זין (סלנג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זין היא מילת סלנג לתיאור הפין - אבר המין הזכרי. המילה נחשבת למילה גסה, אך השימוש בה ובביטויים הנגזרים ממנה רחב למדי, בעיקר בשפה המדוברת. השימוש במילה "פין" הוא בעיקר בטקסטים פורמליים, אך בשפה המדוברת השימוש במילה "זין" נפוץ יותר.

תוכן עניינים 1 אטימולוגיה 2 השימוש במילה 2.1 שם העצם 'זיון' 2.2 הפועל 'לזיין' 3 "זין" והטיותיו בתרבות 4 הערות שוליים 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] אטימולוגיה

האטימולוגיה של המילה אינה ידועה בוודאות, ויש השערות אחדות בעניין זה:

• סלנג של בחורי ישיבות במזרח אירופה שהשתמשו באות זי"ן כקיצור למילה 'זכר', 'זכרות' או 'זנב'. ביידיש ובגרמנית המילה 'שוואַנץ' - 'זנב' - משמשת גם היא ככינוי לפין^[1]. ביידיש מקובל שימוש במילה עברית במקום מילה ממוצא גרמני או סלאבי כלשון נקייה, ולפיכך משערים^[2] כי המילה "זנב" הייתה במקורה לשון נקייה ל"שוואַנץ", אלא שבמשך הזמן גם המילה "זנב" נתפסה כבוטה.
• מקור המילה במילת סלנג קודמת - זרג, שציינה גם היא את אבר המין הזכרי. גסותה של המילה הביאה לשימוש בשם האות הראשונה שלה בלבד, זי"ן, לרמיזה למילה כולה (בדומה לשימוש בשפה האנגלית ב-"The F-word" כתחליף ורמיזה לפועל to fuck, ששימושו בסלנג מתייחס לקיום יחסי מין). באופן אירוני משמשת כיום המילה המקורית, זרג, כתחליף מעודן יותר למילה זין, בעיקר בכתוביות המתרגמות סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מאנגלית.
• ההוראה המקורית של המילה זין היא חרב, וכבר בתנ"ך ובמדרש מופיעה משמעותה המושאלת. בספר ירמיהו ה' ח' נאמר "סוּסִים מְוֻזָּנִים \{מְיֻזָּנִים\} מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ" ומלבי"ם מפרש: "לאחר שנאפו כל הלילה". עצם השינוי בין הכתיב והקרי נראה שהיו כאלו שהתלבטו בעניין.

בילקוט שמעוני נאמר: "דבר אחר ו'יתד תהיה לך על אזניך', בסוד ובלשון נקיה נאמרו דברי תורה, לא תשב לך בלא אשה, עשה תיק לזיין שלך, מי שהוא יוצא לחוץ וחרבו שלופה סוף השטן שולט בו והוא מכה לאחד והורגו ומתחייב בנפשו, כך כל מי שיושב בלא אשה וחרבו שלופה יצר הרע שולט בו, יוצא עמו לשוק שטן עומד ומצפה לאבדו מן העולם שנאמר הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, והשטן משלחו לשתות מן כוס שאינו שלו ומאבד עצמו מן העולם שנאמר נואף אשה חסר לב... (ילקוט שמעוני דברים - פרק כג - רמז תתקלד).

[עריכה] השימוש במילה

ממשמעותה המקורית של המילה נגזרות משמעויות גנאי אחדות:

• כינוי גנאי לאדם, למשל "הזין הזה מביא לי את הסעיף".
• לא כלום, שום דבר, למשל "אתה רוצה את הקערה? זין תקבל אצלי". הדגשה של משמעות זו ניתנת בביטוי זין בעין.
• עונש, למשל בדבריו של מדריך טירונים: "חכו, תראו איזה זין תקבלו במוצאי שבת".

לעתים מודגשות אמירות אלה באמצעות זקירה של האמה בכף היד (אצבע משולשת) או טפיחה על זרוע יד אחת באמצעות אמת היד השנייה, מעשים הנחשבים ל"תנועה מגונה".

