אורתופדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורתופדיה (Orthopaedics בכתיב בריטי, Orthopedics בכתיב אמריקני; לעתים: כירורגיה אורתופדית) היא תחום ברפואה העוסק במחלות, ליקויים ופגיעות טראומה של מערכת העצמות והשרירים בגוף האדם.
מקור המונח אורתופדיה ביוונית: אורתו פירושו "ישר" ופדיוס פירושו "ילד". המונח הומצא ב-1741 על ידי הרופא הצרפתי ניקולא אנדרי (Nicholas Andry), אשר פרסם בשנה זו מאמר בנוגע למניעה וטיפול בבעיות יציבה בילדים.
האורתופדיה מהווה התמחות רשמית ברפואה. כדי להיות אורתופד יש ללמוד רפואה במשך שבע שנים ולאחר מכן להתמחות באורתופדיה במשך ארבע או חמש שנים. מספר אורתופדים מבצעים תת-התמחות בנושא ספציפי, כגון אורתופדיה של היד, שחזור מפרקים ואורתופדיית ילדים. בארצות הברית מוערך כי בשנת 2006 היוו האורתופדים בין 3% ו-4% מכלל הרופאים במדינה.
האורתופדיה עוסקת, בין השאר, בשברים ובנקעים, בזיהומים ודלקות של העצמות והשרירים (דלקת פרקים, למשל), במחלות אחרות של השלד והשרירים (כגון רככת), בפיזיותרפיה ובבעיות יציבה, עמידה והליכה (עקמת של עמוד השדרה, למשל). האורתופדיה אינה עוסקת במחלות של מוח העצם (לוקמיה, למשל) ובמחלות נוירולוגיות המשפיעות על השרירים (ניוון שרירים, למשל).
בלשון היום-יום משמש המונח אורתופדי לציון אביזר אשר מותאם בצורה מיוחדת לצורת גוף האדם ואשר גורם ללחצים, כאבים או חוסר-נעימות בצורה מינימלית ביותר כאשר האדם משתמש בו. המונח מוצמד בדרך כלל לנעליים, תיקי גב, כיסאות ומושבים.