ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
HTML – ויקיפדיה

HTML

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוגמה של מסמך HTML
דוגמה של מסמך HTML

HTML (ראשי תיבות של HyperText Markup Language) היא שפת תגיות (markup language) ליצירה ועיצוב עמודי אינטרנט המוגדרת כיישום SGML פשוט. HTML היא כיום תקן ברשת האינטרנט, וחוקיה מוגדרים על ידי ארגון תקינה בינלאומי, ה-W3C. הגרסה הנוכחית של התקן היא HTML 4.01.

ברוב המקרים קוד HTML יופיע בקובצי טקסט, המאוכסנים על שרתים המחוברים לרשת האינטרנט. קבצים אלו יכילו מלל פשוט, בתוספת סימונים - הוראות עבור הדפדפן בנוגע לאופן שבו יש להציג את הטקסט. בדומה לתקנים אחרים הקשורים בעולם האינטרנט, טכנולוגיות חדשות אשר היו מונעות על ידי הצמא של המשתמשים לחדשנות הקדימו בהרבה את גופי התקינה. כך נוצר מצב שבו גופי התקינה התאימו את עצמם לכללים שנקבעו בידי החברות שייצרו דפדפנים. כל חברה יצרה תקן עצמאי, שכלל בתוכו חידושים שטרם נכנסו לתקן הרשמי. במקרים אחדים W3C הכניסה את השינויים לתקן, בדיעבד, ובמקרים אחרים קבעה יישום שונה במקצת לאותן פונקציות. מצב זה גרם לכך שעד היום אתרים רבים כתובים בשפה שאינה תקנית, וזאת על אף שמזה מספר שנים לא הוכנסה טכנולוגיה חדשנית לתחום ה-HTML.

קובצי ה - HTML נשמרים בסיומות ".htm" ו-".html".

תוכן עניינים

[עריכה] גרסאות ה - HTML

מינואר 2000 החל לצאת הדור החדש של הHTML - הXHTML.

[עריכה] תגיות HTML

תפקיד התגיות הוא להשפיע על העיצוב והסידור של התוכן במסמך.

[עריכה] חלוקת התגיות

ניתן לחלק את התגיות לארבע קבוצות -

  1. תגיות מבניות המתארות את תפקיד המלל במסמך/ לדוגמה -
    <h1>כלבי ים</h1>
    
    פירושו עבור הדפדפן - הצג את המלל "כלב ים" ככותרת ראשית.
  2. תגיות תצוגה, כאלו שאינן שייכות למבנה המסמך, אלא לאופן שבו יוצגו חלקים ממנו. לדוגמה -
    <b>מודגש</b>
    
    יגרום לדפדפן להציג מלל מודגש. תגיות מסוג זה אינן חוקיות בגרסאות האחרונות של תקן HTML, ומומלץ להשתמש ב-CSS במקומן.
  3. קישורים, שתפקידם לקשר אובייקט במסמך למסמך אחר. לדוגמה -
    <a href="http://he.wikipedia.org">ויקיפדיה</a>
    
    יצור קישור כזה: ויקיפדיה.
  4. שיבוץ אובייקטים שונים שאינם מלל. לדוגמה:
    <img src="a.png">
    
    יציג את התמונה a.png בתוך המסמך.

[עריכה] מבנה התגיות

מבנה תגית ה-HTML מזכיר את מבנה התגית בXML.

מבנה של תגית עם תוכן שכתוב בתגית עצמה הוא:

<tag property="value" method>תוכן</tag>

התגית נפתחת תמיד ב<> שביניהם מופיע שם התגית (מה שהיה ה-tag במבנה), ולפעמים גם תכונות נוספות, באמצע מופיע התוכן (אם יש), וסוף התגית הוא </tag> רק שבמקום "tag" יש לכתוב את שם התגית.

במידה שתגית היא תגית שאין לה תגית סוגרת כגון תגיות input,img,br אז אין צורך להוסיף את הסימן / בסוף התגית. לדוגמה:

<br>

ניתן לחלק את התכונות הנוספות, שחלקן בגדר רשות ואת חלקן חובה לציין בתגיות מסוימות, לשתי קבוצות:

  • ה-property שמופיע במבנה, הוא בעל ערך (ה - value).
  • ה-method הוא תכונה בוליאנית, שערכה בעצם ציונה או אי-ציונה.

אפשר לציין יותר מתכונה אחת בתגית, בהתאם לתכונות הרלוונטיות לכל תגית.

מבנה של תגית חסרת תוכן שכתוב בתגית עצמה הוא:

<tag properties & methods>

* הערה: ה - "properties & methods" משמש רק כאן לקיצור של המאפיינים והשיטות, שנכתב עליהם לעיל. אין אפשרות להכניס "properties & methods" בדף ה - HTML עצמו.

[עריכה] חפיפה בין תגיות

ב - HTML, חשוב הקינון של התגיות (הסידור שלהן אחת בשנייה), ואם רוצים להכניס תגית בתוך תגית, צריך לעשות זאת ככה (וכדומה):

<strong><i>טקסט לדוגמה</i></strong>

אך לא ככה:

<strong><i>עוד טקסט לדוגמה</strong></i>

למעשה, צריך לדאוג שתגית שהתחילה בתוך תגית, תסתיים לפני שתגית-האב שלה (התגית שבה הוכנסה התגית) תסתיים.

[עריכה] מבנה מסמך ה - HTML

מבנה מסמך HTML בסיסי נראה כך:

<html>
 <head>
 <title>כותרת</title>
 </head>
 <body> (או: <frameset>
 תוכן הדף
 </body> (או: </frameset>)
</html>

תגית ה - html היא התגית הראשית, שבתוכה נכתב מסמך ה - HTML.

תגית ה - head היא התגית שמסמלת את ראש המסמך. בתגית זו מיועדת לכותרת דף ה-HTML, למידע כללי על הדף, וגם לחלק מהעיצובים והסקריפטים.

תגית ה - body היא התגית שמסמלת את גוף המסמך. בתגית זו מכניסים את תוכן המסמך.

במקום תגית ה - body, יכולה להיות התגית frameset, המשמשת להכנסת דפי אתרים אחרים לתוך דף מסוים ומיקומם בדף.

[עריכה] Doctype

לפי התקן, צריך לרשום בתחילת דף ה-HTML, עוד לפני תגית ה-HTML עצמה, הצהרה של גרסת ה-HTML של הדף. דוגמה למשפט כזה:

<!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01//EN" "http://www.w3.org/TR/html4/strict.dtd">

במרכאות הראשונות שב - Doctype, צריך לכתוב את גרסת ה-HTML של הדף לפי הקוד המתאים, ובמרכאות השניות כותבים את קובץ ה-DTD של הגרסה.

[עריכה] ישויות HTML

עמוד ראשי
ערך מורחב – ישויות HTML ו-XML#ישויות HTML

ישות HTML היא סימן טקסטי שלרוב אינו מופיע בא"ב של השפות השונות. מבנה של ישות HTML הוא כזה: &name; כאשר "name" הוא שם הישות.

קובץ הגדרות המסמך של HTML 4 מצהיר על 252 ישויות HTML, וכל דפדפן צריך לכבד את הישויות האלה, גם אם לא מצוין קובץ הגדרת המסמך(DTD) במסמך ה - HTML.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: HTML


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -