות לחילופי גזים) בצבע לבן-כחול בצד התחתון. סדר העלים לולייני. העלים הסוככים הגדולים מעוקמים בבסיסם כדי לשכב על משטח ישר לשמירת אור מלאה. זרעי האיצטרובלים סגלגלים (אובליים), באורך 32-15 מ"מ עם 25-15 קשקשים מאורגנים בסדר לולייני. ההאבקה מתרחשת בשלהי החורף עם הבשלה 9-8 חודשים לאחר מכן. כל קשקש באיצטרובל מניב 7-3 זרעים, כשכל זרע באורך 4-3 מ"מ וברוחב 0.5 מ"מ, עם שני "כנפיים" ברוחב מ"מ אחד. זרעי האיצטרובל משתחררים כאשר הקשקשים מתייבשים, ופתוחים בבגרותם. האיצטרובלים לאחר האבקתם הם סגלגלים ובאורך 6-4 מ"מ. מין זה הוא דו-מיני עם אבקה וזרע איצטרובל יחד. המבנה התורשתי שלו הוא לא רגיל בקרב העצים המחטיים: מבנה של שש סדרות תואמות של כרומוזומים, והוא יכול, קרוב לוודאי להפיק את הכרומוזומים שלו גם מאותו המין וגם מהמין autoallopolyploid. ובשונה משאר המחטיים, הגנום המיטוכונדריאלי הוא תורשה אבהית.
[עריכה] רבייה וצמיחה
"סקוויית החוף" מתרבה גם בדרך מינית וגם בדרך א-מינית. ייצור הזרע מתחיל בגיל 15-10 שנים, ותנובות זרע גדולות מתרחשות לעתים תכופות. אך יכולת הקיום של הזרע נמוכה, מתחת ל-20%. ייתכן יכולת הקיום הנמוכה נועדה כדי למנוע מטורפים לפגוע בזרעים, שהם לא ירצו לבזבז זמן על מיון הזרעים הריקים מהאכילים. הזרעים המכונפים קטנים ובהירים במשקל 5-3.3 מ"ג (200- 300 זרעים לגרם). הכנפיים אינם יעילים לפיזור רחב, והרוח מפזרת את הזרעים למרחק של 120-60 מטרים מעץ האב. צמיחת הנֶבֶט מהירה מאוד, והעץ מגיע לגובה 20 מטרים ב-20 שנים.
מין עצים זה מתרבה בדרך א-מינית על ידי הרכבה או הנבטה מכותרת השורש, גדם או אפילו ענפים שנפלו. אם עץ נופל, הוא מחדש שורה של עצים חדשים סביב הגזע. זו הסיבה שעצים רבים גדלים באופן טבעי בשורה ישרה. נצרים נוצרים מניצנים רדומים או חיצוניים בשטח הגזע או מתחתיו. הניצנים הרדומים מתעוררים כאשר הגבעול הבוגר העיקרי נפגע או מתחיל למות. ניצנים רבים מתפרצים ומתפתחים סביב הגזע. בתוך תקופה קצרה לאחר ההנצה, כל נצר יפתח את מערכת השורשים שלו, ובאמצעות הנצרים השולטים מייצרים טבעת עצים סביב כותרת שורש האב או סביב הגדע. טבעת זו נקראת "טבעת הפיה". הנצרים יכולים להשיג גובה של 2.3 מטרים בעונת צמיחה אחת.
סקוויה נאה יכולה להתרבות גם בעזרת קשרים. הקשרים מופיעים לרוב מתחת לאדמה, אך ייתכן שיופיעו גם מעל פני האדמה, בדרך כלל עד שלושה מטרים. הקשרים האלו יכולים לנבוט לעצים חדשים כאשר הם מנותקים מעץ האב. עדיין יש לחקור וללמוד כיצד בדיוק מתבצע התהליך הזה. שיבוטי חוטרים בדרך כלל נובטים מה"קשרים" האלו, שלרוב הופכים לגדרות חיות קישוטיות, כפי שנמצאו באזור הפרברים.
