דרך המשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דרך המשי (סינית מסורתית: 絲綢之路; סינית פשוטה: 丝绸之路; פרסית: راه ابریشم; טורקית İpek Yolu) היא למעשה סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרה בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) עם אנטיוכיה בסוריה ועברו בה נתבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק ואירופה.

יש לציין שבעוד שהמוצרים עברו מן הקצה אל הקצה של הדרכים, בדרך כלל הסוחרים עברו רק חלקים קטנים מן הדרכים. מקור השם בביטוי הגרמני: Seidenstraße שנטבע על ידי הגאוגרף הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן במאה ה-19, בשל המסחר במשי שעבר בדרכים אלה.

דרכי מסחר אלה איפשרו את התפתחויות האימפריה הרומית, סין והודו.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 מסע בין-יבשתי 1.2 דרכי מסחר ראשונות 1.3 מסחר בין סין למצרים 1.4 דרכים פרסיות 2 דרכים במרכז אסיה 3 האימפריה הרומית 4 מסחר עם מרכז אסיה 5 האימפריה המונגולית 6 קשרים בין אירופה לאסיה 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] מסע בין-יבשתי

עם ביותן של בהמות המשא, עוד בתקופה הפרה היסטורית, התאפשר לאדם הקדמון לשאת משקל יותר ויותר גדול של חפצים ממקום למקום, וכך החל להיווצר המסחר. ביות הסוסים בערך בשנת 4000 לפנה"ס וביות הגמל תקופה קצרה מאוחר יותר, איפשרו את המסחר על פני האזורים הנרחבים של אסיה ואירופה.

הערבות הנרחבות ומכוסות הדשא המשתרעות בין האוקיינוס השקט לאפריקה ולאירופה, והיותן של ערבות אלה רצועה מפרידה בין השטחים החקלאיים לבין שטחי המדבר, אפשרו את תחילת תנועתן של שיירות סוחרים בשטחים פתוחים שאינם חקלאיים, ומבלי ליצור עוינויות עם יושבי השטחים החקלאיים.

[עריכה] דרכי מסחר ראשונות

דרכי המסחר הראשונות נוצרו כבר במאה ה-35 לפנה"ס. לאפיס לזולאי יובא למצרים מאפגניסטאן כבר באלף הרביעי לפנה"ס.

[עריכה] מסחר בין סין למצרים

במהרה נוצר הקישור בין שתי דרכי מסחר אלה, ומשי סיני משנת 1070 לפנה"ס התגלה במצרים.

[עריכה] דרכים פרסיות

בתקופת ההיסטוריון היווני הרודוטוס, הוקמה הדרך המלכותית הפרסית, שעברה מרחק של 2,857 ק"מ בין העיר שושן (סוסה) לאיזמיר שבטורקיה. הדרך אפשרה לסוחרים להחליף סוסים, וכן אפשרה לשליחים מלכותיים, באמצעות תחנות סוסים ומסחר לעבור את כל אורכה של הדרך ב-9 ימים (אף שלסוחרים לקחה הדרך כשלושה חודשים).

[עריכה] דרכים במרכז אסיה

החל משנת 130 לפנה"ס הוקמו שגרירויות של שושלת האן באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני וו לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים פרגנה ופרתיה. השגרירויות הסיניות הגיעו עד לסוריה ופרתיה, בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם האימפריה הרומית, אליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי פלורוס מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס - 14):

"אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."

[עריכה] האימפריה הרומית

לאחר כיבושה של מצרים על ידי האימפריה הרומית, בשנת 30 לפנה"ס, החל להתפתח מסחר בין רומא לבין הודו, דרום מזרח אסיה, וסין. ברומא התעורר ביקוש רב למשי סיני (אף שהרומאים האמינו שמקורו של המשי בעלי עצים - כפי שכתב המלומד הרומאי פליניוס הזקן (23 - 79 לספירה):

"הסרסים (הסינים) ידועים בחומר דמוי הצמר שהם משיגים מיערותיהם. אחרי שהם משרים את העלים של עצים אלה במים הם סורקים את הסיבים הלבנים מהעלים... ומאפשרים לעלמה רומאית ללכת בבגדים שקופים בציבור".

