מחנה המעצר בעתלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחנה המעצר בעתלית

הכניסה למחנה כיום

מחנה המעצר בעתלית הוא מחנה שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ושימש הן למעצר מעפילים, והן למעצר פעילים במחתרות. המחנה הוקם בשנת 1938, ויועד למעצר שבויים איטלקים. המחנה הוסב למעצר מעפילים סמוך למועד הקמתו. במחנה נבנו כ-100 צריפי עץ מהם 86 שמשו למגורי מעפילים. תפוסתו המקסימלית המוערכת היא כ-3000 איש, בעת שהצריפים התמלאו התגוררו גם באוהלים צבאיים בחלקו הצפוני של המחנה. המחנה היה מחולק למחנה לגברים ולמחנה לנשים במחנה היו צריפי מרפאה, מטבחים וחדרי אוכל. המעפילים שהו בו תקופות שונות- בין שבועיים ל-23 חודש כשהממוצע הוא כ-8 חודשים, לאחר המעצר קיבלו המשתחררים סרטיפיקטים (אישורי עלייה) על חשבון מכסת האישורים הכללית. בזמן כליאתם קיבלו המעפילים תנאי מחיה סבירים ויחס סביר מצד השלטונות המנדטוריים- קורת גג, ארוחות סדירות וחופש תנועה סביר בתוך גבולות המחנה. ברב התקופות ניתן למשך שעה ביממה אפשרות לפגישה בין הגברים והנשים. במחנה שהו גם עולים לגאליים לתקופות של עשרה ימים עד שבועיים לצורך מניעת העברת מחלות (איזולציה). הקליטה במחנה כללה רישום, הפרדה בין הגברים מחד והנשים והילדים מאידך וחיטוי ב-DDT.

בליל ה-10 באוקטובר 1945 פרץ למחנה כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושחרר 208 עצירים. את הפעולה תכנן סגן מפקד הגדוד, יצחק רבין ופיקד עליה מפקד הגדוד הראשון, נחום שריג.

ערך מורחב – פריצת מחנה עתלית

החל בשנת 1946 החלו הבריטים לגרש את המעפילים שנתפסו למחנות שהוקמו בקפריסין. לאחר השבת השחורה שימש המחנה גם לכליאת עצורי המחתרות.

לאחר קום מדינת ישראל שימש המקום כמחנה מעבר זמני לעולים, ולאחר מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים שימש כמחנה לשבויים מצרים. בשנות ה-70 ננטש האתר והוזנח. בשנת 1987 הכריז הנשיא חיים הרצוג על המקום כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה.

כיום פועל במקום מוזיאון על שם משה סנה המנציח את ההעפלה. במקום מספר צריפי עץ ששוחזרו וצריף החיטוי ששרד, מוקפים בגדר תיל, ובתוכם תצוגה המציגה את תנאי החיים במחנה, מספר מוצגים כשיריוניות בריטיות ומגדלי שמירה. באחד הצריפים מאגר מידע ממוחשב הכולל פרטים רבים על ההעפלה ושמות המעפילים. וכן חזיון אור-קולי. במקום גם אנדרטה לנספים במהלך ההעפלה. בשנת 2006 עלתה תוכנית להרחיב את המוזיאון ולהוסיף לו תצוגה נוספת. אל האתר נגררה ספינה לטבית ישנה בשם "גלינה" המיועדת להפוך למוזיאון לתולדות ההעפלה, ולמרכז מבקרים.

[עריכה] גלריית תמונות


הספינה גלינה המיועדת לשמש כמרכז מבקרים עתידי	אנדרטה למעפילים שנספו בדרכם אל הארץ, יצירת האומן אורי שביב	מגדל שמירה משוחזר.	נגמ"ש בריטי מסוג "יוניברסל קרייר" המוצג במוזיאון.
משאית בריטית מסוג בדפורד QL המוצגת במוזיאון.	שחזור של פנים אחד מצריפי העצירים במוזיאון.	צריפי העצירים.