ויליאם איש אוקאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם איש אוקאם (בסביבות 1285 – 1349) היה נזיר פרנציסקני ופילוסוף אנגלי, מאוקאם, כפר קטן ליד סורי שבדרום אנגליה. ויליאם הקדיש עצמו לחיים של עוני קיצוני ומינימליסטיות. הוא היה מראשוני הנומינליזם, ויש המחשיבים אותו כאבי האפיסטמולוגיה המודרנית והפילוסופיה המודרנית ככלל, מכיוון שהוא טען כי רק הפרטים הם שקיימים, בניגוד לכללים האוניברסליים או הצורות, וכי כל הכללים האוניברסליים הם תוצאה של הפשטה של הפרטים, שנעשית על ידי המוח האנושי, ואין להם קיום מחוץ למחשבה. אוקאם נחשב גם כאחד מהלוגיקנים הגדולים של כל הזמנים.

ויליאם איש אוקאם דגל ב"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר בצמצום מספר הישויות. רעיון זה, המוכר כיום בשם "תערו של אוקאם", מצא את מקומו במגוון שימושים פילוסופיים ומדעיים. ויליאם איש אוקאם נתן גם את הכלים לבחירת אותן ישויות כאשר כתב: "אין צורך להניח דבר בלא שניתנה לכך סיבה, אלא אם כן הוא ברור מאליו, או ידוע מהניסיון, או שהוכחתו ניתנת מכוח סמכותם של ספרי הקודש".

ויליאם איש אוקאם נקרא לאביניון על ידי האפיפיור יוחנן ה-22 ב־1324 והואשם בכפירה. הוא נשאר שם ארבע שנים תחת מעצר בית למעשה, בזמן שהוראתו וכתיבתו נחקרה. בתקופה זו, לבקשת האח מיכאל מססנה, ראש המסדר הפרציסקני, חקר ויליאם איש אוקאם את הוויכוח בין האפיפיור לבין הפרנציסקנים לגבי הדוקטרינה של עוני השליחים, נקודה שהייתה מרכזית לדוקטרינה הפרנציסקנית אך האפיפיורות התנגדה לה. אוקאם הגיע למסקנה כי האפיפיור המכהן הוא כופר, עמדה שהוא ניסח בכתב. לפני שהגיעו למסקנה לגבי מעמדה של הפילוסופיה שלו, ברח ויליאם איש אוקאם מאביניון ב־26 במאי 1328, יחד עם מיכאל מססנה ועוד כמה נזירים. הם ביקשו את הגנתו של לואי הרביעי בבוואריה. לא ידוע אם הוא הוחרם לאחר הביקורת שהעביר על האפיפיור.

את שארית חייו העביר ויליאם איש אוקאם בכתיבה על עניינים פוליטיים ועל היחס בין הסמכויות והזכויות של הרשויות הרוחניות והארציות. הוא מת במנזר במינכן שבבווריה, כיום בגרמניה.