גזה שליט הונגריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזה הראשון (נולד לערך 940 - 945, מת בשנת 997) היה הנסיך השליט (פידלם - fejedelem) של העם המדיארי בהונגריה בין 970 ל 997.
גזה היה נינו של ארפאד השליט אשר הוביל את המדיארים מערבות אוקראינה אל מישורי הונגריה. במשך כשבעים שנה מאז הכיבוש המדיארי של הונגריה בשנת 896 המשיכו המדיארים בפשיטות על ארצות אירופה, עד לתבוסתם בידי הקיסר הגרמני אוטו הראשון בקרב ליד העיר אוגסבורג בשנת 955.
גזה הפך לשליטם של המדיארים בשנת 970 לערך. כאשר הפך לשליט היה עדיין עובד אלילים, אך על מנת לשמור על שלום עם הארצות הנוצריות הסמוכות, המיר גזה את דתו לנצרות. הוא פנה אל הקיסר אוטו הראשון, והלה שלח נזיר בנדיקטיני בשם ברונו מסט. גאלן, כבישוף להונגריה. ברונו הטביל את גזה לנצרות, אך גזה המשיך במנהגים פגאניים עד מותו, והטבלתו הייתה חיצונית בלבד.
גזה היה שליט חזק, אשר הצליח לכפות את מרותו על ראשי השבטים המדיארים, ושם קץ לפשיטות המדיארים אל מחוץ להונגריה. בעודו בחיים הצהיר כי בנו אישטוון הראשון (ידוע גם כסטפן הראשון) יהיה יורשו, וזאת בניגוד למינהג השיבטי שקבע כי עם מות השליט, יהיה יורשו הזכר המבוגר ביותר במשפחת המלוכה. הוא השיא לאישטוון את בתו של יורש העצר של הקיסר הגרמני, גיזלה.
