מצוות הקהל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוות הקהל - ציווי על אספת כל עם ישראל במוצאי שנת השמיטה בבית המקדש, ושיקרא המלך בפניהם פרשיות מספר דברים.
לאחר שכתב משה רבינו את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, צוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו. חכמים קבעו את זמן הקריאה ליומו השני של החג במוצאי שנת השמיטה.
בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, והיה נקהל כל העם, אנשים נשים וטף, בירושלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה עליה ישב המלך (מזמן שמלך דוד המלך היה המלך שרשאי לשבת בעזרה רק מזרעו.) וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים. מתחילת חומש דברים, עד סוף פרשת שמע ישראל, את פרשת 'והיה אם שמוע', ובפרשת כי תבוא מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות. הקריאה הייתה בלשון הקודש, בתוספת פרשנות ודרשות מפי המלך וחכמים.
מטרת מצוות הקהל כתבו הרמב"ם וספר החינוך, לזרז את העם במצוות ולחזק בליבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.
[עריכה] מעמד זכר להקהל
מספר פעמים התקימו טקסי "זכר להקהל" בא"י בעת החדשה. מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד בישראל, ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בחול המועד סוכות ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של ד"ר שמואל זנוויל כהנא. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. אז החל המעמד להתקיים בצורה ממוסדת על ידי רשויות המדינה. המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג, בשנת ה'תשנ"ה (1994) הרב הראשי לישראל דאז, הרב י"מ לאו, קרא בתורה במקום הנשיא עזר ויצמן, ובשנת ה'תשס"ב (2001) קרא בתורה נשיא המדינה, משה קצב.
בסמינר אפעל מתקיים כנס לימודי יהדות לקהל הרחב הנקרא "פסטיבל "הקהל באפעל".
