מחקר אזור בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ערך פטפטני. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מחקר אזור בארץ-ישראל עוסק באיסוף מידע רב-תחומי על אזור מוגדר. המידע הנאסף מתייחס לתחומים הבאים: היסטוריה, גאולוגיה, אקלים, בעלי חיים, צומח אדם, סביבה ועוד. האזור מוגדר על ידי גוף המרכז מחקרים כמו מוסד אקדמי או מוסד חינוכי. המטרה היא לקבל תמונה כללית על האזור מנקודת מבט של ידיעת ארץ ישראל.

תוכן עניינים 1 תולדות המחקרים האזוריים 2 פריחה מחודשת של מחקרים אזוריים 3 הערות שוליים 4 קישורים חיצוניים 5 לקריאה נוספת

[עריכה] תולדות המחקרים האזוריים

החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה החלה בכנסים למחקר אזור בארץ ישראל, שבהם לפני הצהרים יצאו המשתתפים לסיורים מודרכים באזור, אל אתרים ארכאולוגיים שבהם בוצעו חפירות בשנים שקדמו, ובשעות הערב הארכאולוגים הירצו על מהלך החפירות ועל הממצאים באתרים הללו. מבחר הסיורים היה כזה שלא ניתן היה להשתתף אלא רק בחלק מהם, ולכן הקיימו כנסים דומים באותו אזור כעבור שנים אחדות. כנסים אחדים היו באזור הגליל ובאזור ירושלים. כינוס מיוחד נערך על סיפון אנייה שעגנה בערי נמל באגן הים התיכון: בקפריסין, טורקיה, יוון, דרום איטליה ומלטה.

הכנס הראשון של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה התקיים במהלך חודש תשרי תש"ד (1943), במלאות שלושים שנה ליסוד החברה, והשתתפו בו 250 איש, במשך ארבעה ימים. בסיומו של הכנס, יצאה לאור חוברת הכנס. ^[1]

דוגמאות לכנסים אשר בסופם פורסם קובץ מאמרים אזוריים היו: ביהודה וירושלים (תשי"ז), בקעת בית שאן (תשכ"ב), אילת (תשכ"ג), כל ארץ נפתלי (תשכ"ד), מערבו של הגליל (תשכ"ה), ירושלים לדורותיה (תשכ"ט), ארץ השומרון (תשל"ד).

החברה להגנת הטבע נהגה לערוך כינוסים דומים. תוכנית הסיורים הייתה מקיפה יותר וכללה, מלבד ארכאולוגיה, גם גאולוגיה וביולוגיה. עקב הגילאיים הצעירים של המשתתפים, חלק מהסיורים בוצעו רגלית. אך העקרון נשמר בכל מקרה: מיקום מרכזי של איכסון - בית ספר שדה אחד או שנים, בהתאם למספר המשתתפים, בשעות היום סיורים ובשעות הערב הרצאות. בתום הכנס יצא חוברת הרצאות אשר כללה את החומר אשר הוצג לבאי הכנס.

אזור פופולרי לכינוסים היה מדבר יהודה, בו נערכו 12 כינוסים. אחד הפרסומים שיצא בעקבות הכנס וזכה להדפסות חוזרות עקב הפופולריות שלו היה של צבי אילן על מדבר יהודה וים המלח. היו גם כינוסים בולטים באזורים אלה: הגולן, חצי האי סיני, הנגב, ירושלים ויהודה, בקעת הירדן ועוד.

יד יצחק בן צבי קיים את רוב הכינוסים ב"צריף העץ" של "יד יצחק בן צבי". הכינוסים התרכזו בירושלים לדורותיה, כאשר כל כנס עסק באתרים מתקופה מסוימת. המתכונת הייתה קצת שונה: 2-3 ימי הרצאות ויום סיור מרוכז. סיורים דומים נערכו גם באזורים אחרים של הארץ.

[עריכה] פריחה מחודשת של מחקרים אזוריים

ד"ר יוסי שפנייר, מרצה בכיר בנושא "ידיעת ארץ ישראל" במכללות למורים בארץ הציג את התופעה של קיום כנסים העוסקים במחקרי עומק על אזורים ספציפיים מצומצמים ומוגדרים:

