אנליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנליל הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית. בנוסף היה גם פטרונה של העיר ניפור. אנליל, אנו ואאה (אנכי) היו שלושת האלים הראשיים בפנתאון השומרי. אנליל נקרא נסיך השמים ולידתו היא חלק מפרשת הבריאה השומרית אנומה אליש. הוא בנם הבכור של אן וכי, השמים והארץ. בתחילה היו השמים מחוברים. לידתו של אנליל הפרידה ביניהם ויצרה את היבשה. מסיבה זו נקרא אנליל לעתים בשם כּוּר גל או "ההר הגדול". אנליל היה שומר לוחות הגורל במיתולוגיה השומרית. משמעות הבעלות על לוחות הגורל היא בעצם שאנליל נחשב אל עליון. הלוחות מעניקים לו את השליטה על העולם ועל חייהם של בני האדם.

אנליל נשא לאשה את נינליל, בתולה יפהפייה וצעירה מאוד. הוריה הזהירו אותה מפני נינליל, אך הוא פיתה אותה ועיבר אותה. מהתעלסותם היה עתיד להיוולד אל הירח ננה או סין האלים הענישו את נינליל על מעשה זה וגזרו עליו לרדת לשאול. כדי להעביר את רוע הגזרה עיבר אנליל את נינליל עוד שלוש פעמים. היא ילדה את האלים נרגל, נינזו ואנבילולו והם נשלחו לשאול במקום אנליל, נינליל וסין. פולחן אנליל ונינליל התקיים בצוותא במקדש אֶכּוּר ("בית ההר") בעיר ניפור.

אנליל הוא האל שברא את בני האדם. על פי המיתולוגיה השומרית, האלים הזוטרים מאסו בעבודה הקשה שהטילו עליהם האלים הראשיים. הם ארגנו מרד, אספו כלי נשק והקיפו את מקדש האל אנליל. אנליל התרשם מסבלם וכדי לגאול אותם, חבר לאלת הפריון בלת אילי וברא את האדם הראשון מטיט ומבשרו ודמו של אל שנבחר להיות קורבן. המטרה הייתה שהאדם יתרבה וייצור גזע אנשים שיחליפו את האלים הזוטרים בעבודה הקשה. בתקופה הבבלית יוחס תפקיד זה של אנליל לאל מרודך.

אנליל לא רק גרם להיווצרות החיים האנושיים, אלא גם לסיומם. בפרשת אתרחסיס, סיפור המבול המסופוטמי, ובעצם המשך של סיפור בריאת האדם מבואר מדוע בני אדם מתים ומדוע מתרגשים עליהם אסונות. האלים חשבו שלאחר בריאת האדם יוכלו לנוח, אך התבדו. בני האדם פרו ורבו, ולא מתו. הם מילאו את העולם והקימו רעש ושאון רב, שהפריע את מנוחת האלים. כדי להתמודד עם הבעיה ציווה אנליל על נמטר אל המגפות לשלח בבני האדם מחלות ממחלות שונות. כך פחת מספר האנשים בעולם, הרעש הפסיק, והאלים יכלו לנוח. לאחר מכן הוא אף הורה לעצור את הגשמים ולהביא בצורת שתביא למותם של בני האדם, והוריד מבול כדי להשמיד את האנושות.

[עריכה] ראו גם

• שומר
• אשור (אל)
• מיתולוגיה מסופוטמית
• המבול

[עריכה] קריאה נוספת

• ש. שפרה ויעקב קליין (עורכים ומבארים), בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עם עובד, 1996.