ביטויים אחדים נגזרים ממילה זו:

• על הזין: ביטוי של זלזול חריף. דוגמה: "הוא רוצה מסדר בעוד חמש דקות? על הזין שלי".
• שׂם זין, לא שׂם זין: אף שהם נראים כדבר והיפוכו, לשני הביטויים אותה משמעות: זלזול גמור, למשל "הוא שם זין בכל המסע הזה". ביטוי זה שימש את דן בן אמוץ כשם לספרו.
• זורק זין: גרסה בוטה יותר של "שׂם זין".
• כל הזין: ביטוי צבאי המציין מצב גרוע. דוגמה: "כל הזין במסייעת".
• סוג זין: מוצר באיכות ירודה ביותר. סוג א" מציין מוצר משובח, "סוג ב" מציין מוצר פגום, ולעתים יש גם "סוג ג" - מוצר פגום מאוד. מכאן קופצת הסדרה ל"סוג זין" - שילוב של סדרת האותיות עם משמעות המילה זין.
• נשבר לי הזין: ביטוי המצביע על יאוש של אומרו. בסלנג הצה"לי נוצר מביטוי זה הביטוי "שבו"ז" - שבור זין, המצביע על חייל השקוע ביאוש תהומי.
• לא בזין שלי - לא מתחשק לי, אינני רוצה.
• לא מאיימים על זונה בזין או לא מפחידים זונה בזין - אדם אינו נבהל מפעילות בתחום שהוא בקי ומנוסה בו. לביטוי זה נפוצה גרסה "מצונזרת" בה מוחלפת האות ז"ין באות יוד - לא מאיימים על יונה ביין - גרסה המכוונת לביטוי המקורי ללא שימוש במילה "זין".

במונח יזיז או יזיזה ("ידיד עם ז"ין"), האות ז"ין משמשת בתחכום בתוך המונח, כדי להכניס לתוכו את ההקשר של המילה זין - המונח מתאר ידיד או ידידה שנהוג לקיים איתם יחסי מין ללא קשר מחייב, מעין שלב ביניים בין ידידות לחברות.

[עריכה] שם העצם 'זיון'

שם העצם הנגזר מהמילה זין, זיון, פירושו קיום יחסי מין. גם מילה זו מופיעה בביטויים אחדים:

• זיון מרוכסן: תרגום לעברית של הביטוי Zipless fuck שטבעה הסופרת אריקה ג'ונג בספרה "פחד גבהים", ופירושו קיום יחסי מין חפוזים בין זרים, ללא כל מעורבות רגשית.
• זיוני שכל (גם זיוני מוח הנפוץ פחות): דיבורים אינסופיים שאינם מתקדמים אל יעד כלשהו: "המזנון בוויקיפדיה מלא זיוני שכל, משהו".
• חצי זיון: ציון לשבח של חוויה חיובית: "היינו אתמול במסעדה ואכלנו ארוחה מעולה - חצי זיון!"
• זיון מהצד: קיום יחסי מין מחוץ למסגרת מונוגמית (של נישואים או ידידות הדוקה) שאדם נמצא בה. משמש גם בצורת הפועל, למשל זיין מהצד.
• זיון אופטי: מתן מבט בוחן באדם, בדרך כלל אישה, תוך ראייתו כאובייקט מיני. זיון אופטי המתבטא בנעיצת מבטים ממושכים בחזה עלול להתפרש כהטרדה מינית.

[עריכה] הפועל 'לזיין'

הפועל הנגזר ממילה זו, לזיין, פירושו לקיים יחסי מין. בעבר שימש הפועל רק לחלקו של הגבר ביחסי המין, ונשים השתמשו רק בהוראה ההדדית בבניין התפעל - להזדיין, אך בסוף המאה העשרים הוא החל לשמש גם נשים, האומרות זיינתי אותו. כביטוי עדין יותר לאותו הדבר משמש הביטוי עשיתי אותו. ממשמעות בסיסית זו של הפועל לזיין, נגזרת גם המשמעות לפגוע בחריפות, להתנקם, למשל: "חכה, חכה, עוד תראה איך אזיין אותך", או בגרסה הקיצונית יותר: לזיין לו ת'צורה.

