אדם מיצקביץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם ברנרד מיצקביץ' (Adam Bernard Mickiewicz), (24 בדצמבר 1798 - 26 בנובמבר 1855), סופר ומשורר, מגדולי אנשי הרוח של פולין. נחשב לאחד המשוררים המייצגים של התקופה הרומנטית של המאה ה-19, ולאחד מאנשי הספר שעוררו את הלאומיות הפולנית.
נולד ליד העיר נובוגרודק, למשפחת אצילים. סיים את לימודיו באוניברסיטה של וילנה, שבה היה גם פעיל באגודות נוער לאומיות ששאפו לשחרור לאומי. בשנת 1822 פרסם קובץ בלדות וכעבור שנה את שני חלקיה הראשונים של הפואמה הדרמתית "האבות". בעטיה של פעילותו נגד המשטר הרוסי נידון ל-4 שנות גירוש. במוסקבה עבד כפקיד, התקרב לחוגים המשכילים ובא במגע עם מהפכנים רבים. בתקופה זו פרסם את "סונטת קרים" ואת הפואמה "קונרד ולנרוד".
בשנת 1829 השתקע ברומא. מאוחר יותר הצטרף אל אלפי המהגרים הפולנים שהשתקעו בפריז והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה הפולנית בגולה. שנה לאחר מכן פרסם את חלקה השלישי של הפואמה "אבות". סמוך לכך עבד בקתדרה לספרות סלאבית באוניברסיטת פריז. "ספרי העם הפולני וספרי הצליינות הפולנית" שפרסם ב-1832 בפריז שימש כמעין מורה דרך למהגרים פולנים רבים. מאוחר יותר פרסם את האפוס "פן טדאוש", מעין סיפור לירי-אפי על חיי האצולה הפולנית בתקופת נפוליאון. בשנותיו האחרונות התמסר לפעילות מדינית. הוא יצא לארגן גדודים פולניים ברומא ואחר כך בקונסטנטינופול ושם גם נפטר מכולרה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "משוררים ומורדים בפולין הרומנטית", עבודת סמינר מאת עדי נובנשטרן - מתוך אתר סנונית