העץ מתמודד היטב עם הצפה, שיטפון וגאות: השורשים צומחים במהירות לתוך סחופת עבה ושוקעים לאחר השיטפון או הגאות.
[עריכה] תפוצה וסביבה
לעומת הסקוויה הענקית הגדלה במורדות רכס הרי סיירה נבדה במזרח קליפורניה, הסקוויה הנאה גדלה לאורך אזור החוף הפסיפי במערב קליפורניה ברצועה צרה באורך כ-750 ק"מ וברוחב של 75-8 ק"מ בערך (רוב הרצועה הזו היא ברוחב של 70-50 ק"מ). התפוצה בעבר הרחוק הייתה רחבה הרבה יותר וכללה את אירופה ואסיה. מין זה גדל בטווח גבהים שבין גובה פני הים לגובה של 920 מטרים, אך רובם גדלים בגובה של 750-30 מטרים. הם בדרך כלל גדלים במורדות הרים (אך בגובה שהוא נמוך משמעותית מטווח הגובה של סקוויה ענקית) ששם יש יותר משקעים מאשר בגובה פני הים. העצים הגבוהים והזקנים ביותר, נמצאו בעמקים וגאיות עמוקים, ששם יכולים לזרום נחלי איתן כל השנה, וטפטוף ערפילי הוא רגיל. העצים שמעל שכבת הערפל, כלומר, בגובה של כ-700 מטרים ומעלה, קטנים ונמוכים יותר, כיוון ששם יבש יותר, מנשבות רוחות חזקות יותר וקר יותר. בנוסף, אלון שזוף, אורן ואשוח דאגלאס דוחקים את סקוויה נאה בגובה זה. מעט עצים גדלים קרוב לאוקיינוס עקב רסס מלח חזק, חול ורוחות.
האזור הטבעי של "סקוויית החוף" מספק תנאי סביבה מיוחדים עם גשמים כבדים עד 2,500 מ"מ בשנה. אוויר החוף הקריר והערפל שומר על היערות שם בלחות קבועה כל השנה. מספר גורמים, כולל ירידת גשמים כבדה, יוצרים קרקע עם פחות חומרים מזינים משדרוש, הגורמים לעצים להסתמך מאוד על הסביבה האקולוגית (הנוצרת מפעולתם של אורגניזמים חיים) הכוללת של יער סקוויה נאה. סביבת היער כוללת אשוח דאגלאס, רוש מערבי, אלון חשוף, מין הקטלב Arbutus menziesii שממשפחת אברשיים) ועוד עצים אחרים, עם מגוון שרכים, חומעת הסקוויה (צמח בר), אזובים ופטריות. וכן יערות סקוויה נאה מספקים סביבת גידול טבעית למגוון יונקים, ציפורים, זוחלים ודו-חיים. פרטים זקנים של הסקוויה משמשים בית גידול טבעי לינשוף מנומר המאוים פדרלית, והעוף הימי Brachyramphus marmoratus הנמצא בסכנת הכחדה.
הגזע העשיר בטנין משולב עם העלווה המתחילה גבוה מעל הקרקע מספק הגנה טובה משריפה ומהדבקה בחרקים, התורמת לאריכות ימיה של סקווייה חופית. הפרטים הזקנים ביותר הגיעו ל-2,200 שנים, ורבים אחרים הגדלים בטבע הגיעו ליותר מ-600 שנים. הטענות הרבות על עצים זקנים יותר, אינם נכונות.
