דוכיפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בציפור. אם התכוונתם לגדוד בחטיבת כפיר הקרוי על שמו, ראו דוכיפת (94).

דוכיפת
מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דוכיפתאים
משפחה:	דוכיפתיים
סוג:	דוכיפת
מין:	דוכיפת
שם מדעי
Upupa epops

דוכיפת (שם מדעי: Upupa epops), מין יחיד בסוגו (Upupa) ובמשפחת הדוכיפתיים. אורכה כ-26-30 ס"מ, מוטת כנפיה 42-46 ס"מ. לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות המזדקרות בזמן מעופה. רגליה קצרות וכנפיה גדולות. מקורה ארוך, דק ומחודד. משקלה 46-70 גרם.

הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה ומקייצת, מצויה בעיקר במישור החוף ותפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות במדינה. היא ניזונה מחרקים, זחלים ותולעים. מכיוון שלשונה מנוונת היא אוכלת את טרפה על ידי זריקתו לאוויר ובליעתו בעת שהוא נופל אל תוך פיה.

הדוכיפת בונה את קנה לא על העצים והצמרות, אלא במקומות נמוכים, חורים ושקעים בגובה פני הקרקע. היא ממעטת מאוד לעמוד על עצים או על שיחים. הדוכיפת משמיעה קולות קריאה רמים, מעין "הופופ" או "הודהוד", ואמנם שמה בערבית מדוברת הוא "הודהוד". הקולות מושמעים בעיקר על ידי הזכרים למשיכת נקבות, ההבדלים בין זכרים הם בעיקר באורך הצליל. תדירות השירה יורדת לאחר ההטלה ופרט למשיכת בת זוג הקריאה משמשת בעיקר לחדש קשר שנותק עם בת הזוג ^[1]. נמצא כי נקבות נמשכות יותר לשירת זכרים הבנויה מ"בתים" ארוכים יותר. ^[2]

תוכן עניינים 1 תפוצת התת-מינים 2 זיהוי ואטימולוגיה 3 תרבות 4 גלריה 5 הערות שוליים 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] תפוצת התת-מינים

• Upupa epops africana - מרכז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עד קניה
• Upupa epops ceylonensis - פקיסטן, הודו וסרי לנקה
• Upupa epops epops - צפון מערב אפריקה, האיים הקנריים, אירופה עד מרכז רוסיה, צפון מערב סין וצפון מערב הודו.
• Upupa epops longirostris - בנגלדש, הודו-סין וחלקים מחצי-האי המלאי.
• Upupa epops major - מצרים, צפון סודאן ומזרח צ'אד.
• Upupa epops marginata - מדגסקר
• Upupa epops senegalensis - אלג'יר, סנגל, אתיופיה וסומליה.
• Upupa epops saturata - רוסיה, יפן, סין וטיבט
• Upupa epops waibeli - קמרון, צפון הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוגנדה וקניה.

[עריכה] זיהוי ואטימולוגיה

• בתורה מוזכרת הדוכיפת בין העופות הטמאים:

	וְאֶת-אֵלֶה תְשַקְצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶקֶץ הֵם: אֶת-הַנֶשֶר, וְאֵת הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת, וְאֶת-הָעֲטַלֵף
-- ויקרא יא

.

תרגומי התורה ללועזית מתרגמים את "דוכיפת" שבתורה - למילה הלועזית המקבילה אשר מורה על העוף המוכר בימינו כדוכיפת. למשל:

• תרגום אונקלוס (מלפני כאלפיים שנה) לארמית: "נגר טורא". באשר לזיהוי של "נגר טורא":

במסכת גטין (דף ס"ח עמוד ב) מציין התלמוד (מלפני כ-1500 שנה) כי "נגר טורא" הוא תרגום אונקלוס של "תרנגול-הבר"; מעין זה, בפירושו של רש"י (מלפני כאלף שנה) לתלמוד - מתורגמת המילה דוכיפת (שבמסכת חולין דף ס"ג עמוד א) לצרפתית עתיקה: "והוא עוף גדול כתרנגול וקורין [=וקוראים] לו: פאו"ן שלביי"א", שמובנו המילולי: טווס-הבר. באשר לזיהוי של תרנגול (טווס) הבר:

בפירוש רש"י לתורה מתפרשת המילה דוכיפת (שבספר ויקרא): "תרנגול הבר [...] ובלע"ז הרופ"א"; מסתבר שבדפוסים חל שיבוש, וצריך להיות: "הפופ"א", מונח בצרפתית עתיקה המורה על העוף המוכר בימינו בתור דוכיפת.

• תרגום השבעים (מלפני יותר מאלפיים שנה) ליוונית: "εποπα".
• תרגום הרב סעדיה גאון (מלפני כאלף שנה) לערבית יהודית, כמו גם במסורות התרגום של יהודי-המזרח לערבית יהודית: "הֻדְהֻד".
• תרגום התורה של יהודי האי ג'רבה - הוא למילה הברברית המקבילה: "שִיבּוּבּוּכּ".

במסכת חולין (דף ס"ג עמוד א) ניתנת אטימולוגיה מסורתית, אשר אף כוללת סימן זהוי, עבור הדוכיפת: "אמר רב יהודה: דוכיפת - שֶהוֹדוֹ כָפוּת". לפי רש"י - "הוֹדוֹ כּפוּת" פירושו ש: "כרבולתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש, וכפותה שם, והוא עוף גדול כתרנגול^[3]"; מעין זה בפירושו לתורה הוא מציין על המילה דוכיפת: "תרנגול הבר וכרבולתו כפולה".

