ירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בירחים באופן כללי. אם התכוונתם לפירושים נוספים למילה ירח, ראו ירח (פירושונים).

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה. טכנית, גם כוכבי לכת יכולים להיחשב ירחים של הכוכב אותו הם מקיפים, או כוכבים המקיפים את מרכז הגלקסיה אולם שימוש זה במילה ירח אינו מקובל.

תוכן עניינים

1 מקור הירחים
2 מאפייני המסלול של הירחים
3 ירחים של ירחים
- 3.1 ירחים טרויאניים
- 3.2 ירחים של אסטרואידים
4 ירחים במערכת השמש
5 טרמינולוגיה
6 הגדרת המונח ירח
7 בחירת שמות לירחים
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים
10 הערות שוליים

[עריכה] מקור הירחים

לוויין טבעי המקיף מקרוב את כוכב הלכת שלו במסלול קרוב לעיגול נוצר ככל הנראה מאותו אזור קריסה של הדיסקה הפרוטו-פלנטרית שממנה נוצר כוכב הלכת. בניגוד לכך, ירחים אי-רגולריים, המקיפים את כוכב הלכת במרחק גדול ממנו, במסלולים אקסצנטריים או כאלה שהם נגד כיוון הסיבוב של כוכב הלכת, הם ככל הנראה אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה של כוכב הלכת. לעתים אסטרואיד אחד כזה מתפרק לכמה חלקים ויוצר מספר ירחים מסוג זה. מערכת כדור הארץ-ירח ומערכת פלוטו-כארון הם יוצאי דופן בכך שההבדל בין גודל כוכב הלכת וירחו אינם גדולים.

[עריכה] מאפייני המסלול של הירחים

למרבית הירחים הרגולריים במערכת השמש יש צד אחד ש"נעול" על כוכבי הלכת שאותם הם מקיפים. משמעות הדבר היא שהם איבדו תנע זוויתי כתוצאה מפעולת כוח של כוכב הלכת על בליטת הגאות הפונה אל כוכב הלכת. כך הפסיקו להסתובב סביב עצמם ומראים תמיד צד אחד לכיוון כוכב הלכת שלהם. יוצאים מכלל זה הירח היפריון המקיף את שבתאי ומסתובב באופן כאוטי בשל מגוון השפעות חיצוניות. בניגוד לכך, מרבית הירחים החיצוניים של ענקי הגז - ירחים אי-רגולריים נמצאים רחוק מספיק מכדי להינעל. לדוגמה הירח של צדק הימליה, הירח פיבי של שבתאי והירח נראיד של נפטון הם בעלי משך סיבוב של 10 שעות בהשוואה למשך הקפתם את כוכב הלכת שלהם הנמדדת במאות ימים.

[עריכה] ירחים של ירחים

במערכת השמש שלנו אין דוגמה ל"ירח של ירח". אין ביטחון שמערכת כזו תוכל בכלל להיות יציבה בטווח ארוך. במרבית המקרים, כוח הכבידה של כוכב הלכת יהפוך מערכת כזו לבלתי יציבה. כאשר מחשבים את מסלולו של "ירח של ירח" יש לקחת בחשבון את כוחות הכבידה של הכוכב, של כוכב הלכת, של הירח ושל ירחים אחרים וכל אלו עלולים לשנות את מסלולו של העצם הנדון עד שהוא יתפרק, יתרחק או יקרוס לתוך כוכב הלכת.

[עריכה] ירחים טרויאניים

לשני ירחים במערכת השמש ידוע שיש מלווים קטנים בנקודות לגראנז' L4 ו-L5, כלומר 60 מעלות לפני ואחרי העצם, באותו המסלול. מלווים אלה מכונים ירחים טרויאניים, משום שמיקומם דומה לאסטרואידים טרויאניים ביחס לצדק. הירחים שבהם מדובר הם הירחים של שבתאי טלסטו וקליפטו הנחשבים לירחים שבאים לפני ואחרי תטיס, וכן הלנה ופולידיקוס, החולקים את מסלולו של דיוני.

[עריכה] ירחים של אסטרואידים

גילויו לא מכבר של ירחו של האסטרואיד אידה, שזכה לשם דקטיל הוכיח כי לכמה אסטרואידים יש ירחים. אחרים כמו אנטיופה, הם מערכות של אסטרואיד כפול המכילות שני אסטרואידים בגודל דומה. לאסטרואיד סילביה יש שני ירחים.

[עריכה] ירחים במערכת השמש

במערכת השמש עשרות רבות של ירחים, ומידי שנה מתגלי מספר ירחים נוספים, בעיקר סביב צדק ושבתאי. בעוד שמרבית הירחים הסובבים את כוכבי הלכת החיצוניים (וגם ירחי מאדים^[1]) הנם אסטרואידים שנלכדו, בסוף המאה ה-20 החלו להתגלו אסטרואידים רבים אשר להם גם ירחים.

לכדור הארץ יש ירח אחד (ראו: הירח). למאדים יש שני ירחים, לצדק 63 ירחים (ארבעה גדולים שניתן לראות במשקפת, קרויים גם "הירחים הגליליאניים" - רק ל-48 ישנם שמות), לשבתאי 56 ירחים (רק ל-35 ישנם שמות), לאורנוס - 27, לנפטון - 13 ירחים, לפלוטו 3 ירחים, ולאריס יש ירח אחד.

חלק מהאסטרואידים מלווים גם הם בירח או במספר ירחים. לדוגמה, האסטרואיד אידה מלווה בירח בשם דקטיל (Dactyl). גם את האסטרואיד סדנה, המצוי בחגורת קויפר מקיף ירח.

[עריכה] טרמינולוגיה

יחס גדלים בין הכתם האדום הגדול של צדק לארבעת הירחים הגליליאניים שלו.

עד לגילוי ארבעה מירחי צדק בידי גלילאו בשנת 1610, הירח היחיד שהיה מוכר היה הירח של כדור הארץ. ולפיכך לא זכו עצמים אלה לסיווג מיוחד. גלילאו בחר להתייחס לעצמים שגילה פשוט כאל כוכבי לכת, אך מגלים מאוחרים יותר בחרו במונחים אחרים כדי להבדיל בין העצמים הללו מהגוף אותו הם מקיפים.

כריסטיאן הויגנס, מגלהו של טיטאן היה הראשון להשתמש במונח ירח לעצמים אלו, וקרא לטיטאן "הירח של שבתאי" (אנגלית: "Luna Saturni" או "Luna Saturnia") משום שהוא הפגין את אותם יחסים עם שבתאי כפי שעושה הירח עם כדור הארץ. ככל שהתגלו עוד ירחים של שבתאי, נזנח המונח. ג'ובאני קאסיני התייחס לעצמים שגילה כ"כוכבי לכת" (צרפתית: "planètes"), אך לעתים תכופות יותר הוא השתמש במונח "לוויינים" (אנגלית: "satellites"), תוך שימשו במונח הנגזר מהמונח הלטיני satelles, שמשמעותו שומרים, נלווים או מלווים משום שהלווינים מתלווים לכוכב הלכת העיקרי עימו הם נוסעים ברחבי השמים.

המונח לוויינים הפך למונח המקובל בהתייחסות לעצמים המקיפים כוכב לכת, וכך נמנע הצורך להשתמש במונח ירח, ולגרום בכך לאי בהירות (לאיזה ירח התכוונת?) ואולם בשנת 1957, גרם שיגור העצם המלאכותי ספוטניק 1, והיה צורך למצוא מונח חדש. המונחים "לוויין מעשה ידי אדם" או "ירח מלאכותי" נזנחו במהרה לטובת המונח הפשוט יותר "לוויין". כתוצאה מכך, המונח הפך להיות מזוהה עם עצמים מלאכותיים החגים בחלל - לרבות, לעתים, גם כאלו שאינם מקיפים אף כוכב לכת. כתוצאה מכך הוחלט לקרוא לכל העצמים הטבעיים המקיפים כוכבי לכת בשם ירחים וכך התפתח הנוהג גם במאמרים מדעיים. לעתים, כדי להבהיר את הכוונה משתמשים במונח "לוויין טבעי".

