כלי טיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלי טיס הוא כל כלי תחבורה המסוגל לטוס באטמוספירה. נהוג לחלק את כלי הטיס לשתי קבוצות - כלי טיס קלים מן האוויר - כדור פורח, ספינת אוויר וכדומה, וכלי טיס כבדים מן האוויר - מטוסים בעלי כנף קבועה, מסוקים, דאונים וכדומה.

בזכות העובדה שכלי טיס אינם מושפעים מהתוואי הקרקעי מעליו הם חולפים והעובדה שהם מסוגלים לחצות יבשות וימים במהירות גבוהה במיוחד הם הפכו לכלי תחבורה נפוצים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית ההכרחית לקיומם. כיום מטוסים מהווים עורק תחבורה ראשי בין יבשות, מדינות וערים. כמו כן כלי טיס משמשים לחיזוי מזג אוויר, צילום מהאוויר, ספורט, פנאי ועוד. בהיבט הצבאי כלי טיס משמשים למשימות תקיפה, סיור, צילום, שינוע כוחות וציוד, לוחמה אלקטרונית, הצנחה ועוד.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 פיתוח כלי טיס 1.1.1 עד האחים רייט 1.1.2 האחים רייט 1.1.3 אחרי האחים רייט

[עריכה] היסטוריה

מאז ומתמיד, שאפו בני האדם להידמות לציפורים ולעוף באופן חופשי בשמיים, אך יצירת כלי טיס שמיש התאפשרה רק בעת החדשה. הראשון עליו ידוע שהציע תכנון מעשי לכלי טיס היה לאונרדו דה וינצ'י שתכנן במאה ה-15 את הדאון הראשון וכן כלי טיס דמוי מסוק. כמו רבות מהמצאותיו האחרות, לאונרדו מעולם לא יישם את התוכניות והן יושמו רק במאה ה-20 לאחר שכבר נבנו כלי טיס רבים אחרים. הדאון שתוכנן אכן טס, אך המסוק לא היה מסוגל להמריא.

[עריכה] פיתוח כלי טיס

[עריכה] עד האחים רייט

הטיסה המאוישת המתועדת הראשונה נערכה בפריז בשנת 1783; כלי הטיס היה בלון אוויר חם שהוזן באמצעות שריפת עצים, הבלון לא היה ניתן לשליטה ונסחף עם הרוח למרחק של כשמונה ק"מ. כלי הטיס הראשון שהיה ניתן לשליטה ותמרון עלה לאוויר בשנת 1852 וטס למרחק של כ-25 ק"מ. בהמשך המאה ה-19 נעשו ניסיונות נוספים בכלי טיס הקלים מן האוויר כדוגמת כדורים פורחים וספינות אוויר שמולאו בגזים קלים דוגמת הליום ומימן.

עד לפיתוח כלי טיס יעיל קמו חלוצי טיסה שונים, חלקם שילמו על ניסיון הטיס בחייהם. להלן מספר דוגמאות:

1. סר הירם מקסים, ממציא מכונת היריה, ערך ניסיונות בכוח הקיטור. ב-31 ביולי 1894 בנה מטוס ענקי (באורך 130 רגל) אשר נע על שתי מסילות בכוח שני מנועי קיטור בני 180 כוח סוס כל אחד. המטוס התרומם מעט לאוויר אך לאחר שניות ספורות נפל ונהרס. בנס ניצל הממציא ללא פגע אך אחד המפעילים נפצע בראשו.
2. החלוץ הראשון שערך ניסויים במנועי דלק, שהומצאו רק שנים ספורות קודם לאחים רייט, היה פרופסור סמואל לנגלי. בזמן ההמראה הסתבך משהו במכונה והטייס (פרופסור אחר) טבע. לאחר ניסיון זה הפסיק משרד המלחמה של ארצות הברית לממן את ניסיונות האנשים המעופפים אותם מימן קודם לכן.
3. אחד הממציאים היותר חשובים היה אוטו לילינטל הגרמני. לילנטל ניסה לעבוד על פי עיקרון מעוף הציפורים אך לא על משק כנפיים. הוא בנה כנפיים קבועות (שלא זזות) לשם דאייה באוויר כמו השחף והחסידה. בשנת 1896 מת לילנטל מפצעיו אחרי התרסקות בדאייה.

[עריכה] האחים רייט

הטיסה הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר התקיימה ב־17 בדצמבר 1903 על ידי האחים רייט. האחים ביצעו ארבע טיסות באותו היום, הראשונה למרחק של 37 מטר ב־12 שניות, והרביעית (והמוצלחת מכולן) למרחק של 279 מטר ב־59 שניות.

[עריכה] אחרי האחים רייט

המסוק הראשון שתועד כשהוא מצליח לנתק מגע עם הקרקע הוטס בצרפת ב-1907, עם זאת המסוק הפרקטי הראשון נבנה בגרמניה רק ב-1936.

הקריירה הצבאית של כלי הטיס החלה במלחמת העולם הראשונה, בה לקחו חלק מטוסים שהותקנו בהם מכונות ירייה ששימשו לסיוע לכוחות קרקע ולקרבות אוויר. במהלך מלחמת העולם השנייה המטוסים כבר שימשו כמערך משמעותי, ובנוסף לתפקידים שמילאו במלחמת העולם הראשונה החלו להטיל פצצות ומילאו תפקיד של "ארטילריה מעופפת".

מטוס הסילון הראשון היה ה-Heinkel He 178 הגרמני שביצע את טיסתו הראשונה כבר ב-1939. מטוס הקרב הסילוני הראשון היה המסרשמיט Me-262 הגרמני שנכנס לפעולה מבצעית רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.

כלי טיס חמקניים (שאינם מופיעים על צג המכ"ם) פותחו בארצות הברית במהלך המלחמה הקרה ונחשפו רק לקראת סוף המאה ה-20.