לפועל "להזדיין" יש גם משמעות בשפה התקנית: להתחמש, להצטייד. הוא מוכר, למשל, בביטוי נא להזדיין בסבלנות. מפגש בין בן הדור הישן, שאינו מכיר את משמעות הפועל בסלנג, לבין בן הדור החדש, שהמשמעות התקנית זרה לו, עלול להסתיים במבוכה רבה. בספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", הוא מספר על עצרת שבה נאם מנחם בגין ועשה שימוש חוזר ונשנה בפועל "לזיין" במשמעות "לחמש"; הסיפור מדגים את פער הדורות בישראל באותה תקופה, והנאום, שבו הוצא עוז הילד מהאולם אחר שפרץ בצחוק קולני, תרם להתרחקותו של עוז מעמדתו הפוליטית של בגין. בנאום של בן-גוריון בקול ישראל בשנות ה-50, הוא אמר: "ישראל זקוקה לזיון ולכוננות" ו"יש לזיין (את) ישראל". זמן-מה לאחר מכן הוחלט בקול ישראל להשתמש במונחים "חימוש" ו"לחמש" כדי להימנע מהמבוכה הכרוכה בשימוש בביטויים ההם. המשמעות המקורית הפועל "לזיין" נותרה כיום רק בביטוי "כוחות מזוינים", אם כי גם הביטוי הזה מוחלף לעתים קרובות ב"כוחות חמושים", או "כוחות צבא ומשטרה". כמו כן, עדיין נעשה שימוש במונח "שוד מזוין" לציון מעשה שוד תוך שימוש בכלי נשק כלשהו.

אף שהזיון הוא משאת נפש לרבים, הביטוי לך תזדיין אינו נחשב לברכה, אלא לגידוף, המבטא תרעומת על מעשי או דברי הזולת, והתנערות מהם. בשנת 1993 יצאה חברת "קידום", העוסקת בהדרכת צעירים לבחינות בגרות ולבחינה הפסיכומטרית במסע פרסום שסיסמתו "קידום: לך תצטיין", סיסמה שאי אפשר להחמיץ את הדמיון בינה ובין הגידוף "לך תזדיין". סרטון פרסומת שכלל סיסמה זו שודר באין מפריע בערוץ 2, אך מנהל הרדיו ברשות השידור, אמנון נדב, פסל לשידור תשדיר פרסומת שכלל סיסמה זו, ועל כך עתרה "קידום" לבג"ץ. בפסק הדין (בג"ץ 606/93 קידום יזמוּת ומוֹלוּת (1981) בע"מ נ' רשות השידור, מח (2) 1) נפסק ברוב דעות כי בשם חופש הביטוי יש להיענות לעתירתה של "קידום", ועל רשות השידור לשדר את תשדיר הפרסום השנוי במחלוקת. את עמדת הרוב ייצגה השופטת דליה דורנר ואליה הצטרף השופט גבריאל בך, ואת עמדת המיעוט ייצג השופט מישאל חשין.

[עריכה] "זין" והטיותיו בתרבות

דן בן אמוץ שבר טאבו באשר פרסם בשנת 1973 את הספר "לא שם זין". בשנת 1979 יצא לאור ספרו "זיונים זה לא הכל", ובשנת 1981 - ספר ההמשך, "זיוניוני הדרך".

