לומברדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

**רֶג'וֹנה לומברדיה**


בירה	מילאנו
נשיא	רוברטו פורמיגוני
נפות	ברגמו ברשה קומו קרמונה לקו מנטובה מילאנו מונצה-בריאנצה פאביה סונדריו וארזה
מספר רשויות מקומיות	1547
שטח	23,863 קמ"ר
- דרוג	4 (7.9 %)
אוכלוסייה (2001) - כללי - דרוג - צפיפות	9,032,554 1 (15.8 %) 379/קמ"ר

מפה המציגה את מיקום מחוז לומברדיה באיטליה

לומב‏רדי‏ה^[1]‏‏ (באיטלקית: Lombardia) הוא מחוז בצפון איטליה. בירתו היא העיר מילאנו. הוא גובל במחוזות פיימונטה, אמיליה-רומאניה, ונטו, טרנטינו - אלטו אדיג'ה ובשווייץ. בלומברדיה מתגוררת שישית מהאוכלוסייה הכוללת של איטליה (כ-9.5 מיליון נפש). מושל המדינה הנוכחי הוא רוברטו פורמיגוני.

לומברדיה היא אחת משלושת המחוזות העשירים ביותר באירופה. חברות רבות, איטלקיות וזרות, מציבות את המטות שלהן במילאנו. לומברדיה היא ביתן של קבוצות ספורט רבות, בענפי ספורט מגוונים. גורד השחקים הגבוה ביותר באיטליה, מגדל פירלי, שגובהו 127 מטר, נמצא בלומברדיה ומשמש כבניין הממשל.

שם המחוז נגזר משם שבט הלומברדים, שבט גרמאני שהתיישב באזור לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית.

[עריכה] היסטוריה

האזור יושב לראשונה במילניום השני לפני הספירה. אחר כך יושב על ידי האטרוסקים. האטרוסקים בנו את העיר מנטואה והפיצו את שפת המנטואה בכתיבה. במאה ה-5 לפנה"ס התיישבו באזור הקלטים. הקלטים הקימו מספר ערים (ביניהן מילאנו), והצליחו להרחיב את שליטתם עד הים האדריאטי. שמות גאוגרפיים רבים באזור עודם קלטיים (מילאנו, לדוגמה) או מאזכרים את העמים הקלטים שישבו באזור (בין הדוגמאות הבולטות - גאלארטה). התקדמות הקלטים נעצרה על ידי ההקיסרות הרומית. אחרי מאות שנות מאבק, כבשה רומא ב-194 לפנה"ס את האזור ולומברדיה הפכה לפרובינציה.

בעקבות הכיבוש הרומי והודות למיקומה החשוב של לומברדיה בדרך לגאליה (צרפת) ולמזרח היבשת, הפכה לומברדיה לאזור עשיר, עם חקלאות מפותחת ונתיבי מעבר רחבים. פוליטיקאים ומצביאים רומיים חשובים נולדו באזור.

אחרי נפילת האימפריה הרומית סבלה לומברדיה מהתקפות שונות. היחסים בין הלומברדים לבין שבטים גאליים ובווארים התחזקו מאוד באותה התקופה, ואחר כך התחזקו הקשרים עם האיטלקים עצמם. הקשרים התהדקו מאוד, ומן התרבות הלומברדית נותר רק קומץ קטן של חוקים. גם חוקים אלו בוטלו עם כיבוש לומברדיה בידי קרל הגדול, מלך הפרנקים. קרל סיפח לממלכתו את לומברדיה ומחוזות רבים מצפון ומרכז איטליה. את מקום הדוכסים הלומברדים תפסו וסאלים גרמאנים, בישופים ונסיכים.

החל מהמאה ה-11 החלה לומברדיה בפיתוח מחודש של התעשייה, המסחר והחקלאות. פיתוח זה חיזק את התושבים המקומיים, והגיע לשיאו במאות ה-12 וה-13, אז הביסו לגיונות מקומיים את פרידריך הראשון ופרידריך השני, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

במאה ה-14 התפתח האזור תחת שליטים מקומיים שונים. לומברדיה עברה תהליך של התעצמות פוליטית וכלכלית, ובאמצע המאה ה-15 היה דוכס מילאנו פוליטיקאי בעל עוצמה כלכלית וצבאית גדולה באירופה כולה.

אחרי הקרב על פאביה ב-1525, הפכה משרת דוכס מילאנו לעמדת כוח אוסטרית. בתקופת שלטון בית הבסבורג על האזור המשיכה הכלכלה להתפתח. באותה התקופה היו חלקיה המזרחיים של לומברדיה נתונים לשליטתה של רפובליקת ונציה.

השלטון האוסטרי נפסק בסוף המאה ה-18, עם פלישת צבא צרפת. ב-1815 הוחלה הרסטורציה על אירופה, ואוסטריה שבה לשלוט על לומברדיה. בסוף המאה ה-19 התאחדה עם מדינות איטליה הנוספות לאיטליה, ומאז נחשבת לומברדיה לאחד המחוזות העשירים באיטליה בפרט ובאירופה בכלל.