[עריכה] תרבות

• הגמרא מייחסת לדוכיפת את הבאת אבן השמיר לבניין בית המקדש.

• הדוכיפת מופיעה באגדות שלמה המלך כמי שמגלה לו על דבר ממלכת שבא:

	באותה שעה נתבקש תרנגול הבר בין העופות ולא נמצא, וציוה המלך להביאו בכעס וביקש ליסרו. ענה תרנגול הבר ואמר לו: שמע אדוני מלך הארץ ויבואו דברי באזניך...אמרתי אשוט בעולם כולו ואראה אם יש מדינה או ממשלה שאינה נשמעת לאדוני המלך. הסתכלתי וראיתי מדינה אחת, עיר קיטור שמה בארץ מזרח. עפרה יקר מזהב וכספה בחוצות כזבל ואילנות מבראשית שם נטועים...
-- ספר האגדה, עפ"י תרגום שני ומדרש משלי

• הסיפור "מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה" של ביאליק מספר על שלמה המלך שמעניק ציצת זהב לדוכיפת כגמול על הצלתו מחום השמש ^[4]

"ואם העולם יתהפך, שמים יפלו למטה, והארץ על הגג? - לא אכפת - אמרה הדוכיפת. - אז מה בסופו של דבר אכפת לך ואכפת? - אני לעצמי, אני הדוכיפת מאד מאד אכפת! אמרה הדוכיפת

'הדוכיפת' מעשה בחתולים ע. הלל

• בקוראן מופיעה הדוכיפת בסיפור שלמה המלך ומלכת שבא, המתואר בסורת א-נמל ("פרשת הנמלים", סורה 27).

	ויפקוד את העופות, ויאמר: "מה לי לא אראה את הדוכיפת הנפקד מקומה? ענוש אענשנה קשה או זבוח אזבחנה או תוכיח צדקתה" לא אחרה הרבה (לשוב) ותאמר "השגתי (דעת) אשר לא השגת אותה, ואביא אליך משבא דבר יציב: הנה מצאתי אישה תמלוך עליהם...
-- קוראן, פרשת הנמלים תרגום יוסף יואל ריבלין

• בשיר "בין נהר פרת לנהר חידקל" של חיים נחמן ביאליק מופיעה הדוכיפת כציפור פלאית היוצאת לחפש את האהוב:

	בין נהר פרת ונהר חידקל על-ההר מיתמר דקל ובדקל בין עפאיו תשכן-לה דוכיפת זהב. ציפור זהב! עופי, חוגי צאי ובקשי לי בן זוגי.
-- חיים נחמן ביאליק

‏‏

עופי עופי דוכיפת, אבא שלי פסיכופט.

אפרים קישון "אב נולד", ספר משפחתי

• במאה ה-13 פטרוס מספרד (Petrus Hispanus) כתב כי ניתוח דוכיפת חיה ואכילת ליבה בעודו פועם, מקנה יכולת חיזוי עתידות וקריאת מחשבות ^[5].

• במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, הכריז נשיא המדינה שמעון פרס, ב-29 במאי 2008 על הדוכיפת כציפור הלאומית של ישראל ^[6]. ההכרזה התקיימה לאחר הליך בחירה ארוך בו נטלו חלק רבים מקרב הציבור בישראל ‏‏^[7].

[עריכה] גלריה

בפורי, אוריסה, הודו.	בהודל, הריאנה, הודו.	בהודל, הריאנה, הודו.	בהודל, הריאנה, הודו.
בהודל, הריאנה, הודו.	בקולקטה, מערב בנגל, הודו.	בקולקטה, מערב בנגל, הודו.	על עץ בקולקטה, מערב בנגל, הודו.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ M. Martín-Vivaldiet al.; Function of song in the Hoopoe Upupa epops; Bird Study Volume 46, Issue 1, March 1999, Pages 104-111
2. ^ Manuel Martín-Vivaldi; Attraction of Hoopoe Upupa epops females and males by means of song playback in the field: influence of strophe length; Journal of Avian Biology Volume 31 Issue 3 Page 351-359, September 2000
3. ^ ‏ידוע כי בעבר היה חי זן ענק (כיום הוא זן נכחד) של דוכיפת (הנקרא בלטינית: Upupa Antaios), ואפשר שלפני אלף שנה (דורו של רש"י) הוא חי גם בצרפת (אזור מגוריו של רש"י). באשר אל "התרנגול" - כוונת רש"י אל תרנגול הבר (המזוהה עם העוף המוכר בימינו כדוכיפת); לפרטים ראו לעיל אודות תרגום אונקלוס לדוכיפת.‏
4. ^ מי ענד לדוכיפת ציצת זהב, ח"נ ביאליק, פרויקט בן יהודה
5. ^ European medicine in the middle ages, The story of medicine, Victor Robinson
6. ^ ‏ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet‏, 29 במאי 2008‏
7. ^ ‏הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע‏

[עריכה] ראו גם

• עופות בישראל

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דוכיפת על בולי דואר, Birds of the world on postage stamps
• דוכיפת באתר הרשימה האדומה של IUCN
• דוכיפת - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולי - טיולים מסלולי טיול

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוכיפת