פריצת מחנה עתלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריצת מחנה עתלית, המבצע הראשון של תנועת המרי העברי.
בעקבות כוונה של הבריטים להסגיר חזרה לסוריה, עולים שהעפילו רגלית לארץ ישראל ללא אישור, שם צפוי היה להם גזר דין מוות, הוחלט כי יש לפרוץ את מחנה המעצר בעתלית ולחלצם ממנו. ב-9 באוקטובר 1945 פרץ כוח של הפלמ"ח בפיקודו של נחום שריג וסגנו יצחק רבין מבית אורן למחנה עתלית בפעולה משולבת משלושה כיוונים ושחרר את רוב האסירים. הם נלקחו ברכב וברגל ובמהלך הלילה חצו את הכרמל, במעלה נחל אורן, דרך עוספיא והגיעו עם שחר ליגור. התכוונו לפזרם בין יישובי הסביבה אלא שבואה של המשטרה הבריטית עיכב את הפיזור. המעפילים הוסתרו בבתי החברים ביגור, ואחר כך פוזרו ברחבי הארץ.
על המבצע הזה כתב יורם טהרלב את שירו המרגש "צל ומי באר". אחד הנחלים היורדים מהכרמל ליגור נקרא נחל מעפילים על שם מבצע זה.