ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
רובעי רומא – ויקיפדיה

רובעי רומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רובעי רומא כיום
רובעי רומא כיום

רובעי רומאאיטלקית: Rioni di Roma - "ריוני די רומא", מלטינית: "regio - "אזור") הם 22 האזורים האדמינסטרטיביים להם מחולקת כיום העיר רומא בירת איטליה. חלוקת רומא לרבעים החלה בעת העתיקה, בהמאה הרביעית לפנה"ס. חלוקה נוספת בוצעה בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, והעיר חולקה שוב בימי הביניים ובעת החדשה.

תוכן עניינים

[עריכה] בעת העתיקה

עמוד ראשי
ערך מורחב – רובעי רומא בתקופת אוגוסטוס

החלוקה הראשונה של רומא לרבעים אדמינסטרטיביים בוצעה במאה הרביעית לפנה"ס על ידי סרביוס טוליוס. בחלוקה זו, חולקה העיר לארבעה רבעים שנקראו regiones (וביחיד: regio - "רג'יו").

בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, בשל גידולה של העיר, חולקה העיר ל-14 רבעים, מהם 12 בצידו המזרחי של הנהר, ורובע טרסטוורהלטינית: Transtiberim) בצידו המערבי של הנהר.

[עריכה] ימי הביניים

עם נפילתה של האימפריה הרומית ירדה אף העיר רומא מגדולתה. הביזות התכופות על ידי השבטים הברברים הביאו לנפילת כלכלת העיר ולקיטון אוכלוסייתה. הפיחות המשמעותי באוכלוסייה הביא למצב בו התייתרה חלוקת העיר לרבעים. במהלך המאה ה-12, בשלהי ימי הביניים החלה שוב אוכלוסיית העיר לגדול, והעיר חולקה ל-12 רבעים, אולם הדבר בוצע מטעמים של מנהג ונוחות התושבים (אשר קראו לרבעים השונים בשמם) ולא לאור החלטה מנהלתית כלשהי. רובעים אלה נקראו "רג'יו" כמו בתקופה הרומית, אולם גבולותיהם היו שונים. במהלך המאה ה-13, חולקה העיר רשמית ל-13 רבעים. גבולות הרבעים לא הוגדרו במפורש, מאחר והתושבים התגוררו בסמוך למרכז של כל רובע ורובע, ובשטחי הפריפריה בין הרבעים לא התגוררו תושבים.

[עריכה] העת החדשה (חלוקה אדמינסטרטיבית מאז הרנסאנס)

במהלך תקופת הרנסאנס גדלה העיר בשטחה ובתושביה, דבר שדרש שהעיר תעבור רה-ארגון מנהלתי. בשנת 1586 האפיפיור סיקסטוס החמישי הוסיף רובע נוסף לעיר (רובע בורגו).

בשנת 1747 החליט האפיפיור בנדיקטוס ה-14 לארגן מחדש את העיר מבחינה מנהלתית, ארגון שנדרש בשל העובדה שגבולות הרובעים לא הוסדרו. האפיפיור מינה את הרוזן ברנרדיני לחלק מחדש את העיר - חלוקה שנותרה בתוקפה עד שנת 1921. העיר חולקה ל- 12 רובעים (בסוגריים שם הרובע המקביל כיום):

  1. טרמה (Terme) (חלק מרובע מונטי של ימינו);
  2. סובורה (Suburra) (חלק מרובע מונטי של ימינו);
  3. קווירינלה (Quirinale) (חלק מרובע טרווי של ימינו);
  4. פינצ'יו (Pincio) (כיום קולונה);
  5. מרטה (Marte) (כיום קאמפו מרציו);
  6. ברוטו (Bruto) (כיום פונטה);
  7. פומפאו (Pompeo) (כיום רגולה ופאריונה);
  8. פלמיניו (Flaminio) (כיום סנט'אאוסטאקיו);
  9. פנתאון (Pantheon) (כיום הרובעים פיניה וסנטאנג'לו);
  10. קמפודיליו (Campidoglio) (כיום קמפיטלי וריפה);
  11. ג'יאניקולו (Gianicolo) (כיום טרסטוורה);
  12. ותיקנו (Vaticano) (כיום קריית הוותיקן ובורגו);

לאחר כיבוש העיר על ידי נפוליאון בונפרטה חולקה העיר לשמונה רבעים שנקראו "ג'וסטיזי" (באיטלקית: Giustizie - "שופטים"):

  1. מונטי (Monti);
  2. טרווי (Trevi);
  3. קולונה (Colonna) וקמפו מרציו (Campo Marzio);
  4. פונטה (Ponte) ובורגו (Borgo);
  5. פאריונה (Parione) ורגולה (Regola);
  6. סנט'אאוסטאקיו (Sant'Eustachio) ופיגנה (Pigna);
  7. קמפיטלי (Campitelli), סנטאנג'לו (Sant'Angelo) וריפה (Ripa);
  8. טרסטוורה.

נפוליאון היה הראשון למעשה שהסדיר את הגבולות שבין הרובעים. לאחר תבוסתו של נפוליאון, הושבה החלוקה של ברנרדיני.

[עריכה] רובעי רומא כיום

עם הקמת ממלכת איטליה, במסגרת ארגון של כל חלקי הממלכה והפיכת רומא לבירתה, בוצע ארגון מחדש של העיר רומא - ארגון שנדרש לאור הגידול הרב באוכלוסיית העיר בשלהי המאה ה-19, וגדילתה מעבר לחומות אורליאנוס. בשנת 1874 נוסף רובע מספר 15 לעיר (רובע אסקווילינו, שחלקו נלקח מרובע מונטי).

גידול העיר בשטחה ובאוכולוסייתה הביא לחלוקה מחודשת לרבעים בשנת 1921 - במסגרת חלוקה זה מספר הרובעים הוגדל ל-22.

בשל גדילתה של העיר, בוצעה רפורמה נוספת בשנת 1972, במסגרתה חולקה העיר רבתי ל-20 רבעים שנקראו "צ'ירקוסקריזיוני" (circoscrizioni), ובהמשך שונה שמם ל"מוניצ'יפי" (municipi). מרבית רובעי המקוריים של העיר (למעט שלושת הרובעים בגדתו המערבית של נהר הטיבר) שייכים כיום למוניצ'יפי I.

רבעי רומא וסמליהם:

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמלי רומא
עיינו גם בפורטל:
פורטל דגלים וסמלים


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -