רומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומן הוא סוגה ספרותית. בימינו מקובל לכנות בשם "רומן" כל יצירה בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה^[1]; פרוזה מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. הרומן התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס. מקובל לראות בדון קישוט לסרוונטס את הרומן הראשון, אם כי יש המקדימים וכוללים כבר את גרגנטואה ופנטגרואל לרבלה במסגרת הסוגה. בלזק נחשב בעיני רבים לאבי הרומן המודרני.

(למען הסר ספק, רומן אינו בהכרח רומן רומנטי. אמנם עד למאה ה-18 התייחס המונח לספרים המתארים עלילות רומנטיות, אך כיום הוא מקיף כאמור את כל היצירה רחבת ההיקף בפרוזה.)

לעתים קרובות מאופיין הרומן בעלילה מורכבת ורבת-רבדים, או אף בכמה עלילות מקבילות, וכן בריבוי מקומות, זמנים ודמויות. המבנה עשוי לכלול אקספוזיציה, הסתבכות העלילה, נקודת מפנה, נקודת שיא, התרה וסיום.

אין הסכמה גורפת על הגדרת הרומן, וחוקרים אחדים עשויים לחלוק על האמור לעיל. יחד עם זה, האמור לעיל משקף את הדעות הרווחות ביותר וכן את השימוש היומיומי במילה רומן.

מקור המילה רומן ככל הנראה בגרמנית שבה מכונה הסוגה roman. בכמה שפות אירופיות אחרות נעשה שימוש במונח נוֹבֵל, אשר מקורו במילה הצרפתית nouvelle ("חדש").

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ פרס הוגו, למשל, מגדיר רומן כיצירה בפרוזה המחזיקה 40,000 מילים או יותר.