1. מחקרי יהודה ושומרון מטעם מכללת יהודה ושומרון באריאל אשר קיימה עד כה שישה עשר כנסים. הכנסים עוסקים במגוון נושאים הקשורים באזור יו"ש: ארכאולוגיה, גאוגרפיה, התיישבות, אקלים, גאולוגיה תיירות ועוד. דגם זה הפך למקור לחיקוי במחקרים אזוריים אחרים.
2. חידושים בחקר ירושלים – כנסים אלה עוסקים בחידושים בירושלים בהיבטים ארכאולוגיים בעיקרם אך גם בתחומים היסטוריים ותרבותיים אחרים. המרכז העומד מאחורי כנסים אלה הוא מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים שבמחלקה ללימודי-ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. הנושאים הם בדרך כלל נושאי ירושלים הקדומה של ימי המקרא, בית שני משנה ותלמוד, אך לא רק הם.
3. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה – בעיר דוד מתקיימים כנסים מחקריים שחשפו לקהל הרחב את המידע על המתחדש בנושא עיר דוד בכלל, והחפירות והחידושים הנערכים במקום בפרט.
4. מלח הארץ - הוא שם של כתב עת היוצא בצמוד לכנס מחקרי העוסק בים המלח וסביבתו. הכנס, כמו גם כתב העת, עוסק בהיבטים מגוונים של חקר ים המלח, בנושאי גאולוגיה ולימנולוגיה ובניצול משאבי המלח על ידי גורמים שונים לאורך ההיסטוריה עד לימינו אלה. ייחודו של האזור הוא באקלים המיוחד באזור ועל תופעות טבע ייחודיות הנגרמות כתוצאה מנסיגת הים. כמובן, גם חידושים ארכאולוגיים המתגלים בסביבה זו.
5. ספר המדבר בארץ ישראל – מחקר המדבר ופרסומו התפתח לאורך שנים רבות בכתב העת של מדרשת שדה בוקר, "סביבות". עם התפתחות המחקר וההתמקצעות האזורית ראו חברי מרכז סיור ולימוד בסוסיא שיש מקום למיקוד ופיתוח מחקר אזורי סביב ספר המדבר. בכנסים הנערכים בחג החנוכה בבית ספר שדה נסקרים נושאים מגוונים הקשורים בתרבות הספר.
6. מחקרי גולן – המכון לחקר הגולן שמקדיש כבר שנים את פועלו לחקר אזור הגולן. המכון הוציא ספר ראשון המסכם תחומי מחקר מגוונים: האדם בעבר – על הדולמנים, על צפון עבר הירדן בימי הבית השני, האדם כיום – מהרמה הסורית לרמת הגולן, פיתוח תיירות, התפתחות קצרין, חקלאות, נוף וטבע ולקניזם, תהליכי בליה של טוף, ניצול אנרגית הרוח בגולן להפקת חשמל, מפעלי המים בגולן וענייני שמירת טבע בהיבט על הצבאים בצפון הארץ.

לדעת שפנייר: "כתבי העת הללו מייצגים שדה מחקר פעיל בשטח. הם אינם מבית יוצר אחד, ולכן גם אופיים המקצועי והתוכני שונה וכן המיקוד שלהם. לאורך השנים ניתן להבחין בהתקדמות ובשיפור ברמת המחקר בקבצים השונים, גם בהיבט התוכני הנובע מידיעות רבות היקף הקיימות כיום לעומת ראשית הדרך".

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ש' יבין, הכינוס הראשון לידיעת הארץ, ירושלים, סוכות תש"ד, ירושלים תשכ"ח.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יוסי שפנייר, מחקרים אזוריים בארץ ישראל – תמונת מצב, שיח שדה - כתב עת למקום, סביבה ויהדות

[עריכה] לקריאה נוספת

• יהושע בן אריה, התפתחות לימוד ידיעת ארץ-ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת המדינה), קתדרה, 100 (תשס"א), עמ' 338-305 .
• יצחק קונפורטי, זמן עבר-ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הלאומי,יד בן צבי, ירושלים תשס"ו - עמ' 122-113

קובצי מחקר אזוריים:

• אילת והערבה, (עורכים): יוסף אבירם, הלל גבע, רודולף כהן, זאב משל, אפרים שטרן, בשיתוף עם רשות העתיקות, 1995 -

קובץ הרצאות שהושמעו בכינוסים לידיעת הארץ של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אשר נערכו באילת בשנים 1962 ו-1991.

• מדבר יהודה וים המלח, צבי אילן (עורך), קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע תל אביב
• א' שמואלי, י' גורדוס, ארץ הנגב, אדם ומידבר, תל אביב תשל"ט.
• א' שמואלי, א' סופר, נ' קליאוט, ארצות הגליל, ירושלים 1983
• א' דגני, ד' גרוסמן, א' שמואלי, השרון, בין ירקון לכרמל, תל אביב תש"ן. פרסום זה יצא דרך סדרת הפרסומים ארץ שהיו קשורים עם אוניברסיטת תל אביב.