[עריכה] הגדרת המונח ירח

השוואה בין הירח לכדור הארץ.

בקהילה המדעית התקיים ויכוח אודות ההגדרה המדויקת של המונח ירח. ויכוח זה נגרם בשל קיומם של מערכות היקפיות שבהם ההבדל במסה בין הגוף הגדול יותר והלוויין שלו קטן מהמקובל במערכות טיפוסיות. שתי דוגמאות לכך כוללות את המערכת פלוטו-כארון ואת המערכת כדור הארץ-הירח. קיומן של מערכות אלה גרם לוויכוח אודות השאלה היכן להעביר את הגבול בין מערכת כפולה לבין מערכת הכוללת גוף פלנטרי וירח.

המוסכמה המקובלת היא האם נקודת מרכז המסה של המערכת נמצא מתחת לפני השטח של הגוף הגדול או בחלל שביניהם. יש לציין כי קביעה זו אינה רשמית ושרירותית במידת מה. בקצה השני של המגוון נמצאים גושי סלע וקרח היוצרים את מערכות הטבעות סביב ענקי הגז של מערכת השמש ואין נקודת התייחסות שתאפשר לקבוע אם אחד הגושים הללו גדול דיו כדי להיות מסווג כירח, אף כי לעתים משתמשים במקרה כזה במונח "ירחון" (אנגלית: moonlet) לתיאור עצמים קטנים מאוד המקיפים גוף גדול יותר, וגם כאן אין הגדרה רשמית.

[עריכה] בחירת שמות לירחים

הדמיית אמן של מערכת ירחיו של שבתאי

טרמינולוגיית שמות הירחים במערכת השמש אינה מקרית, והיא מבוסס רבות על שמו של כוכב הלכת סביבו הם חגים. בעוד שכוכבי הלכת נקראים על שמותיהם של אלים מהמיתולוגיה הרומית (מלבד אורנוס), ומרבית הירחים נקראו על שמות של אלים מהמיתולוגיה היוונית (מלבד ירחי אורנוס).

מאדים קרוי על שמו של אל המלחמה הרומאי, ירחי מאדים נקראו על שמותיהם של אל הפחד והאימה ואל הטרור והאימה, בניו של אל המלחמה היווני.

צדק נקרא על שמו של ראש האלים הרומאי, ואילו ירחי צדק קיבלו שמות לא אחידים. 4 הירחים הגליליאניים נקראו על שמות דמויות ונימפות יווניות, ירחים עוקבים נקראו לסירוגין על שמות של דמויות ונימפות שונות ללא מדיניות קבועה, דבר שעורר ביקורת רבה לאורך השנים. כיום, ירחים חדשים שמתגלים נקראים על שמן של המאהבות המיתולוגיות של יופיטר (זאוס) ו/או בנותיו של זאוס.

שבתאי נקרא על שמו של אל הזמן הרומאי. ירחי שבתאי נקראו תחילה על שמות גיגאנטים וטיטאנים ילדיהם של אל השמיים ואלת האדמה היוניים. ואולם ריבוי הירחים שהתגלה סביב שבתאי, והמחסור בשמות זמינים, הביא להסכמה כי הירחים יכולים להיקרא גם על שמותיהם של ענקים ומפלצות ממיתולוגיות אחרות.

אורנוס נקרא על שמו של שליט היקום, והכוכב לכת היחיד שלא נקרא על שמו של אל במיתולוגיה הרומאית אלא על שם אל במיתולוגיה היוונית. ירחי אורנוס קרויים על שמות דמויות מהספרות האנגלית, ביניהם דמויות ממחזותיו של ויליאם שייקספיר ושיריו של אלכסנדר פופ.

נפטון נקרא על שמו של אל הים הרומאי. כל ירחי נפטון נקראו על שמות של אלים, דמויות, ונימפות הקשורות לים ולאלי הים במיתולוגיה היוונית.