חוגי סיירות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוגי הסיירות (חג"ס) הם ארגוני נוער ישראלי המקנים מיומנויות סיור ומיומניות אישיות אחרות באמצעות הכרת הארץ (בעיקר דרך הרגלים).
חוגי הסיירות הוקמו באמצע שנות ה-70 על ידי האגודה ע"ש אורי מימון, אך זמן קצר לאחר מכן חברו לחברה להגנת הטבע. בשנת 1997, פוצל הארגון בעקבות מחלוקות אידאולוגיות שונות ובעיות כלכליות, וכיום ישנם חוגי סיירות של "החברה להגנת הטבע", וחוגי סירות של "הקרן הקיימת לישראל" ע"ש "אורי מימון". חוגי הסיירות מיועדים לחניכים מכיתה ה' עד י"ב, אך מפעילים גם "חוגי טבע" המיועדים לילדים צעירים יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
חוגי הסיירות הוקמו כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון, שנפל במלחמת יום הכיפורים. מימון, יליד חיפה, היה בוגר בית הספר הריאלי וחניך תנועת הצופים. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל המוצנח, היה חבר גרעין בקיבוץ חצרים ובתום שירותו התנדב בעיירת הפיתוח ירוחם כמדריך נוער. בהמשך, ובמקביל ללימודיו באוניברסיטה, עבד במשרד החינוך כרכז פעילות תרבותית בעיירות הפיתוח ומאוחר יותר שימש כעוזרו האישי של מנכ"ל משרד החינוך אלעד פלד.
בניגוד לתנועות נוער אחרות, בחוגי הסיירות ניתנת עצמאות כמעט מלאה לחניכים מגיל צעיר יחסית וחופש הפעולה שלהם בטיולים גדול מאוד. החניכים רוכשים מיומנות בהדלקת אש ובבישול מזון בשטח באופן עצמאי, בניווט ובשלל כישורי שדה אחרים. הדברים נלמדים באופן פעיל ובלתי אמצעי תוך כדי התנסות אישית וקבוצתית.
[עריכה] הפילוג בין האגודה ע"ש אורי מיימון ובין החברה להגנת הטבע
הפיצול בין האגודה ע"ש אורי מימון לחברה להגנת הטבע התרחש בקיץ 1997 על רקע אידאולוגי וכספי. יש הטוענים כי עו"ד דרור חוטר ישי (מראשי האגודה), שהיה מעוניין בארגון ירוק לצדו (עקב מעורבותו בכביש חוצה ישראל), שכנע את צוות חוגי הסיירות לפרוש מן החברה להגנת הטבע ולהקים חוגים עצמאיים. לצוות המדריכים והרכזים הובטחו תנאים טובים יותר ושכר גבוה יותר. בפועל לא ניתן שכר גבוה יותר אלא אף נמוך במעט מן השכר ששילמה החברה להגנת הטבע.
הסבר אחר לפילוג הוא חוסר שביעות הרצון של הרכזים והמדריכים מסדר העדיפויות של "החברה להגנת הטבע" שהעדיפה מאבקים ירוקים על פני חינוך נוער. בין היתר נטען כי החברה להגנת הטבע השתמשה בתקציבים של "חוגי הסיירות" (בין אם נאספו מהורי החניכים ובין אם התקבלו על ידי משרד החינוך או המועצות המקומיות בהן פעלו החוגים) לטובת מאבקיה הירוקים. העדפה זו של החברה הביאה למצוקה תקציבית קשה ולבסוף גם להחלטה של ראשי החוגים וראשי האגודה ע"ש אורי מיימון לפרוש מן החברה להגנת הטבע.
בתחילה הפעילה האגודה את חוגיה באופן עצמאי אך לאחר כשנה עקב קשיים תקציבים נכנסה האגודה לשותפות עם הקק"ל, אשר היה מעוניין בארגון נוער משלו (באותה תקופה התקיים ארגון בשם "נוער קק"ל", אך היא הייתה קטנה למדי). שותפות זו עוררה תרעומת בקרב חלק מאנשי חוגי הסיירות, שכן הקק"ל לא נתפס כ"ארגון ירוק".
הפיצול פגע קשות בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע. החברה להגנת הטבע אמנם הצליחה לשקם את מערכת החוגים שלה אך לא באותה רמה שהייתה קיימת טרום קיץ 1997. הפיצול פגע גם באגודה מכיוון שאלה לא הצליחו להגדיל את כמות החניכים. כיום המצב הוא שבקק"ל יש כמות דומה של חניכים לזו שבחברה להגנת הטבע. בשנים האחרונות מתנהל מו"מ לאיחוד אך זה טרם נשא פירות כלשהם.
[עריכה] מטרות חוגי הסיירות
- הנחלת אהבת הארץ והכרתה דרך טיולים.
- חינוך לשמירת טבע ואיכות הסביבה והכרה בצורך ההולך וגובר לשמור עליהם.
- הענקת כלים שיאפשרו לחניכים להפוך למטיילים עצמאיים.
- חינוך לציונות ולמעורבות בחברה הישראלית.
- הקניית כישורים חיים ויכולות בין-אישיות.
- סיוע בקליטת עולים.
- גיבוש חברתי בין חברי הקבוצה וקבלת השונה.
כמו תנועות נוער רבות מאז המאה ה־19, גם חוגי הסיירות נועדו לאמן את החניכים בהישרדות בתנאי שדה. דרך התמודדות עם אתגרים כמו יכולת התמצאות, התגברות על מכשולים, עבודת צוות והכרה במגבלות, יכולים החניכים לפתח מיומנויות מנהיגות, הובלה, אחריות, אכפתיות, יוזמה ועצמאות.
חוגי הסיירות מצהירים שהם פועלים למען שמירה על ערכי הטבע והנוף והדאגה לאיכות הסביבה. בין השאר מקיימים החוגים פעילויות מיחזור וניקיון חופים ונחלים, וגם משתפים פעולה עם ארגונים סביבתיים בשימור הטבע.
[עריכה] מבנה החוגים
הפעילות בחוגים מיועדת לחניכים בכיתות ה' עד י"ב. החניכים נפגשים אחת לשבוע בקבוצות גילאיות, ופעם בחודש מטיילים. בטיולים ובמחנות מועברים תכנים שמטרתם הכרות עם אזור הטיול על המיוחד בו, כמו הגאולוגיה, הבוטניקה, הזואולוגיה, האקולוגיה וההיסטוריה של האזור. כמו כן לומדים החניכים תכנים הקשורים למיומנויות סיירות כגון ניווט, מעבר מכשולים, שדאות, והישרדות.
מלבד פעולות עצמאיות של קבוצות חוגי סיירות לשמירה על הטבע כגון בניקיון חופים, חניכי חוגי הסיירות ובמיוחד הבוגרים יותר באים במגע עם הציבור הרחב בפעילות החוגים. בחלק גדול מההפנינגים לשמירה על הטבע שמארגנת החברה להגנת הטבע החניכים לוקחים חלק פעיל בארגון המקום, הפעלת פינות יצירה, הסברה ואף בישולי שדה.
מרבית המדריכים בחוגים, ובייחוד אלה המדריכים קבוצות בוגרות יותר, הינם מדריכים בוגרים (סטודנטים ברובם). דבר זה תורם להעלאת הרמה המקצועית בחוגים (כך לדוגמה, לחלק ניכר מן המדריכים יש רקע בבוטניקה, זואולוגיה, גאולוגיה, הוראת דרך וכו', ורבים הם בוגרי יחידות-שדה בצה"ל). מסיבה זו אין החוגים מוכרים בתור תנועת נוער, הם אינם מקבלים כספים ממשלתיים אשר תנועות הנוער האחרות מקבלות, והעלות לפעולות ולטיולים יותר גבוהה.
חניכים מכיתה י' יכולים לעבור מיונים וקורס הכשרה, הכוללים קורסים בבוטניקה, זיאולוגיה, מתודיקה, גאולוגיה, היסטוריה, ובנוסף הם עוברים גם סדנת שטח, סדנת הישרדות בתנאים קשים, ולהיעשות מדריכים של חניכים צעירים יותר. חניכים בוגרים שסיימו את לימודיהם בתיכון יכולים לדחות בשנה את גיוסם לצבא ולהצטרף למסלולי המשך: שנת שירות או גרעינים המוצבים בישובים שונים ברחבי הארץ ותורמים לקהילה בדרכים שונות: שיעורי טבע והעשרה בבתי ספר, עבודה עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ועוד, זאת בנוסף להדרכת קבוצות ילדים באופן הרגיל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
כללי: ארץ ישראל · ידיעת ארץ ישראל · מחקר אזור בארץ ישראל תחומי מדע: היסטוריה · גאוגרפיה · גאולוגיה · אקלים · החי · הצומח · הצפרות בישראל תחומי הפעילות: לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה · של"ח וידיעת הארץ · סדרות חינוך · לימודי ארץ ישראל · חוגי סיירות מוסדות: המרכז למיפוי ישראל · רשות העתיקות · רשות הטבע והגנים · המועצה לשימור מבנים · החברה להגנת הטבע · יד יצחק בן צבי · מכון אבשלום · בתי ספר שדה · שביל ישראל · החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · הקרן לחקר ארץ ישראל · מכון ישראלי לארכאולוגיה חוקרי ארץ ישראל: בנימין מטודלה · אשתורי הפרחי · אברהם משה לונץ · אברהם יעקב ברוור · זאב וילנאי · יוסף ברסלבי · שמריהו גוטמן · צבי אילן · אורי דביר · ספי בן יוסף · מורה דרך ספרי יסוד: מדריך ארץ ישראל · אנציקלופדיה אריאל · מדריך ישראל · כל ארץ ישראל · אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל |
|