זביד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 14°11′43″N 43°19′0″E}

העיר ההיסטורית של זביד
אתר מורשת עולמית
מסגד בזביד
מדינה	תימן
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 2, 4, 6

זביד (ערבית زبيد) היא עיר בת כ-20,000 תושבים בדרומו של מחוז אל חודיידה במערב תימן. העיר הקרויה על שם הואדי הסמוך, היא אחת הערים העתיקות במדינה, ושימשה כבירתה בין המאה ה-13 והמאה ה-15 וכמרכז בעולם הערבי והמוסלמי. בשנת 1993 הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2000 הוספה לבקשת ממשלת תימן אל רשימת האתרים בסיכון, וזאת בשל שימור לקוי והריסת 40% מבתיה העתיקים ובניית בתי בטון תחתיהם. כיום העיר נמצאת בשוליים התרבותיים והכלכליים של המדינה, וזוהר העבר אינו ניכר בה על נקלה.

[עריכה] היסטוריה

העיר שוכנת על משטח מורם במרכזו של אזור חקלאי פורה. מועד יסודה המדויק של העיר אינו ידוע בוודות, אבל בשנת 631 כהשלטון המוסלמי באזור התבסס, היא הייתה לבירת מחוז. היא התפתחה בתקופתו של מייסד השושלת הזיידית החל בשנת 820, והוא העניק לה את תורתה המעגלית, ביצר אותה והקים מערכות שסיפקו לה מים. המסגד הגדול בעיר נבנה בשנים אלה ומסגד אלאסליר הקיים הורחב. למרות שזביד חרבה בשתי הזדמנויות בידי קנאים דתיים היא נבנתה בכל פעם מחדש. במאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 העיר הצטמצמה בגודלה, וחלק מביצוריה והארמון שהיה בה נהרסו.

עם סיפוחה של תימן לאימפריה של צלאח א-דין ב-1173 התבססה בה שליטי השושלת הרסולית אשר היו למושליה ולאחר מכן לשליטיה. אלה קבעו את בירתם בזביד, ומ-1216 ועד 1429 קידמו את החינוך הדתי ואת המחקר במדינה, והקימו בתי ספר, מדרסות, מעונות ומבנים קשורים. מתוך 62 מדרסות שהוקמו בעיר, 22 עדיין פעילות. עוד הקימו הרסולים ארמונות לעצמם והרחיבו את מבני הציבור הקיימים בעיר.

באמצע המאה ה-15 איבדה העיר את מרכזיותה השלטונית אך המשיכה והתקיימה כמרכז לימודי. עם השתלטות האימפריה העות'מאנית על תימן ב-1538, איבדה העיר את חשיבותה וצנעא ירשה את מקומה.

[עריכה] העיר

רחוב מוזנח בעיר

צורתה של העיר היא אליפטית ושטחה כ-135 הקאטר. רשת צפופה של רחובות וסמטאות צרים, חלקם ברוחב של 2 מטר בלבד, מרשתת את העיר, ואלה מתרחבים מידי פעם לכיכרות קטנות. רחובות רחבים יותר מקיפים את מרכזה של העיר, עדות לתוואי קווי ההגנה הקודמים של העיר. הכיכר הגדולה היחידה שוכנת בסמוך למצודה שבמזרח העיר. המסגד הראשון בזביד, מסגד אלאסליר, ניצב בליבה של העיר וככל הנראה הוקם במקום פולחן קודם. המסגד הגדול שוכן במערבה של זביד והשוק משתרע בין שני המסגדים. בעיר 86 מסגדים, רובם פשוטים, והם בנוים מלבנים ומצופים במעטפת סטוקו לבנה.

הבתים ערוכים סביב חצרות מרכזיות שבפינותיהם בארות, מטבחים, מתקני רחצה ושירותים. החצרות נבדלות מהרחוב בחומות גבוהה, והיחידה המשפחתית מתבססת על חדר מלבני המכונה "מורבע". בתי העשירים מכילים מספר חדרים, נישאים לגובה של שתיים או שלוש קומות וחזיתותיהם מעוטרות.