אטימולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (גִּזְרוֹן או גִּזָּרוֹן) היא חקר מקורותיהן של מילים. מילים מסוימות מגיעות משפות אחרות, לעתים לאחר שינוי (במקרה כזה, המילה המקורית נקראת "אטימון"). בעזרת שימוש בטקסטים עתיקים ובהשוואות לשפות אחרות, אטימולוגים מנסים לשחזר את ההיסטוריה של מילים -- מתי הן הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.
אטימולוגים מנסים גם לשחזר מידע אודות שפות עתיקות מכדי שיהיה עליהן כל מידע ישיר (כגון כתובים). המחקר האטימולוגי מתבסס על שיטות עבודה של הבלשנות ההיסטורית. על ידי השוואת מילים בשפות קרובות ולאור הנחת סדירותם של מעתקי הגאים, מנסה החוקר לשחזר את צורתן המשוערת הקדומה של המילים ואת גלגוליהן במהלך ההיסטוריה. באופן זה נמצאו שורשים של מילים שניתן לעקוב אחר גלגוליהן מאז שחר ימי משפחת השפות שלהן.
המילה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהמילים היווניות ήτυμος (אטימוס, שפירושה "אמיתי") ו-λόγος (לוגוס, "חקר של").
תוכן עניינים |
[עריכה] מעמדה של האטימולוגיה בקרב מדעי הלשון
במאה ה-19 שלטה במחקר הבלשני הגישה הדיאכרונית, החוקרת את ההיסטוריה וההתפתחות של שפות. המחקר האטימולוגי היה אז חוד החנית של הבלשנות ההיסטורית, וההתקדמות שנעשתה בתחום זה - בעיקר בחקר השפות ההודו-אירופיות - תרמה רבות לידיעת ההיסטוריה של שפות רבות וקרבת המוצא ביניהן, ולהבנת העקרונות האוניברסליים העומדים בבסיס התפתחותן של שפות.
עם תחילת המאה ה-20 ירדה קרנה של הגישה הדיאכרונית בבלשנות לטובת המחקר הסינכרוני, הבוחן את השפה כמערכת בנקודת זמן מסוימת. בנוסף, על אף המתודולוגיות הנוקשות שפיתחה הבלשנות ההשוואתית כדי להעניק למסקנותיה תוקף מדעי, המחקר האטימולוגי כרוך מעצם טבעו במידה מסוימת של ספקולטיביות, וזו גוררת התייחסות חשדנית ולעתים מזלזלת מצד הקהילה המדעית. לכך יש להוסיף גם את הפופולריות של אטימולוגיות עממיות שתרמו לירידת מעמדה של האטימולוגיה כמדע, גם אם שלא בצדק.
[עריכה] רעיונות בסיסיים באטימולוגיה
- בדרך כלל, מילים מתחילות עם איות מורכב שהופך פשוט יותר עם השנים (למשל, עקב שימוש בקיצורים). התבניות לפיהן הופכות מילים לקצרות יותר משתנות ללא הרף.
- מילים שנחשבות לעגה (סלנג) עשויות להפוך לחלק מלב השפה; ולעתים מילים שהן חלק מהשפה הופכות לעגה.
- מילים גסות עשויות להפוך ללשון נקייה עבור מילים אחרות, ומילים תקינות הופכות לעתים למילים גסות (למשל המילה "זין", שבעבר הייתה קיצור למילה "זרג").
- מילים עשויות להתחבר זו לזו (הלחמים).
- מילים מתחילות לעתים כראשי-תיבות (נוטריקון) והופכות למילים בזכות עצמן (לדוגמה: תפו"ז - תפוח-זהב; דו"ח - דין וחשבון).
- מילים עשויות להגיע מתחומי התמחות מסוימים, תרבויות שונות, ואף יצירות ספרות. מילים עשויות להגזר משם של מקום (למשל, "ציונות", "שמפניה", "בוהמה", "ביקיני", "סוס טרויאני") ואף משם של אדם מסוים, אמיתי או בדוי (למשל, "צלזיוס", "ג'קוזי", "גאוסיאן", "התניה פבלובית", "סאדיזם").
[עריכה] אטימולוגיה בשפה העברית
השפה העברית המודרנית כוללת מילים רבות שנטבעו בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי אליעזר בן יהודה), ועבורן האטימולוגיה היא בדרך כלל ברורה ומתועדת היטב. חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות יותר, מתקופת התלמוד והמשנה ואף מתקופת התנ"ך, על ידי השוואתן למילים בערבית, ארמית ושפות שמיות אחרות.
[עריכה] ראו גם
- פרוטו שמית
- בלשנות
- בלשנות היסטורית
- אטימולוגיה עממית
[עריכה] לקריאה נוספת
- Barr, J., "Etymology and The Old Testament", in Barr, J. et al., Language and Meaning: Studies in Hebrew Language and Biblical Exegesis (OTS 19), Leiden 1974, pp. 1-28.
המאמר זמין בחלקו באתר Google Books.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Online Etymology Dictionary (אנגלית)
- The Tower of Babel - פרויקט בינלאומי ליצירת מאגר אטימולוגי מקיף
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אטימולוגיה |