היום קיימים רק 4% מיערות וחורשות עצי סקוויה נאה ו-4,830,000 דונמים (כ-60%) של עצים מתוך כ-8,070,000 שהיו ב-1850, בגלל כריתה רבה שנבעה מהבהלה לזהב בשנים 1858-1848 שהביאה לאזור כורים ופועלים מכל רחבי ארצות הברית, מאירופה ומסין (חומר העץ של הסקוויה נאה נחשב לעץ משובח ויוקרתי). כדי למנוע את הכחדת המין הזה, כ-1,128,000 דונמים הוכרזו כפארקים לאומיים או מדינתיים או שמורות, מתוכם כ-28,000 דונמים של עצים זקנים, שנרכשו מתעשיית העץ, שהם בין 90 ל-95 אחוזים מהעצים הזקנים שהיו בעבר, וכמעט כל הנותרים מוגנים בפארקים או בשמורות. 3,240,000 דונמים הוחלפו בשימושי קרקע אחרים מאשר יערות, כמו אזורים חקלאיים או עירוניים. 3,640,000 דונמים הם תחת ניהול פעיל של חיתוך בולי עץ. הם כולם עצים של צמיחה משנית. כריתה באופן מסחרי החלה סביבות שנת 1820, וממשיכה עד עצם היום הזה.
הריכוז החשוב ביותר של מין זה הוא בפארק הלאומי רדווד[1]. ריכוזים חשובים נוספים הם: הפארק המדינתי עצי רדווד ג'דדיה סמית במחוז דל-נורטה, הפארק המדינתי עצי רדווד הומבולדט במחוז הומבולדט ומונומנט הזיכרון הלאומי יער מיור במרחק 19 ק"מ מצפון לסן פרנסיסקו במחוז מרין, לזכרו של ג'ון מיור.
עצי סקוויה נאה התאקלמו בהצלחה באזורים שונים מחוץ לאזור התפוצה הטבעית שלהם: דרום ארצות הברית מטקסס במערב ועד מרילנד במזרח, אזור קטן במרכז מקסיקו, הגבהים הבינוניים של הוואי, איי המלכה שרלוט (סמוך לחלק הצפון-מערבי של החוף של קולומביה הבריטית, מערב אירופה, וניו-זילנד (בייחוד ברוטורואה [Rotorua] שאי הצפוני).
[עריכה] בתעשיית העץ
סקוויה נאה היא בעלת חומר העץ המשובח והיקר ביותר בקליפורניה. הקורות המיוצרות מוערכות מאוד על יופיין, משקלן הקל ועמידותן בפני בליה. העץ גם עמיד בשריפה, מאחר שהוא לא נשרף היטב כמו עצים אחרים, בשל חוסר של שרף.
המהנדס הראשי של מחלקת [כיבוי] האש של סאן פרנסיסקו בזמן השריפה הגדולה ב-1906 שפרצה בגלל רעידת אדמה עזה (7.9- 8 בסולם ריכטר) כתב:
 |
בשריפה הגדולה האחרונה של סאן פרנסיסקו שהחלה ב-18 באפריל 1906, הצלחנו סוף סוף בעצירתה כמעט בכל הכיוונים, כאשר הבניינים חסיני האש היו כמעט לחלוטין במבנה השלד שלהם, ואם הגימור החיצוני של הבניינים האלו לא היו עשויים קורות של רדווד, שטח השריפה היה מתרחב מאוד. |
 |
בגלל עמידותה המרשימה בבליה, נעשה שימוש נרחב "סקוויית החוף בפסי רוחב במסילות רכבת ובבסיסים לשולחן עבודה, ברחבי קליפורניה. רבים מהפסים הישנים ממוחזרים לשימוש בגינות לתיחום הגן, לשלבים של מדרגות וכדומה. הקשרים בעצי רדווד משמשים לייצור משטח השולחן, פורמייקה ולסחורות.
[עריכה] ממדים ושיאים
הסקוויה הנאה היא מין העצים הגבוה בעולם, ופרט אחד המכונה היפריון הגדל בפארק לאומי רדווד הוא נכון להיום העץ הגבוה בעולם ומתנשא לגובה של מעל 115.5 מטרים (במדידה האחרונה: 115.55) עם נפח מוערך של כ-502 מ"ק עץ, וגילו כ-600 שנים המקבילים ל-20 שנות חיי אדם, והוא ממשיך לגדול ולגבוה. חוקרים טוענים כי נזק שגרם נקר, מנע מהעץ להגיע לגובה 115.8 מטרים. לפי מחקר ביולוגי משנת 2004 [2], שיא הגובה המרבי לעץ הוא 130-122 מטרים, כפוף לכוח הכבידה והחיכוך שבין המים לכלים שדרכם הם זורמים.
ידועים 113 עצים הגבוהים ממאה מטרים, 47 שגובהם מעל 105 מטרים, ו-15 שגובהם מעל 110 מטרים. שבעה מהגבוהים מ-110 מטרים, כולל שלושת העצים הגבוהים ביותר, הם בפארק לאומי רדווד, וששה מהם בפארק המדינתי עצי רדווד הומבולדט בקליפורניה, שהגבוה בהם מכונה ענק הסטרטוספירה וגובהו כ-113 מטרים (הרביעי בגובהו שהקפו מעל 16 מטרים וקוטרו מעל 5 מטרים, וגם הוא ממשיך לגדול ולגבוה). שניים מ-15 העצים הגבוהים ביותר הם בשמורה המדינתית יער מונטוגומרי, ושניהם מעשרת העצים הגבוהים ביותר, כשהגבוה בהם המכונה מונדסינו, גובהו הידוע הוא כ-112 מטרים, וקוטרו מעל שלושה מטרים (השני נמוך ממנו ב-37 ס"מ במדידה האחרונה). היו אמורים להיות 16 עצים כאלו אך ב-1991 נפל העץ שכונה ענק הדיירוויל שצמח בפארק הומבולדט והגיע לגובה 113.4 מטרים, והיה אז העץ הגבוה בעולם ובגיל מוערך של 1,600 שנים.
עץ שנטען שהגיע לגובה 115.8 מטרים נכרת ב-1912.
מין זה הוא גם מין העצים השני בגודלו אחרי סקוויה ענקית, ופרט אחד שלו המכונה הטיטאן של דל נורטה וגדל בפארק המדינתי עצי רדווד ג'דדיה סמית שבמחוז דל נורטה, הוא העץ הגדול ביותר במין זה כשגובהו כ-94 מטרים, היקפו 23 מטרים בקירוב, קוטרו מעל 7 מטרים, ונפחו הידוע היום הוא כ-1,045 מ"ק עץ, והוא העץ ה-16 בגודלו לאחר 15 עצי סקוויה ענקית שהגדול בהם גדל בפארק הלאומי סקוויה ומכונה גנרל שרמן.
ידועים כ-50 עצים לבקניים של סקוויה נאה שמשיגים גובה של עד 20 מטרים. העצים האלה שורדים כטפילים על ידי ערבוב מערכת השורשים שלהם עם אלו של עצים רגילים. למרות שמוטציות מתרחשות גם במחטיים אחרים, לא ידועים מקרים של פרטים כאלו השורדים בבגרותם במינים אחרים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ השם "רדווד" הוא שם אחר באנגלית לעצי הסקוויה, עקב צבע הגזע האדום-חום. מין זה נקרא רדווד החוף, והמין סקוויה ענקית נקרא הרדווד של סיירה או רדווד ענקי. המטסקוויה נקראת רדווד השחר
- ^ George W. Koch, Stephen C. Sillett, Gregory M. Jennings & Stephen D. Davis, The limits to tree height, letters to nature, 2004 Nature Publishing Group.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מידע על סקוויה נאה באתר אוניברסיטת תל אביב
- מידע על סקוויה נאה באתר קוניפרס (מחטניים)
- מידע על סקוויה נאה באתר רדוודס - בבלגיה, הולנד ולוקסמבורג
- קרן הסקוויה נאה
- אתר הליגה להצלת עצי הרדווד
- מידע על סקוויה נאה באתר אוניברסיטת הומבולדט
- מידע על סקוויה נאה באתר ה-IUCN
- Coast Redwood, תמונות של "סקוויה נאה" באתר golden state images ("תמונות המדינה המוזהבת" - אתר של תמונות טבע היסטוריות מקליפורניה).
