לב (סמל)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלב (♥) משמש כסמל המתייחס אל הלב הרוחני, הרגשי, המוסרי ובעבר גם האינטלקטואלי של בן אנוש. בעבר האמונה הנפוצה הייתה שהלב הוא מקום משכנה של הדעת האנושית, ומסיבה זו המילה לב משמשת באופן פיוטי לציון הנשמה, ותיאורים מעוצבים של לבבות הם סמלים נפוצים ביותר המייצגים אהבה. לעומת זאת, תיאורים מציאותיים יותר של לבבות אדם נוטים לעורר קונוטציות הקשורות לנושאים מחרידים של מוות ושל אלימות, בשונה מהתפיסות המתקשרות ללב הפואטי והסמלי. סתירה זו היא מקור נפוץ להומור שחור.
תוכן עניינים |
[עריכה] במיתולוגיה, ברוחניות ובדת
בכתבים בעלי אופי דתי, ללב מיוחסת מבחינה היסטורית משמעות מיסטית, כמטאפורה או כאיבר שניחן בתכונות רוחניות או שמימיות.
הרעיון מופיע בתנ"ך כבר בפרקיו הראשונים; בבראשית ו, פסוק 5 מוצב מקור רוע האדם בלבבו, ובספר שמות פרקים ה-יב חוזר הצירוף בו האל "מקשה את לב פרעה". הלב משמש במקרה זה כמקור הרצון, הדעת והמחשבה, בהקשיית לב פרעה, אלוהים גורם לו לסרב לדרישת השחרור של העבדים העבריים:
 |
...בֹּא אֶל-פּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ |
 |
| -- שמות י',א' | ||
בספר ירמיהו יז', ט' כתוב:
| "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא." | ||
כמו כן, מצוין שהאל הוא השופט אשר "חוקר" את לב האדם.
באותו אופן, במיתולוגיה המצרית, הלב נשקל במאזניים מול הנוצה של מאאת, שמסמלת את האמת במשפט המתים בספר המתים המצרי. באם הלב יימצא כבד מן הנוצה, האיש הנשפט יידון לסבל בגהנום, משום שליבו כבד מרוב חטאים. מצד שני, אם הלב נמצא קל מן הנוצה, בעל הלב נכנס לגן עדן.
[עריכה] במדע המוקדם ובפילוסופיה
פילוסופים ומדענים קלאסיים ומתקופת ימי הביניים, ובכללם אריסטו, החשיבו את הלב כמשכנם של החשיבה, ההגיון והרגש, ובכך דחקו את ערכו של המוח.
הרופא הרומאי גלנוס מיקם את משכן התאוות בכבד, את משכן ההגיון במוח והחשיב את הלב כמשכן הרגשות. בעוד זיהויו של גלן את הלב עם הרגשות הוצע כחלק מתאוריית מחזור הדם, הלב המשיך להיות מקור סמלי לרגשות האדם אפילו לאחר שהשערות אלו נדחו.
[עריכה] כצלמית (אייקון)
באומנות ובפולקלור האירופאי המסורתי, סמל הלב מצויר בצורה מעוצבת. צורה זו בדרך כלל צבועה אדום, המסמל דם או תשוקה ורגש חזק. צורת הלב וצורת היהלום הן שתי הצורות האדומות השולטות ברוב חפיסות הקלפים. הצורה מתקשרת במיוחד לשירה רומנטית; ניתן לראותה בדרך כלל על כרטיסי ברכה, על קופסאות ממתקים ועל מלאכות יד ביום ולנטיין ובט"ו באב כחלק מן התרבות הפופולרית כסמל לאהבה.
מושא התיאור של צורת ה"לב" המסורתית הוא נושא לוויכוח. דמיונה ללב האדם הוא מטושטש. יש הטוענים שהיא בעצם מתארת את לבה של הפרה, מראה מידי ונגיש יותר לרוב האנשים במאות הקודמות מאשר לב אמיתי של בן אדם. מכל מקום, למרות שלבבות של בקר יותר דומים לצורת הלב המופיעה בצלמית, הדמיון הוא זעום. הצורה אכן דומה ללב בעל שלושת החדרים של הצב, ולבלוטת הערמונית של האדם הזכר, אך הסבירות שהסמל צויר כשבלונה של אחד מאיברים אלו היא נמוכה מאוד.
צורת ה"לב" יכולה גם להחשב כמציגה סממנים של גוף הנקבה האנושי, כמו למשל הפות. הסמל המסמל "אישה" בכתב יתדות שומרי דומה מאוד לצורת הלב, ומאמינים שהוא תיאור ישיר של הערווה. אחרים יטענו שהלב דומה לצורת השדיים או לצורת העכוז של גוף נשי.
מקור אפשרי נוסף יכול להיות המטבעות של העיר היוונית הקדומה קירנה, חלקם מתארים את הזרעים או הפרי של הצמח סילפיום, שכעת בסכנת הכחדה. צורת הזרעים היא באופן מפורש צורת לב. עקב שימושו של הצמח כאמצעי מניעה צמחי עתיק או כסם הגורם להפלה, צורה זו נקשרת למיניות ולאהבה.
האמוטיקון השכיח ביותר לציון לב הוא 3>. ביוניקוד, סמל הלב הוא U+2665, ולכן ניתן ליצור אותו בHTML על ידי הקלדת ♥ או ♥, או על ידי קיום הישות ♥ ב-HTML. במספר גרסאות של מערכת ההפעלה חלונות, החזקת Alt ולחיצה על 3 הנמצא במקלדת המספרית הקטנה ייצרו ♥. מבחינה מתמטית, ספרה דמוית לב, המכונה קרדיואיד, מוצגת על ידי שירטוט גרף של (x2 + y2 − 1)3 = x2y3 או, בצורה קוטבית, r = 1 − sin(θ).
[עריכה] אני ♥
אני ♥ (נהגה כ"אני אוהב" או כ"אני לב") הוא ביטוי סלנג המשמש לציון אהבה או חיבה, לעתים הצירוף בעל קונוטציה לכך שההרגשה היא שטחית או ילדותית. זהו משחק שנבנה על הלוגו הקלאסי של מילטון גלייסר, I ♥ NY (נהגה כ"אני אוהב את ניו יורק"). בארצות הברית, הוא נכתב בדרך כלל על ידי תלמידי בתי ספר על מנת לציין "התאהבות" במישהו אחר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לֵב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבבות |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אייקונים של לבבות |
