שיטוריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

שיטוריו (Shito-Ryu 糸東流) הינה שיטת קראטה אשר פותחה על ידי קנווא מאבוני (Kenwa Mabuni 摩文仁賢和).

[עריכה] מייסד השיטה והתפתחות הסגנון

קנווא מאבוני נולד בשורי אשר באיי אוקינאווה בשנת 1889. סנסיי מאבוני היה נצר למשפחת אוניגוסוקיני, אשר הייתה משפחת סמוראים ידועה מאוד.

סנסיי מאבוני החל את דרכו ברזי אמנויות הלחימה בגיל 13 כשהוא מתאמן בשיטת שורי-טה (Shuri-Te 首里手) בביתו תחת הדרכתו של סנסיי אנקו יאסוצונה איטוסו (Anko Yasutsune Itosu 糸州安恒). הוא התאמן בחריצות במשך מספר שנים כשהוא לומד הרבה קאטות ממדריכו. זה היה סנסיי איטוסו אשר פיתח את קאטות הפינאן (Pinan Kata), אשר מקורן, כנראה, בקאטה קוסאנקו (Kusanku, או כפי שנקראת בשוטוקאן: Kankudai).

אחד מחבריו הקרובים של סנסיי מאבוני, סנסיי צ'וג'ין מיאגי (Sensei Chogun Miyagi 宮城長順), מפתח שיטת הגוג'ו ריו (Goju-Ryu), הציג אותו לסנסיי דגול נוסף מאותה תקופה, סנסיי קאנריו היגאשיונה (Sensei Kanryo Higashionna 東恩納寛量) והוא החל להתאמן בשיטת נאה-טה (Naha-Te 那覇手) תחתיו.

איטוסו והיגאשיונה לימדו שניהם גרסאות רכות-קשות של אמנות הלחימה "טה" (Te) האוקינאווית, אך שתי השיטות התמקדו בדברים שונים. תוכנית הלימודים של איטוסו כללה טכניקות ישירות ובעלות עוצמה, כמודגם בקאטות הנאיפאצ'י (Naifachi) והבסאי (Bassai), בעוד שתוכנית הלימודים של היגאשיונה, מצד שני, התמקדה בתנועות מעגליות וקצרות כמודגם בקאטות קורורונפה (Kururunfa) וסייפאי (Seipai). שיטוריו מתמקדת הן בטכניקות קשות והן בטכניקות רכות עד היום.

סנסיי מאבוני נשאר נאמן ללימודיהם של שני מאמניו, אולם הוא גם חיפש דרכים נוספות ממדריכים אחרים, לדוגמה, סייסו אראגאקי (Seiso Aragaki), טאוואדה שימבוקו (Tawada Shimboku), סוייושי ג'ינו (Sueyoshi Jino) ו- וו חיאנהוי (Wu Xianhui), מאסטר סיני אשר נודע גם כ-גו קנקי (Go-Kenki).

סנסיי מאבוני היה ידוע בידע המקיף שלו בשיטות שונות של קאטה וביצוע הבונקאי שלהן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא כבר היה ידוע כהרשות הגבוהה ביותר בעינייני קאטות אוקינאוויות וההיסטוריה שלהן והוא היה מבוקש כמורה על ידי בני זמנו.

ישנן מספר עדויות שהמומחיות שלו הייתה גם מבוקשת בסין וכן באוקינאווה ויפן. בתור שוטר, הוא אימן אנשי חוק של רשויות מקומיות, וכן, כתגובה לבקשתו של מורו איטוסו, הוא החל ללמד בבתי ספר יסודיים את שיטות ה-שורי (Shuri) וה-נאה (Naha).

כמאמץ להגביר את המודעות לקראטה ביפן, סנסיי מאבוני עשה מספר נסיעות לטוקיו ב-1917 וב-1928. על אף שכל מה שהיה ידוע כ-טה (אגרוף סיני TE) או קראטה הועבר בסודיות קיצונית במשך דורות, השקפתו של סנסיי מאבוני הייתה שידע זה צריך להיות נגיש לכול מי שחפץ בידע זה בהגינות וביושר. למעשה, הרבה מאסטרים מאותו דור כסנסיי מאבוני החזיקו בדעות דומות לגבי העתיד של הקראטה: סנסיי גיצ'ין פונאקושי (Gichin Funakoshi 船越義珍), מפתח שיטת השוטוקאן (Shotokan 松濤館) ובן דורו של סנסיי מאבוני, גם נסע ליפן בשנות ה-20 של המאה ה-20 לשם קידום הקראטה.

בשנת 1929, סנסיי מאבוני כבר עבר לגור באוסקה שביפן על מנת לשמש כמאמן במשרה מלאה בשיטת לחימה אשר נקראה במקור על ידו האנקוריו (Hanko-Ryu), אשר מתורגם ל 'שיטה קשה למחצה'. כמאמץ לקבל הכרה מהבוטוקוקאי היפני (Japanese Butokukai), הרשות השלטת בכל הנוגע לאמנויות לחימה מוכרות ביפן, סנסיי מאבוני ומאמנים אחרים בני זמנו שינו את שמן של אמנויות הלחימה שלהם ל- 'קרא-טה' (Kara-ריקה, Te-יד), ולא 'יד סינית' על מנת שהשם יישמע יותר יפני. מאמינים שבערך באותו זמן בו סנסיי מאבוני הציג את שיטתו לבוטוקוקאי, הוא גם שינה את שמה לשיטוריו (Shito-Ryu) כהוקרה למקורותיה העיקרים. סנסיי מאבוני גזר את השם מאות הקאנג'י הראשונה של מאסטר איטוסו ומאסטר היגאשיונה. עם תמיכתו של סנסיי ריושו סאקאגאמי (Ryusho Sakagami), סנסיי מאבוני פתח מספר דוג'וים (DoJo - בית ספר לאמנויות לחימה) של שיטת השיטוריו באזור אוסקה, כולל באוניברסיטת קנסאיי (Kansai) ודוג'ו הקראטה-דו קאי (Karate-do Kai). עד היום, הנציגות הגדולה ביותר של חניכי שיטוריו הינה ביפן מרוכזת באזור אוסקה.

סנסיי מאבוני הוציא לאור מספר ספרים בנושא והמשיך לערוך את שיטת ההוראה. בשנותיו המאוחרות, הוא פיתח מספר קאטות רשמיות, כדוגמת אאויאגי (Aoyagi), אשר נועדו ספציפית להגנה עצמית של נשים. אולי יותר מכל מאסטר אחר במאה ה-20, סנסיי מאבוני היה חדור במנהגים וההיסטוריה של הקראטה-דו, ועם זאת הייתה לו מחשבה מספיק מתקדמת כדי להבין ששיטה זו יכולה להגיע לכל מקום בעולם. עד היום, שיטוריו מכירה בהשפעותיהם של מאסטר איטוסו ומאסטר היגאשיונה: שיטת הלימוד של קאטות בשיטוריו מועברת לרוב בצורה כזו שניתן לראות את שתי שושלות היוחסין.

סנסיי קנווא נפטר בשנת 1952. הוא הונצח על ידי שני בניו, קניי (Kenei) ו- קנזו (Kenzo). (קנזו נפטר ב- 26 ביוני 2005).