הסנאט הרומי אסר במספר צוים הליכה בפומבי במשי, בעיקר מטעמי מוסר, אולם איסורים אלה היו גזירה שהציבור לא עמד בה. סנקה הצעיר כתב:

"אני רואה בגדי משי - אם החומר אשר לא יכול להסתיר את הגוף ולא יכול לשמור על צניעותו של אדם יכול להיקרא 'בגד' - לובשת האישה בגדים אלה וגופה נראה מבעד לבד הדק, כך לבעלה אין כל ייתרון בצפיה בגוף אשתו על פני זר". השליח הרומי הרשמי הראשון הגיע לסין בדרך הים בשנת 166 לספירה.

[עריכה] מסחר עם מרכז אסיה

בעקבות המסחר בדרך המשי, החלה גם השפעה הדדית בין התרבויות השונות הסוחרות לאורך הדרך. הן השפעה של תרבות המזרח על התרבות היוונית - רומית, והן השפעה של התרבות היוונית רומית על התרבות הבודהיסטית במרכז אסיה, והשפעה של שתיהן על התרבות הסינית.

אימפריית קושאן בצפון הודו, הייתה המרכז של השפעות הדדיות אלה, שהחלו במאה ה-2 לספירה, והסתיימו עם נפילת האימפריה הביזנטית.

במקביל לדרך המשי היבשתית התפתחו החל מהמאה השנייה לספירה דרכי מסחר ימיות בין אלכסנדריה במצרים לבין גואנגזו בסין, כאשר ספינות המסחר עצרו גם בחופי הודו.

דרכי המסחר הובילו להיווצרות מדינות חזקות מבחינה צבאית לאורך הדרך. במדינות אלה שלטו שבטים נודדים שמקורם במדבריות צפון סין. הגדולה במדינות אלה שצמחו על דרך המשי הייתה האימפריה המוגולית.

עם נפילתה של האימפריה הרומית - אשר היוותה אבן שואבת של ביקוש למוצרים אסייתים, ולמעשה "הניעה" את כל המסחר על דרך המשי, במאה ה-5 לספירה, וכן עם עליית האיסלם במרכז אסיה, במאה ה-7 לספירה, אירוע שהביא להפסקת ההתפשטות הסינית מערבה, נפסק למעשה הסחר היבשתי לאורך דרך המשי.

[עריכה] האימפריה המונגולית

ערך מורחב – האימפריה המונגולית

ההתקדמות המונגולית ושליטתם באסיה המרכזית החל משנת 1215 הביא להקמתה של רשת דרך מסחר יבשתיות - ויצרו מחדש את דרך המשי.

מספר מועט של אנשים עברו את כל דרכה של דרך המשי מהקצה אל הקצה (בהם מרקו פולו וויליאם מרובוק). לרוב המסחר עבר מיד ליד לאורך הדרך, עובדה שהביאה למחירם הגבוה מאוד של סחורות סיניות באירופה.

לאחר נפילת האימפריה המונגולות, השתלטו הטורקמנים על דרכי המסחר המערביות יותר (לאחר נפילתה של האימפריה הביזנטית), וכן בשל השפעתה של המגפה השחורה באירופה, הפסיק המסחר בין סין לאירופה.

החל משנת 1400 פסק לחלוטין המסחר היבשתי והעברת המשי מסין לאירופה דרך דרך המשי.

[עריכה] קשרים בין אירופה לאסיה

בעקבות נפילת המונגולים, נותק הקשר היבשתי בין סין לאירופה. היעדר הקשר המסחרי הוביל לנסיונות אירופאים להגיע לסין דרך הים.

בשנת 1492 הפליג כריסטופר קולומבוס מערבה בניסיון להגיע לסין ממערב וליצור דרך משי חדשה. לאכזבתו גילה יבשת חדשה החוסמת את הדרך.

ניסיונות לשלוט על דרכי המסחר לסין הביאו לכיבושים פורטוגזים באפריקה, ולאחר מכן להתפתחות המושבות של הולנד ובריטניה החל מהמאה ה-15 ועד המאה ה-17.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרך המשי