בטקסטים של הזמר והשירה העברית נהגו להימנע בדרך כלל מהשימוש במילה, אך היו יוצאי דופן שנחשבו לפיכך לפרובוקטיביים, כשהידועים שבהם הם שירה של יונה וולך "תותים" (..."אחר כך חוטים יעלו אותך למעלה / בלתי נראים או נראים / ויורידו אותך / ישר על הזין שלי") ^[3], השיר "נערת רוק" של יצחק לאור ("היא מזדיינת בקלות, או לא זזה כמעט כל הדפיקה...") ^[4], שירו של דייוויד ברוזה "האישה שאיתי" ("אני שלה עכשיו וכל מה שהיה לי החברים, הכלבים, הזיונים, המשחקים על הכול ויתרתי") ^[5]. המילה "הזיונים" בשיר זה צונזרה בתחנות הרדיו על ידי החלפתה בציפצוף במשך מספר שנים עד שהותרה לבסוף להשמעה הגרסה המלאה. גם בשירה של להקת טנגו "שפוי מלחמה" ("אשפשף את הזין ואשלב ידיי / עבד כה בזוי ועדיין שפוי מלחמה") המילה "זין" צונזרה עוד בתקליט והוחלפה בציפצוף ^[6]. הפועל "לזיין" הושמע גם בשיר "גיבור צבא ההגנה" ("לזיין מהר, לגמור תמיד ראשון...") של ההרכב פוליאנה פרנק אך השיר נאסר להשמעה ברדיו במהרה, במקרה זה בעיקר בשל מסריו הפוליטיים ^[7]

משנות ה־90 ואילך התרחב השימוש במילה ובהטיות התואמות, שנכנסו לשפה המדוברת של הדור הצעיר כדבר שבשגרה. בולטים על רקע זה השירים "עכשיו מעונן" של אביב גפן ("אנחנו דור מזוין") ^[8], "לשקר ולשכוח" של ירמי קפלן ("לשקר ולשכוח, לזיין ולברוח") ^[9], "חוץ ממך כלום" של איתן גלס ("כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי / כשאני מחבק אותך ואחר כך דועך") ^[10], "הליקופטר" של שלום חנוך ("נהנה להאריך בזיון") ^[11], "אם כבר" של היהודים ("...אז נשלם פי שתיים / אני שם זין") ^[12], "אריק" של שלומי שבן ("ועכשיו ת'אמת / תגידי לי באמת / מי מזיין יותר טוב / אריק או אני?") ^[13] ו"אני שמה עליך זין" של שילה פרבר ("אני שמה עליך זין / אני שמה אותך בשיר") ^[14], ^[15]. השיר האחרון שכתב מאיר אריאל, "למה לא" (בביצועו של יזהר אשדות) כולל את המילים "אין לי זין למלחמות, יש לי אומץ לאהבה" ^[16].

לעתים ישנו שימוש דווקא בציפיה להקשר המתבקש של המילה, כמו בשירם של הדג נחש, "הכאפה המצלצלת" (..."רוצה על גיטרה או על תוף לנגן / להרשים ת'בחורות ולהתחיל כבר לז-מר") ^[17].

ביום השידורים הראשון של ערוץ 2, ב־4 בנובמבר 1993, הוקרן על ידי טלעד סרטו התיעודי של ארן פטנקין "עגיל בזין", על אדם שמבצע פירסינג באיבר מינו. שידור הסרט גרר תגובות מתונות יחסית מהציבור, אך זכורה מחאתו של אמנון רובינשטיין, שר החינוך באותה העת, אשר התקשר לאחר הקרנת הסרט למועצת המנהלים של טלעד ואמר: "אני מצטער שנלחמתי כל-כך על הקמת ערוץ 2, אם 'עגיל בזין' הוא מה שאתם מקרינים בו".

בתשבצי היגיון, הגדרות בעלות קונוטציה מינית כוללות פעמים רבות התחכמות כלשהי הכוללת שימוש באות ז'. ^[18]

[עריכה] הערות שוליים

[עריכה] ראו גם

• Fuck

[עריכה] לקריאה נוספת

• דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת, הוצאת א. לוין-אפשטיין, 1972 (כרך א), 1982 (כרך ב).
• רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, 2005.
• רוביק רוזנטל, "שמעו בנים, אני כוסית חבל"ז", בתוך חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, הוצאת עם עובד, 2004.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דוד אסף וישראל ברטל, "גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי", לשוננו לעם מ"ד (תשנ"ג), עמ' 79-73
• מיכאל הנדלזלץ, המה-שמו של מה-שמו, בעיתון הארץ, 13.7.07