עשרה בטבת
פֿון װיקיפּעדיע
עשׂרה בטבֿת איז א יידישער פאסט-טאג. כּלל ישׂראל פירן זיך אין דעם טאג צו פֿאַסטן פֿון עלות השחר ביז צאת הכּוכבֿים (אַרום 12 שטונדן)
[בעאַרבעטן] שטאַמונג
פֿאַרװאָס פֿאַסט מען? װײַל יאָר ג'קע"ז (־588) האָט נבוכּדנאצר דער קעניג פֿון בבֿל באַלאַגערט די שטאָט ירושלים, װי עס שטײט אין: וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב מלכים ב' (פרק כ"ה) . און אין ירמיה ותבוא העיר במצור… ויחזק הרעב בעיר. ירמיה
און אין זכריה: כה אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו. זכריה
און עס ווערט געבריינגט אין תוספתא צום העשירי זה עשרה בטבת - יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים תוספתא
.
[בעאַרבעטן] הײַנט
רבנות הראשית לישׂראל האָבן מתקן געװען זאָל זײַן דעם טאָג אױך אַ יום הקדיש הכּללי, אַז די װאָס האָבן פֿאַרלאָרן בײַ די לאַגער קרובי משפּחה, און זײ װײסן נישט גענױ װעלכער טאָג זײַנען זײ אַװעק. זאָלן זײ אין דעם טאָג זאָגן פֿאַר זײ קדיש.
| ייִדישע צײַטן און ימים טובים |
|
שבת | ראש השנה | צום גדליה | יום כיפור | סוכות | הושענא רבא | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר שבועות | י"ז בתמוז | ימי בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב |
