נל הרפר לי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נל הרפר לי (באנגלית: Nelle Harper Lee; נולדה ב-28 באפריל 1926), סופרת אמריקנית.
ספרה היחיד, "אל תיגע בזמיר" ("To Kill a Mockingbird"), זכה בהערכה רבה וזיכה את הרפר לי בפרס פוליצר ב-1961.
הספר מותח, רווי בשנינות ובאהבת אדם, ומתרחש על רקע הגזענות בדרום ארצות הברית.
סרט הקולנוע שנעשה לפי הספר יצא ב-1962 ונקרא בעברית "מות הזמיר".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נל הרפר לי נולדה ב-28 באפריל 1926 במונרוויל, אלבמה שבארצות הברית, הצעירה מארבעת ילדי המשפחה. אביה היה סנאטור ועורך דין, והיא צאצאית של הגנרל רוברט לי, מפקד צבא הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית. אחרי התיכון הלכה ללמוד בקולג' לבנות במונטגומרי, ושנה לאחר מכן, ב-1945, התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטת אלבמה. במהלך לימודיה פרסמה כמה מאמרים, וערכה כשנה את המגזין הקומי של האוניברסיטה. למרות שלא השלימה את התואר, המשיכה ללמוד ב-1949 באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. הרפר לי הייתה שכנתו בילדות וידידתו רבת השנים של הסופר האמריקאי השערורייתי והמצליח טרומן קפוטה, וסייעה לו בתחקיר הארוך לספרו "בדם קר".
[עריכה] "אל תיגע בזמיר"
לאחר שכתבה קומץ סיפורים ארוכים, מצאה לי סוכן בנובמבר 1956. חודש לאחר מכן קיבלה בחג המולד מתנה ממקום עבודתה, ולה מצורף פתק עליו כתוב "יש לך שנה חופש מעבודתך לכתוב ככל העולה על רוחך. חג מולד שמח." תוך שנה היא השלימה את הטיוטה הראשונה. לאחר עוד שנתיים וחצי של שכתובים מול הוצאות לאור השלימה לי את כתיבת הספר. ב-11 ביולי 1960 פורסם הספר והפך בן לילה לרב מכר, שהביא ללי תהילה והערכה ספרותית רבה, וזכייה בפרס פוליצר ב-1961. פרטים רבים בספר אוטוביוגרפיים במידה זו או אחרת, כדמות האב בספר שהוא עורך דין באלבמה, ודמותה של הילדה הדומה לזו של לי. דמותו של דיל נכתבה בהשראת זכרונות ילדותה של לי מטרומן קפוטה.
הספר "אל תיגע בזמיר" תורגם לעברית בידי צבי ארד ב-1964 ויצא בהוצאת עם-עובד.
[עריכה] הקשר עם טרומן קפוטה
לאור הכרותה עם קפוטה, שנחשב לכותב מוכשר, והעובדה שעל אף הצלחתה כתבה לי רק רומן אחד, נשמעו טענות שטרומן כתב חלקים אם לא את כל הספר. על אף שלי זלזלה יותר מפעם אחת בחשיבותם של הפרטים האוטוביוגרפיים בספרה, הם משמשים להוכחת בעלותה על הספר, זאת יחד עם מכתב שכתב טרומן ב-1959 לדודתו, בו הוא מודה שקרא את כתב היד של הספר, אך לא לקח חלק ביצירתו. מיד לאחר השלמת הספר נסעה לי עם טרומן לקנזס, כעוזרת אישית שלו, לסייע לו במה שחשבו שיהיה מאמר על תגובתה של עיירה קטנה לרציחתו של חקלאי ומשפחתו. קפוטה הרחיב את המאמר לכדי ספר, "בדם קר" (1966), שהפך לרב-מכר וזכה לעיבודים קולנועיים. חוויותיהם בעיירה הונצחו בסרט "טרומן קפוטה" (2005) ובסרט "ידוע לשמצה" (2006).
[עריכה] הסרט "מות הזמיר"
ב-1962 יצא סרט קולנוע לפי הספר. באנגלית נקרא הסרט כשם הספר, "To Kill a Mockingbird", ובעברית "מות הזמיר". את הסרט ביים Robert Mulligan, והעיבוד לתסריט נעשה בידי הורטון פוטה (Horton Foote) שזכה על כך באוסקר. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלושה, ביניהם לשחקן הראשי גרגורי פק.
לאחר זכיית הסרט בפרס אוסקר לעיבוד הטוב ביותר של יצירה לקולנוע לשנת 1962, נשאה לי נאום ואמרה: "אם היושרה של עיבוד לסרט נמדדת במידת שימור כוונותיו של הסופר, עיבודו של מר פוטה ראוי להילמד כקלסיקה". לי נעשתה במרוצת השנים לחברה קרובה של השחקן גרגורי פק, שגילם את דמות האב, ונכדו אף נקרא על שמה.
ב-1997 יצא עיבוד מחודש לסרט, עם שחקנים אלמוניים.
[עריכה] חייה של לי הרפר מאז פרסום הספר
מאז פרסום הספר ועד היום לא הרבתה לי להופיע בריאיונות, ומלבד כמה מאמרים, לא פרסמה עוד מכתביה. במשך שנים היא עבדה על רומן שני, אך ויתרה עליו. באמצע שנות ה-80 החלה לכתוב ספר המבוסס על סיפור אמיתי של רוצח סדרתי באלבאמה, אך ויתרה גם עליו לאחר שלא הייתה מרוצה מהתוצאה. היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך לא נאמה בטקסים שבהם קיבלה אותם. פרישתה מהופעות ומנאומים יצרה חרושת שמועות עיקשת על ניסיונותיה לכתוב רומן נוסף, שמועות שלא אומתו מעולם. ב-2005 חרגה ממנהגה, ולבקשת אלמנתו של גרגורי פק כיבדה בנוכחותה הנדירה ארוחת צדקה בלוס אנג'לס למען גיוס כספים.
במכתב שפרסמה לי ביוני 2006 כתבה על אהבתה לספרים בילדותה ועל דבקותה במילה הכתובה: "עכשיו, 75 שנה אחרי, בחברה השופעת מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, איי-פודים ומוחות הריקים כחדרים, אני עדיין מהלכת בכבדות עם ספרים".
ב-2007 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. כיום חיה לי במונרוויל, אלבמה, עם אחותה ופרקליטתה.
