תריסריון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באיבר בגוף. אם התכוונתם לפאון משוכלל, ראו תריסרון.
התריסריון (בלועזית: דואודנום, Duodenum) בגוף האדם מהווה את תחילתו של המעי הדק, ואורכו כ-25 ס"מ, שהם רוחבן של תריסר אצבעות - מכאן שמו.
תפקידו: עיקר תהליך העיכול. כל העמילן שלא התפרק בפה ובקיבה ממשיך להתפרק בתריסריון בעזרת אנזימים שמופרשים מהלבלב, כך גם מקטעי חלבונים המכונים פפטונים שהתפרקו מהחלבונים בעזרת חומצות בקיבה ממשיכים להתעכל בתריסריון בעזרת אנזימים בסיסיים. גם השומנים מתפרקים ומתעכלים בתריסריון וכן מתפרקים ומתעכלים בתריסריון כל הפולימרים כצבעי מאכל ושאר תוספי מזון שלא התפרקו בקיבה או בפה. האנזימים המעכלים מגיעים אל התריסריון מהלבלב.
לתריסריון מגיעים חומרים מהלבלב, מהכבד ומכיס המרה העוזרים לפירוק כימי של חלק ממרכיבי המזון שאנו אוכלים. החומרים שעוברים פירוק כימי בתריסריון הם: חלבונים, פחמימות ושומנים. בנוסף:
- נספגים בתריסריון מים ומינרלים, אשר לא עוברים שינוי במערכת בעיכול כלל (חומרים אי-אורגניים).
- החומצה המלחית המופרשת מהקיבה נסתרת בתריסריון באמצעות נתרן מימן פחמתי (NaHCO3) המופרש אף הוא מהלבלב.
מרכיבי מערכת העיכול
