סורסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סורסו (באיטלקית Sorso, בסאסארית Sòssu) היא עיר בסרדיניה. העיר שוכנת בקרבת מפרץ דל'אסינרה, במרחק של 3 ק"מ מחוף ים חולי ובה חוף רחצה ידוע :Marina di Sorso. העיר עצמה היא בגובה של 136 מטר מעל פני הים. מספר תושביה הוא 14,556 והיא כלולה בנפת סאסארי, באזור העתיק המכונה Romangia.

העיר שוכנת במרכז אזור חקלאי פורה. לבאים אליה היא נראית טבולה בצמחיה ירוקה על רקע תכלת הים. נופה של העיר וסביבתה כולל : המפרץ, חוף הרחצה, ואדמות פוריות עם גידולי ירקות ופירות. גידולי החשובים הם : הזית וגפן ותוצרה :שמן ו-יין. המבנה הגאולוגי עליו מצויה העיר הוא משקעים עתיקים של אבן גיר עשירים במאובנים.

תושבי העיר מדברים בניב מיוחד: turritano, כמו בפורטו טורס. רק במאה ה-20 הגיע ההשפעה האיטלקית לאזור והונהג השימוש בשפה האיטלקית. הניב כונה בתור "השפה של גבול המדינה" והייתה שונה מניבים של ערים קרובות. אפיון מיוחד לניב, יחידי בסרדיניה, הנטיה של המילים מיחיד לרבים היא רק בלשון זכר.

האזור מלא בשרידים הקודמים ל תרבות נוראגנית – כמו משכנות תת-קרקעיים (Domus de Janas) . לעיר השכנה פורטו טורס , לה נוכחות של נמל מתקופה הרומאית ולהיותה מרכז דתי בתקופת ימי הביניים הייתה השפעה גם על סורקו. יוצאי העיר קרתגו השאירה בתחומה מצודה בשם : Santa Filittica.

בשנת 1300 היא עברה לשלטון משפחת דוריה מגנואה. בשנת 1436 עברה לשלטון משפחת גמבלי Gonario Gambellaאשר סימלה הוא סמל העיר הנוכחי. בשנת 1527 היא נכבשה על יד הצרפתים. במאה ה-19 היא צורפה לנפת סאסארי ומאז היא נכללת באיטליה.

אתרי העיר כוללים רובע אופייני לימי הביניים בשם:Quartiere della Bicocca, כנסייה משנת 1836 ומזרקה בשם :Fontana della Billellera.