מעגל קורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעגל קוֹרי (Cori) הוא מסלול מטבולי המתרחש בבעלי חיים.

במעגל קורי מיוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) מגלוקוז בתאי שריר, ולאחר מכן הופכת החומצה הלקטית בחזרה לגלוקוז בתאי הכבד.

בתאי השריר עובר הגלוקוז בתחילה גליקוליזה והופך לפירובט, ולאחר מכן הופך הפירובט לחומצה לקטית בתהליך של תסיסה. בתאי הכבד, לעומת זאת, הופכת החומצה הלקטית לגלוקוז בתהליך הגלוקונאוגנזה. החומצה הלקטית מגיעה מהשריר אל הכבד דרך מחזור הדם.

הסיבה לייצור החומצה הלקטית בתאי השריר הוא מחסור בחמצן בעת פעולה מאומצת של השריר. חמצן מהווה את קולט האלקטרונים הסופי בתהליך הנשימה התאית; בהיעדר חמצן נמסרים האלקטרונים לפירובט והוא מומר לחומצה לקטית. החומר שמוסר את האלקטרונים הוא הקואנזים NAD. בעת הגליקוליזה נוטל NAD אלקטרונים מגלוקוז והופך ל-NADH; עתה הוא מוכרח למסור את האלקטרונים לתרכובת כשלהי, אחרת לא יוכל להמשיך וליטול אלקטרונים מגלוקוז ותהליך הגליקוליזה ייפסק (דבר שיביא למות התא). הפתרון לכך הוא מסירת האלקטרונים לפירובט, תוצר הגליקוליזה.

היווצרותה של חומצה לקטית בתאי השריר גורם לתאים להתעייף במהרה בשל הירידה ברמת ה-pH. זוהי הסיבה לכך שניתן לאמץ את השרירים לפרקי זמן קצרים מאוד, אשר אינם עולים על מספר דקות.

מעגל קורי התגלה ב-1929 על ידי הביוכימאית היהודייה-אמריקנית (נולדה בפראג) גרטי קורי (Gerty Cori) ובעלה, קרל פרדיננד קורי (Carl Ferdinand Cori). השניים, שעל שמם קרוי המעגל, זכו ב-1947 בפרס נובל לרפואה יחד עם הרופא הארגנטינאי ברנדרדו הוסיי (Bernardo Houssay), אשר תגליותיו עסקו אף הן במטבוליזם של גלוקוז בגוף.