מירנדה (ירח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מירנדה | |
|---|---|
 |
|
| גילוי | |
| מגלה: | ג'ררד קויפר |
| תאריך גילוי: | 1948 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| רדיוס מסלול: | 129,872 |
| אקסצנטריות: | ~0.0013 |
| זמן הקפה: | 1.413479d |
| נטיית מסלול: | 4.34° |
| ירח של: | אורנוס |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע: | 471.6 ק"מ |
| שטח הפנים: | קמ"ר |
| מסה: | 6.59×1019 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 1.20 גרם/ס"מ3 |
| כוח משיכה (על פני השטח): | 0.079 m/s2 |
| זמן סיבוב עצמי: | 1.413479 ימים |
| נטיית ציר הסיבוב: | ?° |
| אלבדו: | 0.34 |
| לחץ אטמוספירי: | 0 kPa |
מירנדה הוא הירח הפנימי והקטן ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס. פני שטחו של מירנדה ,כלל הנראה,עשויים מקרח מימי, ואלה עוטפים את גופו שצפיפותו נמוכה ,גוף זה עשוי מסיליקטים (חמצן + צורן (סיליקון) + מתכת), סלע, מתאן ותרכובות אורגניות אחרות.
פני שטחו של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי-20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון: מכתשים,רכסים ועוד מבנים נוספים , מבנים אלו מעידים כי בשלב כל שהוא בעברו של הירח , הירח היה פעיל אינטנסיבית מבחינה גאולוגית,וכך מבנים גאולוגיים אלו נוצרו. פעילות גאולוגית זו כנראה הונעה והוזנה על ידי כוחות הגאות (שמתחו את פני הירח כלפי מעלה ומטה וכך נוצר חום),שיוצר אורנוס בכוח משיכתו הגדול , אולם תאוריה נוספת גורסת כי אובייקט שמימי גדול פגע בירח וריסק חלקית את פני הירח.
 סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד, אסטרואיד, ירח, קנטאור, גוף טרנס-נפטוני, שביט) מבנה: כוכבי לכת ארציים - חגורת האסטרואידים - ענקי הגזים - ענקי הקרח - גופים טרנס-נפטוניים (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט) ראו גם: פורטל מדעי החלל |
