שלושה ימים וילד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלושה ימים וילד
בימוי:	אורי זוהר
הפקה:	אמציה חיוני
תסריט:	דן בן אמוץ, אורי זוהר
שחקנים ראשיים:	עודד קוטלר, אילי גורליצקי, טובה פירון
צילום:	דוד גורפינקל
תאריך יציאה לאקרנים:	1967
שפת הסרט:	עברית
פרסים:	"השחקן הטוב ביותר" לעודד קוטלר בפסטיבל קאן 1967.

שלושה ימים וילד הוא סרט באורך מלא שנעשה על פי הסיפור שלושה ימים וילד מאת אברהם ב. יהושע.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסרט מתאר שלושה ימים בחייו של אלי (דמותו של דב בסיפור המקורי), יוצא קיבוץ החי בירושלים, סטודנט ומורה למתמטיקה. אלי מקבל להשגחה למשך שלושה ימים אלו את שי (יאלי בסיפור), בנה של אהובתו מימי הקיבוץ, נועה, ובעלה זאב, הנאלצים לעזוב את הילד לקראת הבחינות לאוניברסיטה, לאחר שהחליטו לעזוב גם הם את הקיבוץ. במשך שלושה ימים מתעמת אלי עם הילד והוריו, הוריה של בת זוגו הנוכחית יעל וידידה צבי, עם שכנתו ותלמידותיו, עם בית קברות וחומה גבוהה, נדנדה ומחלה, קוצים ונחש, וכל אלו מעורבים בזכרונותיו על אהבתו הנושנה בקיבוץ. אלי מנסה להתנקם באהבה הישנה דרך ניסיונות התנקשות שונים בילד, ועם זאת מנסה גם לאהוב את שי עוד ועוד, בניסיון פתטי לחזור אל האהבה שאבדה. במהלך שלושת הימים משנה אלי את תפיסותיו בנוגע לאהבה הישנה בקיבוץ, אך אינו מצליח להבין שהחיים בירושלים טומנים בחובם אהבה. חייו של אלי בעיר מעורבים בחייהם של אחרים, והקיבוץ נתפס בעיניו בתחילה כמקום בו הייתה פרטיות והיה שקט. הקיבוץ נתפס כפורח בעוד העיר יבשה, ובקיבוץ הייתה האהבה טהורה בעוד בעיר היא מינית בלבד. במהלך שלושת הימים חווה אלי מהפך כאשר הוא מצליח לצאת מההדחקה שהדחיק את אירוע יחסי המין הראשונים שלו עם נועה, בצריף פח רעוע, חורק ומלוכלך. הזיכרון הזה גורם לתפיסותיו להשתנות, אך הוא עדיין לא מבין שיעל אהובתו הנוכחית יכולה לשמש כתחליף ראוי לאהבה הישנה שמתה, והסרט מסתיים בכך שהוא מפנה גב ליעל.

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

הסרט בוים על ידי אורי זוהר וצולם על ידי דוד גורפינקל, צוות שנטה להשתמש בטכניקות של הגל החדש והקולנוע האירופי המודרני. עם זאת, הסרט נטה להדגיש את העלילה הקוהרנטית והשתמש במלודרמה, שלא כמו בקולנוע האירופי ושלא ברוח הסיפור המקורי. חלק מהסיבות לשינוי זה באופי הספר ניתן לתלות בכשלון של חור בלבנה, סרטם הראשון של זוהר וגורפינקל, שנכשל בקופות בגלל היותו קרוב מדי לרוח המודרניסטית האירופית.